אתגר החשמל: האם ארה"ב הולכת בכיוון הנכון ומה צריך לעשות כדי להגשים את החזון
קיימות שתי סיבות עיקריות ללמה אנחנו רוצים לחשמל את העולם - הראשונה היא שכל תעשייה שאפשר לחשמל בסופו של דבר גם יהיה אפשר להפוך אותה לנקייה מפליטות פחמן, והסיבה השנייה היא שמנועים חשמליים הם יותר יעילים ממקביליהם שפועלים על דלקי מאובנים. ברוב המדינות החשמל מרכיב בין 20%-30% מסך צריכת האנרגיה, ובמדינות סקנדינביה (שבדיה, נורווגיה ואיסלנד) הנתח עומד כבר על בין 40%-60%.
אבל המדינות האלה הן לא דוגמא טובה לשאר העולם, במדינות האלה יש כיסוי טוב בהרבה של מקורות אנרגיה מתחדשים כמו רוח ומקורות מים. סקירה של מכון האנרגיה העולמי על המצב בארה"ב מספקת לנו דוגמא טובה יותר למהלכים הנחוצים בשביל להביא את אחת מהמעצמות הגדולות בעולם למצב בו החשמל אכן מהווה נתח מהותי מהצריכה. לפי הנתונים של המכון, הבעיה הגדולה יותר בעולם היא לא חשמול של רשת החשמל אלא ניצול שלה - בערך 33% מרשת החשמל העולמית כבר מחושמלת (בירוק), אבל החשמל מהווה רק 24% מהצריכה (בכחול).
אם מתחשבים ביעילות של מנועים חשמליים שעולה על זו של דלקי מאובנים, מסתמן כי בארה"ב יהיה צורך רק ב-8-9 קוואד של אנרגיה חשמלית בשביל להחליף 27 קוואד של אנרגיית דלקי מאובנים היום (קוואד 1 שווה בערך ל-293 טרה-וואט שעה). האתגר - הגדלה של 34% בייצור אנרגיה מחשמל, שזה אותו שיעור גידול שהיה בתחום ב-30 השנים שבין 1993-2022 בארה"ב, והדבר יצריך גידול של 376% (!) בייצור חשמל מרוח ושמש. אז מה ארה"ב צריכה לעשות בשביל להגשים את החזון? הנה 5 הצעדים הלא כל כך פשוטים.
1. הגדלת ייצור החשמל מרוח ומהשמש
המצב כיום - רוח מהווה 10% מהייצור, אנרגיה סולארית מהווה 5% מהייצור.- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היעד - רוח תהווה 19% מהייצור, אנרגיה סולארית תהווה 18% מהייצור. בנוסף נתח הפחם בייצור החשמל ייפול מ-20% ל-5%.
אחד האתגרים העיקריים בשלב הזה הוא אחסון האנרגיה המופקת מהרוח ומהשמש. הטכנולוגיה שקיימת היום יודעת להמיר את האנרגיות הללו לחשמל, אבל מה קורה בימים מעוננים בהם אור השמש לא מגיע או בימי הקיץ בהם אין משבי רוח?
2 שיטות האגירה המובילות כרגע הן אגירה באמצעות אוויר דחוס (מה שעושה חברת אוגווינד הישראלית) המהווה 70% מהאגירה, ואגירה באמצעות בטריות המהווה 28% מהאגירה, כאשר בטריות לאחסון לטווח ארוך מהוות עדיין פחות מ-1% מהאגירה.
מה הבעיה עם שיטות האגירה הנוכחיות? הבעיה העיקרית עם אגירה באמצעות אוויר דחוס היא שמאבדים בין 40%-60% מהאנרגיה בתהליך. בבטריות מאבדים בין 20%-35% בעיקר בגלל שהמבנה הכימי שלהן מאפשר להן לאגור אנרגיה רק לתקופה של בין 4-6 שעות.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- מנכ"לית חיצונית ראשונה ב-BP עשויה להוביל לגל מיזוגים בענף האנרגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק?...
הבעיה עם מתקני אגירה לזמן ארוך (כמו סוללות שמבוססות על נתרן) היא שהטכנולוגיה עדיין נמצאת בחיתוליה - העלות גבוהה והיעילות נמוכה, כך שעד שהתחום הזה יתקדם קצת יותר, נמשיך לעבוד עם פתרונות אגירה פחות יעילים. דרך אגב, מי שנחשבת למובילה הטכנולוגית בתחום האגירה לטווח ארוך היא סין.
2. חשמול רכבים פרטיים ומשאיות
המצב כיום - 1.5% מהרכבים הפרטיים והמשאיות הקלות בארה"ב הם חשמליים (כולל רכבי פלאג-אין היברידיים), 0.6% מהמשאיות הכבדות.היעד - 50% מסך כל הרכבים על הכביש יהיו חשמליים (כולל רכבי פלאג-אין היברידיים).
כבר כתבנו כאן רבות על כך שחלום הרכבים החשמליים התפוצץ - המניות של כל החברות שנגעו לתחום הרכבים החשמליים מחקו בערך 1.4 טריליון דולר בשווי בשנים האחרונות, ולמרות ששיעור הרכבים החשמליים (כולל רכבי פלאג-אין היברידיים) מסך המכירות עולה וכבר עומד על 10% (בכחול), השיעור של אותם רכבים מסך הרכבים על הכביש עדיין נמוך ועומד על 2% (באדום).
חלק מהמדינות בארה"ב בהובלת קליפורניה נוקטות בצעדים בשביל לקדם את הנתח של הרכבים החשמליים מסך המכוניות על הכביש, אבל האימוץ עדיין לא קורה בקצב מספיק מהיר. בלומברג חושבים שארה"ב תגיע לאותו יעד של 50% כבר ב-2037, אם זה ייקרה הגרף ייראה כך, לא נראה כל כך סביר.
קצב גדילת נתח הרכבים החשמליים מסך הרכבים על הכביש בארה"ב לפי בלומברג; קרדיט: BloombergNEF
3. החלפת מערכות החימום הביתיות והמסחריות במערכות חימום חשמליות
המצב כיום - 75% מהחימום של בתים פרטיים ומרכזים מסחריים נעשה באמצעות דלקי מאובנים.היעד - רק 50%-65% מהחימום של בתים פרטיים ומרכזים מסחריים ייעשה באמצעות דלקי מאובנים, השאר על ידי מנועים חשמליים.
חימום תופס את אחד הנתחים הגדולים בארה"ב מסך צריכת החשמל בארה"ב, קרוב ל-30%. הבעיה העיקרית היא דומה לזו שיש בתחום הרכבים החשמליים - כמו שלא ניתן להחליף מנוע בערה פנימית של רכב במנוע חשמלי, לא ניתן להחליף מערכת חימום של בית למערכת הפועלת עם מנוע חשמלי. מכירות של בתים חדשים בארה"ב ובאירופה מרכיבות בערך 1% מסך הדירות, אז אם המעבר לחימום חשמלי ימשיך להיות תלוי בקצב מכירת בתים חדשים, המעבר הזה ייקח המון זמן.
כאן נכנס גורם נוסף לתמונה - גז טבעי. באירופה החימום ברובו כבר נעשה באמצעות גז טבעי, ובאופן כללי קל יותר להחליף מערכת חימום קיימת במערכת שפועלת על גז טבעי, וכאן נכנס השיקול של עלות. בעוד חשמל הוא יעיל יותר בערך פי 3 מגז טבעי כשזה נוגע לחימום, הוא גם יקר בערך פי 3, כך שאין יתרון כלכלי אמיתי לשימוש בחשמל מאשר בגז, מה שמקשה על המעבר לחימום חשמלי עוד יותר.
4. חשמול התעשייה הכבדה
המצב כיום - 14% מהאנרגיה שהתעשייה הכבדה צורכת היא אנרגיה חשמלית.היעד - 30% מהאנרגיה התעשייתית תהיה חשמלית, בהנחה שהחשמל יעיל יותר פי 2 ממקורות האנרגיה המשומשים כיום בתעשיות.
תחום התעשייה הכבדה הוא התחום שנשאר הכי סטטי במובן של שימוש באנרגיה חשמלית ב-30 השנה האחרונות - הוא נשאר כל הזמן הזה על האזור של 14%-15%, בעוד דלק נשאר על 35% בערך וגז טבעי עלה ל-40%.
מקורות האנרגיה של התעשייה הכבדה בארה"ב - בכחול: חשמל, בשחור: דלק, בחום: גז טבעי; נתונים: מכון האנרגיה העולמי
לפי המעבדה הלאומית האמריקאית לאנרגיה מתחדשת, לפחות חצי מכל התעשייה הכבדה דורשת חימום של רק 200 מעלות צלזיוס או פחות. כיום רוב החימום בתעשייה נעשה באמצעות כבשנים, כאשר תנורי חימום חשמליים יעילים בהרבה מהם, לכן עולה השאלה למה הנתח של אנרגיה חשמלית בתעשיות האלה לא עולה?
הסבר אחד הוא שוב העלות - כאמור, היעילות היחסית של חשמל לעומת גז טבעי למשל לא מצדיקה את המחיר הגבוה שלו ביחס לגז טבעי. בנוסף, רוב המכשור בתעשיות הכבדות הוא יקר ומיועד להיות בשימוש לשנים רבות, לכן חברות רבות מעדיפות לא לקנות מכשירים חדשים אלא לחכות שהקיימים יגיעו לסוף ימיהם.
אם מתחשבים בחסמים האלו, עדיין יש תחומים מסוימים בתעשייה להם יש סבירות יותר גבוהה להפוך לחשמליים - מתכות, מיכון, עץ, חלקי רכבים, פלסטיק וגומי נחשבים לתחומי הייצור להם הפוטנציאל הגבוה ביותר למעבר לאנרגיה חשמלית, כאשר כל אלה מהווים נתח של 23% מצריכת האנרגיה של התעשייה הכבדה.
5. גם אם הכל ילך כשורה, האתגר הגדול ביותר הוא הולכה
גם אם כל היעדים אכן יתממשו - יבנו יותר שדות סולאריים ותחנות רוח, ישכנעו קוני רכבים לרכוש רכבים חשמליים ואפילו בעלי המפעלים ישוכנעו לקנות תנורים חשמליים על פני כבשנים, בניית תשתית הולכה שתתמוך בכל הרשת הזו היא כנראה עדיין האתגר הגדול ביותר.
כמעט חצי מעלות חשבונות החשמל בארה"ב הם לכיסוי של עלויות ההולכה. משרד האנרגיה פרסם באוקטובר האחרון דוח המפרט את הגידול בתשתיות ההולכה בארה"ב לפי אזורים, כאשר בחלק מהאזורים ההערכות הן שדרוש גידול בתשתיות בשיעורים של עד 400%, והדבר שהכי מדהים הוא שבכלל קורה ההפך - קווי ההולכה הנוספים בארה"ב הולכים ויורדים משנה לשנה.
קווי הולכת חשמל (במיילים) שנוספים כל שנה בארה"ב; נתונים: S&P
- 4.עושה חשבון 26/03/2024 07:20הגב לתגובה זובמקום שניתן לייצר חשמל נקי מקומי עם אגירה מקומית בגיבוי רשת כללית זה הפתרון המתגבש באופן מעשי ע"י טסלה.
- 3.עמית 25/03/2024 23:11הגב לתגובה זודי עם שטיפת המוח הפרוגרסיבית הזאת, סולר ורוח לא עובד, מה שעובד זה גז וכורים אטומים קט ים, כל השקעה בטכנולוגיה אחרת תקריס מדינות כמו שקורה עכשיו בגרמניה.
- 2.שחף 25/03/2024 21:59הגב לתגובה זומספיק לראות המובילות כדי להבין שיש אפילו נסיגה...רובם לא רווחיות וגם הממשל בלוס אנג'לס הפסיק לממן מעבר לחשמול בייתי.
- 1.שלמה 25/03/2024 21:29הגב לתגובה זואנשי האור צריכים להתעורר. אחכ נחשוב על אנרגיות ירוקות . קודם להחזיר את השפיות והטוב.
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטלמחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז
האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז
עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.
מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד.
הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.
דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- למה רציו נכנסה לתיק ההשקעות שלנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר.
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
