הנפט ב-60 דולר! נגמרה הקורונה ולא סיפרו לנו?

ראיתם מה קורה למחירי הנפט בשבועות האחרונים? כן, הם קופצים כאילו אין מחר. וזאת למרות שבשיא משבר הקורונה הם נפלו לדולרים בודדים. אז אתם ודאי שואלים את עצמכם מה פשר הקפיצה הזו? זהו, נגמרה הקורונה? כולם נוסעים, טסים וצורכים דלקים? מה פתאום חבית נפט במחיר של 60 דולר ויותר אם הפרידה מהקורונה עדיין נראית רחוקה?   ובכן, מסתבר שיש כבר מדינה אחת לפחות, ולא כל כך קטנה, שכבר נפרדה מהנגיף. כן – זו ששם הכל התחיל. סין כיום כמעט בלי קורונה (למעט אירועים נקודתיים) והתחזיות הן שהתוצר שלה יצמח בשיעור של 8% השנה (על פי סקר בלומברג). גם הודו השכנה, "שתיינית" הנפט השלישית בגודלה בעולם מתאוששת (שוקי המניות שלה בשיא) והצמיחה הכלכלית שלה דורשת עוד ועוד נפט ואנרגיה.   את ההשפעות הללו ניתן לראות כיום היטב בתחום התעבורה הימית ובעליית מחירים בהובלת מכולות – מה שמעלה בכל העולם מחשבות על...כן, כן, אינפלציה.   ודווקא כשכולם רוצים עוד נפט, או בדרך לשם, מה אומרות המפיקות הגדולות, (סעודיה, העומדת בראש קרטל OPEC, ורוסיה, המפיקה הגדולה ביותר מחוץ ל-OPEC, אחרי ארה"ב)? הן אומרות 'אנחנו לא בטוחות לגבי הביקוש, לא רוצות שהמחירים יפלו כמו בשנה שעברה' ולכן מקצצות את התפוקה ומטילות משמעת קפדנית על שאר היצרניות. פעם אחר פעם מתברר כי מדיניות זו, שגורעת 7-8 מיליון חביות ליום לעומת רמות השיא של תחילת 2020 (טרום קורונה) מוכיחה את עצמה ומביאה להתייקרות של המחירים.   ויש עוד סיבה למחסור המסתמן – לאחר למעלה משנה של מגפה עולמית, עם קשיים בתעבורת ציוד וכוח אדם, בוחרות ענקיות הנפט הבינ"ל לצמצם השקעות, נוכח מצבת החובות הגבוהה. כך קורה ששדות מפיקים סובלים מאזילה טבעית וההיצע יורד לו.   וכך, כשהביקוש עולה וההיצע מוגבל, המחירים עולים. תנועת מספריים קלאסית. חוקי הביקוש וההיצע עובדים גם כשיש קורונה.   ובכלכלה, כמו בכלכלה, תמיד יהיה מי ש"יצטרף לחגיגה". ה"חוגגים" התורנים הם החותים, שתקפו אתרים בסעודיה באמצעות מל"טים חמושים והעלו את המתיחות באזור המזרח התיכון, שגם כך חושש מגישתה הלעומתית של איראן כלפי אירופה, ארה"ב ונשיאה החדש ביידן.   ואם כבר הזכרנו את ארה"ב, במרכז המדינה מתחולל כעת גל חורף קשה, קיצוני ונדיר, הטמפרטורות עמוק מתחת לאפס (תשאלו את תושבי טקסס ההמומים שקמו יום בהיר לטמפרטורה של מינוס 7 מעלות צלזיוס ומנסים לשווא לחדש את החשמל), והושבתו אלפי בארות הפקת נפט.   חברת הגז הטבעי והנפט הגולמי אוקסידנטל פטרוליום (OXY) אף הכריזה שלשום "כוח עליון" על מתקני הייצור ומערכת ההולכה הענפה שלה, שקפאה תרתי משמע. לכל זה מצטרפת אג'נדה ברורה של נשיא ארה"ב ביידן - בעד אנרגיות מתחדשות ונגד אנרגיה פוסילית.   תאמרו: רגע, זה לא חדשות רעות דווקא לסקטור הנפט? ובכן, אם ביידן יביא להקטנת היצע הנפט על ידי, למשל, איסור על קידוחים חדשים באדמות פדרליות, הדבר יביא, לפחות בטווח הקצר, לקיטון של ההיצע ומשם קצרה הדרך להתייקרות נוספת של הנוזל.   אה כן, שכחתי. גם הדולר "אשם". הפיחות בערכו של השטר הירוק גורם ליצרנים להעלות כפיצוי את המחירים הנומינאליים של הנפט, שכידוע נקוב בדולרים...   אז מה כל זה אומר? קשה לתת תחזיות לשוק הנפט, כי כל כך הרבה גורמים דינאמיים משפיעים עליו, כמו שראיתם. אבל, עם כל כך הרבה סיבות טובות – הגיוני לצפות כי ההתייקרות תימשך וודאי שאפשר להצדיק (גם אם בדיעבד) את העליות שהיו עד כה. ואם העולם יוצא מהסגר ומתחיל לצמצם פערים – גם מחירים של 70-80 דולר ב-2022 נמצאים בהישג יד.

מיטל בר דוד היא אנליסטית בכירה בבנק מזרחי טפחות.