הירשמו
  1. ראשי
  2. אנרגיה ותשתיות
קידוח נפט
צילום: Zbynek Burival

הנפט ב-60 דולר! נגמרה הקורונה ולא סיפרו לנו?

האם הקפיצה במחירי הנפט תסתיים או שהמחירים ימשיכו לטפס אפילו ל-70 ו-80 דולרים לחבית? וגם - הנשיא ביידן בכלל נגד אנרגיה פוסילית, זה לא אמור להפיל את המחירים?
מיטל בר דוד | (26)
נושאים בכתבה אג'נדה מחיר הנפט נפט

ראיתם מה קורה למחירי הנפט בשבועות האחרונים? כן, הם קופצים כאילו אין מחר. וזאת למרות שבשיא משבר הקורונה הם נפלו לדולרים בודדים. אז אתם ודאי שואלים את עצמכם מה פשר הקפיצה הזו? זהו, נגמרה הקורונה? כולם נוסעים, טסים וצורכים דלקים? מה פתאום חבית נפט במחיר של 60 דולר ויותר אם הפרידה מהקורונה עדיין נראית רחוקה?

 

ובכן, מסתבר שיש כבר מדינה אחת לפחות, ולא כל כך קטנה, שכבר נפרדה מהנגיף. כן – זו ששם הכל התחיל. סין כיום כמעט בלי קורונה (למעט אירועים נקודתיים) והתחזיות הן שהתוצר שלה יצמח בשיעור של 8% השנה (על פי סקר בלומברג). גם הודו השכנה, "שתיינית" הנפט השלישית בגודלה בעולם מתאוששת (שוקי המניות שלה בשיא) והצמיחה הכלכלית שלה דורשת עוד ועוד נפט ואנרגיה.

 

את ההשפעות הללו ניתן לראות כיום היטב בתחום התעבורה הימית ובעליית מחירים בהובלת מכולות – מה שמעלה בכל העולם מחשבות על...כן, כן, אינפלציה.

 

ודווקא כשכולם רוצים עוד נפט, או בדרך לשם, מה אומרות המפיקות הגדולות, (סעודיה, העומדת בראש קרטל OPEC, ורוסיה, המפיקה הגדולה ביותר מחוץ ל-OPEC, אחרי ארה"ב)? הן אומרות 'אנחנו לא בטוחות לגבי הביקוש, לא רוצות שהמחירים יפלו כמו בשנה שעברה' ולכן מקצצות את התפוקה ומטילות משמעת קפדנית על שאר היצרניות. פעם אחר פעם מתברר כי מדיניות זו, שגורעת 7-8 מיליון חביות ליום לעומת רמות השיא של תחילת 2020 (טרום קורונה) מוכיחה את עצמה ומביאה להתייקרות של המחירים.

 

ויש עוד סיבה למחסור המסתמן – לאחר למעלה משנה של מגפה עולמית, עם קשיים בתעבורת ציוד וכוח אדם, בוחרות ענקיות הנפט הבינ"ל לצמצם השקעות, נוכח מצבת החובות הגבוהה. כך קורה ששדות מפיקים סובלים מאזילה טבעית וההיצע יורד לו.

 

וכך, כשהביקוש עולה וההיצע מוגבל, המחירים עולים. תנועת מספריים קלאסית. חוקי הביקוש וההיצע עובדים גם כשיש קורונה.

 

ובכלכלה, כמו בכלכלה, תמיד יהיה מי ש"יצטרף לחגיגה".

ה"חוגגים" התורנים הם החותים, שתקפו אתרים בסעודיה באמצעות מל"טים חמושים והעלו את המתיחות באזור המזרח התיכון, שגם כך חושש מגישתה הלעומתית של איראן כלפי אירופה, ארה"ב ונשיאה החדש ביידן.

 

ואם כבר הזכרנו את ארה"ב, במרכז המדינה מתחולל כעת גל חורף קשה, קיצוני ונדיר, הטמפרטורות עמוק מתחת לאפס (תשאלו את תושבי טקסס ההמומים שקמו יום בהיר לטמפרטורה של מינוס 7 מעלות צלזיוס ומנסים לשווא לחדש את החשמל), והושבתו אלפי בארות הפקת נפט.

 

חברת הגז הטבעי והנפט הגולמי אוקסידנטל פטרוליום (OXY) אף הכריזה שלשום "כוח עליון" על מתקני הייצור ומערכת ההולכה הענפה שלה, שקפאה תרתי משמע. לכל זה מצטרפת אג'נדה ברורה של נשיא ארה"ב ביידן - בעד אנרגיות מתחדשות ונגד אנרגיה פוסילית.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

תאמרו: רגע, זה לא חדשות רעות דווקא לסקטור הנפט? ובכן, אם ביידן יביא להקטנת היצע הנפט על ידי, למשל, איסור על קידוחים חדשים באדמות פדרליות, הדבר יביא, לפחות בטווח הקצר, לקיטון של ההיצע ומשם קצרה הדרך להתייקרות נוספת של הנוזל.

 

אה כן, שכחתי. גם הדולר "אשם". הפיחות בערכו של השטר הירוק גורם ליצרנים להעלות כפיצוי את המחירים הנומינאליים של הנפט, שכידוע נקוב בדולרים...

 

אז מה כל זה אומר?

קשה לתת תחזיות לשוק הנפט, כי כל כך הרבה גורמים דינאמיים משפיעים עליו, כמו שראיתם. אבל, עם כל כך הרבה סיבות טובות – הגיוני לצפות כי ההתייקרות תימשך וודאי שאפשר להצדיק (גם אם בדיעבד) את העליות שהיו עד כה. ואם העולם יוצא מהסגר ומתחיל לצמצם פערים – גם מחירים של 70-80 דולר ב-2022 נמצאים בהישג יד.

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    ישראלי 22/02/2021 17:17
    הגב לתגובה זו
    כדי להביא תיירים למלונות צריך מטוסים וכדי שמטוסים יטוסו צריך דלק סילוני. מי מייצר דס"ל? בזן ופז נפט.
  • נכון אבל,בזן בעייתית,פז יציבה אך מיליונים לא תעשה בה (ל"ת)
    לרון 23/02/2021 10:10
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    רועי 22/02/2021 11:12
    הגב לתגובה זו
    מפורטת ומעמיקה בגובה העיניים.מנוסחת ומוסברת מעולה!
  • 16.
    כשהטיסות יחזרו הנפט ימשיך לעלות זה ברור (ל"ת)
    מנחם 22/02/2021 08:36
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    כתבה מעולה אני קונה XLE (ל"ת)
    שושי 22/02/2021 08:35
    הגב לתגובה זו
  • אלעד 25/02/2021 14:18
    הגב לתגובה זו
    כל הנוכלים וול סטריט שאמרו לזרוק את הסקטור בכלל קנו. אין יותר נוכלות מהבורסה
  • 14.
    צודקת, ולכן אני קונה שברון (וגם וורן באפט) (ל"ת)
    אבי 22/02/2021 07:57
    הגב לתגובה זו
  • לרון 23/02/2021 10:11
    הגב לתגובה זו
    אך לדעתי TOT המומלצת,קונה אותה בפריז
  • 13.
    ניתוח נכון ונבון של תמונת המצב ! (ל"ת)
    יובל נשיא 21/02/2021 23:54
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    סתם אחד.. 21/02/2021 20:33
    הגב לתגובה זו
    משקף את הירידה בערך שלו
  • 11.
    מתעניינת 21/02/2021 19:24
    הגב לתגובה זו
    איך מומלץ להשתמש בנפט?
  • 10.
    יוסי 21/02/2021 19:08
    הגב לתגובה זו
    קניתי היום xle אמכור כשהטיסות יחזרו מלא
  • 9.
    האם תעודות הסל של האנרגיה הירוקה עמודות לרדת? (ל"ת)
    שלי 21/02/2021 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    SIV 21/02/2021 16:39
    הגב לתגובה זו
    הוא לא נבחר, רק גנב את הבחירות, וקרוב יחזור לכלוב שלו!!!
  • לרון 23/02/2021 10:12
    הגב לתגובה זו
    לתשומת לב גרינברג שלכם,אמונות הפייק גבוהות
  • 7.
    דני 21/02/2021 16:04
    הגב לתגובה זו
    ברגע שביידן יידבר עם איראן, הנפט צפוי להתרסק
  • באמת?!?! מדוע? (ל"ת)
    דניאלה 22/02/2021 07:10
    הגב לתגובה זו
  • בדיוק להיפך (ל"ת)
    אמיר 21/02/2021 19:09
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כותבי תרחישים 21/02/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    ההימור - מאפריל - ירידות !
  • 5.
    יש ר אלי 21/02/2021 15:59
    הגב לתגובה זו
    החברה הודיעה שתנפיק 25% מאיתקה בלונדון ואחר כך דואלי בת"א ותציע החלפת אג"ח עם מניות איתקה. במחירי הנפט כעת איתקה תוערך בשווי שלא חלמו עליו. סדרות האג"ח עולות בטירוף ויש להן עדיין טווח יפה. למשל: סדרה י"ח עם 25% תשואה לפדיון למח"מ 1.1 ויש לסדרה גם ריבית נקובה גבוהה. מי שלא נכנס קודם הפסיד רווח של מאות אחוזים ומי שלא יכנס עכשיו יראה את הרווחים מהצד. זו דעתי ותבדקו הכל. ראו את ההודעה של החברה במאיה בעניין ההנפקה. ג.נ. מחזיק באג"חים של החברה ובמניה. בהצלחה לכם.
  • 4.
    נוחי 21/02/2021 15:31
    הגב לתגובה זו
    להערכתי מחירי הנפט ימשיכו לעלות ויתיצבו סביב 80 דולר תוך זמן קצר.
  • 3.
    אילן 21/02/2021 14:57
    הגב לתגובה זו
    מומחית אסטרטגית לסקטור הנפט .כדאי ומומלץ לישם ..
  • 2.
    בינתיים הכל התאושש חוץ ממודיעין 21/02/2021 14:56
    הגב לתגובה זו
    בינתיים הכל התאושש חוץ ממודיעין
  • יריב 23/02/2021 17:51
    הגב לתגובה זו
    זה המשחק הכי טוב על הנפט שיש לדעתי בבורסה.
  • 1.
    נראה יותר שידשדש בין 55 ל65 לתקופה לא קצרה (ל"ת)
    אסף 21/02/2021 14:54
    הגב לתגובה זו
  • מאור 21/02/2021 15:53
    הגב לתגובה זו
    המדינות מבססות את החזרת הכסף למדינה ממיסים ישירים ועקיפים ובקרוב תראו שהנפט יעלה על מנת להכניס כסף לקופה וכידוע הביקוש בקרוב יעלה על ההיצע
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת אנרגיה ירוקה אנרגיה משק אנרגיה משרד האנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן