מלחמה מעלה או מורידה אינפלציה? זה היופי בשאלות כלכליות. כל התשובות יכולות להיות נכונות. למלחמה יש השפעה דפלציונית (להאטה והורדת האינפלציה) כי היא מקטינה ביקושים, אך מצד שני מדינה נוטה בתקופת מלחמה להגדיל תקציבים ציבוריים וזה מעלה אינפלציה.  אין תמימות דעים על השפעת המלחמה על האינפלציה, יש בינתיים תמימות דעים שההשפעה לא תהיה כל כך גדולה. כך או אחרת, אנחנו בתהליך בסייס של ירידת אינפלציה. שנה שעברה האינפלציה הסתכמה בסופו של דבר "רק" ב-3% בעוד שב-2022 היא עמדה על 5.3%.

לכל זה יש השפעה כאמור על הריבית שלצד השלכות המלחמה היא הפרמטר הכי משפיע על השווקים בארץ. היא גם משפיעה על כל אחד מאיתנו במקומות כמו - החזרי המשכנתאות, החזרי הלוואות, ההשקעות שלנו בפיקדונות, בקרנות נאמנות ועוד.

בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.5% ב-1 בינואר והיה הראשון מבין כל הבנקים המרכזיים המובילים בעולם להוריד את הריבית. ההורדה אליבא דבנק ישראל היא על רקע המלחמה - "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית" - כך נאמר אז וזה רלבנטי מאוד להיום.

• למה המחירים בסופר עולים? הסיבה האמיתית
• "מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה?

האינפלציה בירידה, שער הדולר בנפילה לעומת השקל ובכך מרגיע ומוריד אפילו את מחירי היבוא ויש קרקע נוחה להוריד את הריבית. לא בטוח כלל שה יקרה, בנק ישראל מאוד זהיר בהורדות הריבית והוא רוצה לראות שהתקציב נשלט. הדאגה הגדולה של הבנק היא מחוסר יציבות תקציבית-פיסקלית, אבל נראה שעל רקע המדדים הנמוכים והדולר היורד הסיכויים להורדת ריבית עולים. 

"בהחלטת הריבית האחרונה בנק ישראל בחר להפחית את הריבית, כאשר ההכוונה העתידית הצביעה על מידת ההתכנסות של האינפלציה לעבר היעד", אומר רפי גוזלן, כלכלן המאקרו של אי.בי.אי, "הדילמה בפניה ניצב בנק ישראל בהחלטה הקרובה היא האם להוריד את הריבית פעם נוספת על רקע הירידה באינפלציה  בכדי שלא להוביל לעלייה בריבית הריאלית ובכך לייצר סביבה מרסנת יותר, או להמתין לקבלת תמונה טובה יותר של סביבת האינפלציה, שצפויה להיות גבוהה יותר על רקע התאוששות הביקושים ושוק העבודה והמדיניות הפיסקאלית המרחיבה, כאשר לעמדת המתנה יש תמיכה גם מהגורם הגלובלי עם הירידה בציפיות להפחתת הריבית בארה"ב ובגוש היורו.

"עם זאת, בחינת המשתנים העיקריים שציינה הועדה בהחלטה האחרונה מציבים להערכתנו הסתברות גבוהה יותר להפחתת ריבית של 25 נ"ב גם בהחלטה בשבוע הבא. ראשית, ערב ההחלטה הקודמת על הפחתת הריבית האינפלציה עמדה ברמה של 3.3%, ומאז הפתיעה כלפי מטה וירדה בחודשים האחרונים אל תוך היעד לרמה של 2.6%, וזוהי גם הסביבה שמאפיינת גם את מדדי האינפלציה הבסיסית. כמו כן, פרמיית הסיכון כפי שהיא נמדדת במרווח שבין אג"ח ממשלת ישראל נקובת דולר לבין אג"ח ממשלת ארה"בל-10 שנים, התמתנה בתקופה האחרונה וירדה מרמות השיא (נזכיר כי הועדה כיוונה להתייצבות בפרמיית הסיכון כתנאי שיאפשר הפחתת ריבית).

• בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
• איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...

"בנוסף, בעת החלטת הריבית הקודמת שער החליפין של השקל מול הדולר נע ברמות דומות לאלו שנרשמו בתחילת השנה, סביב 3.61 שקל לדולר, אך זאת על רקע התחזקות  הדולר בעולם, שכן מול היורו והסל נרשם ייסוף של כ-3%.  לפיכך, מכלול הגורמים מוביל אותנו להערכה כי ההסתברות להפחתת הריבית ב-25 נ"ב ל-4.25% גבוהה למדיי. מעבר לכך, אנו מצפים שאי הודאות הנובעת מהמלחמה, עלייה מסויימת בסביבת האינפלציה ודחיית הפחתת הריבית בארה"ב ובגוש היורו ימתנו את קצב הפחתת הריבית בהמשך השנה, ולכן מצפים להפחתת ריבית הדרגתית לרמות של 3.75%-3.5% עד לסוף השנה".

גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב בור שהריבית תרד בהחלטה הקרובה - "אם לא יתרחשו אירועים חריגים עד לפגישה הבאה של בנק ישראל ב-26/2, להערכתנו, השיקולים בעד הורדת הריבית יגברו: האינפלציה חזרה אל תוך היעד. הקצב השנתי של האינפלציה על פי 3 ו-6 החודשים האחרונים מנוכה עונתיות עוד יותר נמוך מהאינפלציה השנתית ועומד על 1.1% ו-2.3% בהתאמה.

"הפעילות במשק אומנם מתאוששת, אך התוצר רחוק מהפוטנציאל שלו. השקל התחזק מול סל המטבעות לרמה שהיה בה בפעם האחרונה לפני שנה. בשוק הדיור רמת הפעילות נמוכה והמחירים עדיין במגמת ירידה. בשוק האשראי נמשכת מגמת ההאטה באשראי הבנקאי לעסקים ולמשקי הבית.

"חששות בנק ישראל מפני איומים על יציבות פיננסית לא מתממשים, לפחות לעת עתה. אפילו הורדת הדירוג של מוד'יס לא גרמה נזק לשווקים המקומיים. פרמיית הסיכון של ישראל ירדה בשבוע האחרון. השקל מאוד חזק. הנפקות אג"ח ממשלתיות זוכות לביקושים חזקים במיוחד. מדד בורסת ת"א השיגו אחרי הודעת מוד'יס תשואה טובה יותר מאשר מרבית הבורסות בעולם. המרווחים בשוק הקונצרני נמוכים יותר מאשר לפני המלחמה.

"הממשלה אמורה בקרוב לאשר תקציב שעבר התאמות שזכו לגיבוי מצד בנק ישראל. התרחקות מתוואי ה-FED לא אמורה להיות מכשול כל עוד היא לא משפיעה על שע"ח של השקל (ובינתיים היא לא). אם בנק ישראל שוב יוריד את הריבית זה לא יהיה תקדים. בעשרים השנים האחרונות מדיניות הבנקים המרכזיים בישראל ובארה"ב לא הייתה מסונכרנת חלק גדול מהזמן.