צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

אלקטרה צריכה: עד סוף 22 יפתחו סניפים ראשונים של קארפור בארץ

עוד השנה תחל יינות ביתן למכור מוצרים של קארפור; חודש לאחר חתימת מזכר הבנות בין אלקטרה צריכה לבין ענקית הקמעונאות הצרפתית קארפור לפתיחת סניפי הרשת בישראל על חשבון יינות ביתן, נחתם רשמית הסכם זכיינות לתקופה של 20 שנים; תוך 3 שנים יוסבו למעלה מ-150 סניפי יינות ביתן לקארפור
נתן טגי | (2)

חברת אלקטרה צריכה -1.09%  מקבוצת אלקטרה 1.75%  חתמה על הסכם זכיינות רשמי עם רשת הקמעונאות הצרפתית קארפור, וזאת כחודש לאחר חתימה על מזכר הבנות בין הצדדים. 

הסניפים הראשונים של קארפור יפתחו עד סוף שנת 2022 ותוך 3 שנים יוסבו למעלה מ-150 סניפי יינות ביתן לרשת הצרפתית. כבר שנה תחל יינות ביתן למכור ;מוצר של קארפור. עוד סוכם כי ליינות ביתן תינתן האפשרות לייצר בישראל חלק מהמוצרים ולשווקם תחת המותג הצרפתי. 

לקארפור כזכור יש כ-13,900 חנויות ביותר מ-40 מדינות, מחזור המכירות של החברה הסתכם ב-2021 ב-81.2 מיליארד יורו, והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-15 מיליארד יורו.

נזכיר כי קארפור היא מעין מסך עשן למצב הבעייתי של רשת יינות ביתן. אין ספק שקארפור היא חבל הצלה משמעותי לרשת המזון הישראלית. קארפור תוביל את יינות ביתן קדימה, עד כמה קדימה? לזה נצטרך לחכות.

מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, צביקה שוימר: "ההסכם עם קארפור הוא מהלך משנה שוק שפותח את ישראל לעולם.  הוא עתיד לייצר מהפך לצרכנים וגם הזדמנות אדירה לספקים הישראלים שיתאפשר להם למכור את מוצריהם בכל אלפי סניפי קארפור בעשרות מדינות.  אין לי ספק כי היכולות האדירות של קארפור יבואו לידי ביטוי עד מהרה בשוק המקומי לטובת כלל הצרכנים בישראל".

מנכ"ל קבוצת יינות ביתן, עמית זאב: "האתגר שלנו כעת הוא להטמיע במהירות את השינויים שיורגשו בכל בית ובית. אנחנו נמשיך לשתף פעולה עם החקלאים המקומיים ועם היצרנים הקטנים והבינוניים ואף נפתח עבורם את ההזדמנות לייצר עבור רשת קארפור העולמית  ולקבל כרטיס כניסה למכירה באלפי סניפי קארפור ברחבי העולם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לשעבר 05/04/2022 05:07
    הגב לתגובה זו
    מצב הסניפים מזעזע ורמת העובדים מתחת לכל סטנדרט.
  • 1.
    ערן 04/04/2022 16:29
    הגב לתגובה זו
    בסוף, גם הם ישלמו את אותם מיסי יבוא, אותם מיסים, אותן עלויות עבודה, אחסנה, ביטוח, חשמל, מים כמו כל החברות האחרות ובסוף בסוף.. ירצו להיא רווח מקסימלי לבעלי מניות. אז צפי לרווח כלשהו לצרכנים אין באופק
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?