בזק: קיטון של 70 מיליון שקל בהכנסות השנה בשל החלטת משרד התקשורת
לאחר החלטת משרד התקשורת על הפחתת תעריפי שירות הטלפון הביתי, מדווחת מפעילת הרשת בזק -0.34% , כי ההחלטה צפויה להשפיע באופן מהותי לרעה על תוצאותיה הכספיות. להערכתה, צפויה להביא לקיטון של עד 70 מיליון שקל בהכנסותיה בשנת 2022, ולקיטון של כ-150 מיליון שקל בהכנסות של בשנת 2023.
על פי הודעת החברה, ההשפעות של ההחלטה נמוכות מהערכות משרד התקשורת לאור מגמת הירידה המתמשכת הן במספר קווי הטלפוניה של החברה והן במספר דקות השיחה. משכך, בהנחה ומספר קווי הטלפוניה ודקות השיחה ברשת החברה היו נותרים ברמתם הנוכחית, הפחתת התעריפים הייתה צפויה להביא לקיטון של כ-70 מיליון שקל בהכנסות החברה בשנת 2022, לקיטון של כ-150 מיליון שקל בהכנסות בשנת 2023, ומשנת 2024 ואילך לקיטון של כ-200 מיליון שקל לשנה. אלא שכאמור להערכתם מדובר בסכומים נמוכים יותר, לאור השחיקה המתמשכת בהכנסות החברה משירותי טלפוניה.
לפני כשבוע וחצי, הודיע משרד התקשורת על החלטתו להפחית את תעריפי שירות הטלפון הביתי ברשת החברה. מהלך אשר צפוי להוזיל את התעריפים לצרכן ב-40%, לחסוך לציבור כ-400 מיליון שקל בשנה, ולהוריד את התשלום החודשי של מנויי הטלפון מ-50-60 שקל בממוצע ל-30-40 שקל בממוצע.
על פי אומדן המשרד, מדובר בחסכון שנתי ממוצע של מאות שקלים למשק בית ובעיקר לאוכלוסיית הגיל השלישי והמגזר החרדי שעושים שימוש מוגבר בטלפון הביתי. עדכון התעריפים מבוסס על חוות דעתם הכלכלית של פרופ' ראובן גרונאו וד"ר עופר רז-דרור (סמנכ"ל כלכלה), אשר מצביעה על רווחיות חריגה לחברת בזק שאינה מגולגלת לצרכן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, תעריפי בזק הם תעריפים קבועים העומדים על 49.5 שקל דמי שימוש, שיחה לנייח על 6 אג' לדקה ולנייד 11 אג' לדקה (ללא מע"מ). תהליך ההפחתה יקרה בשני שלבים: בשלב הראשון התשלום החודשי הקבוע יופחת ל- 35 שקל (כולל מע"מ) ותעריפי דקות השיחה לא ישתנו. בשלב השני התשלום הקבוע יעמוד על 24.36 כולל מע"מ (20.82 שקל ללא מע"מ), ותעריפי השיחות ישתנו כך – שיחה לנייח 1.4 אג' לדקה ולנייד 7.4 אג' לדקה (ללא מע"מ). תעריפים אלו יקבעו כמחירי מקסימום לצרכן. השלב הראשון יחל ביום 1 באפריל 2022, והשלב השני יחל ביום 1 ביולי 2023.
תעריפי הטלפוניה של בזק נקבעים על ידי משרד התקשורת והעדכון האחרון בהם בוצע לפני כ-18 שנים, בשנת 2003. ההפחתה מגיעה בעקבות הצורך לעדכון המנגנון והצורך להתאמתו לתנאי השוק התחרותי של היום בהובלת המשרד. לאחר עבודת מטה שנעשתה בשנה האחרונה, החליט המשרד לעדכן את מנגנון הפיקוח וגובה התעריפים המפוקחים בשירות זה. מתוך חוות הדעת של פרופ' ראובן גרונאו וד"ר עופר רז-דרור: "בנסיבות אלה נראה ששוק הטלפוניה הממותגת, שבו פועלת חברת בזק, הוא שוק נפרד שבו שליטתה של בזק בשוק מאפשרת לה לגבות מחיר שהוא הרבה מעבר לעלויותיה השוליות, תוך גריפת רווח משמעותי לאורך עשור ויותר."
- 1.אלעד 02/01/2022 22:08הגב לתגובה זואף אחד לא משתמש בטלפון נייח, זה רפורמה ששייכת לעשור הקודם ולא קודמה כי כבר אז הבינו שהיא לא רלוונטית ומה שרלוונטי זה בעצם תשתיות של הסיבים.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.
עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
