קובי שגב
צילום: נופר חסון הנלדמן
בין השורות

לא משנה מי תנצח מודרנה או פייזר - נובולוג תהיה הזוכה הישראלית

בזמן שהמרוץ להשגת החיסון מגיע לשלבים האחרונים זה הזמן לבחון את תהליך ההפצה של החיסון ומי החברות שצפויות להרוויח - הביקוש למקררי ULT של תרמו-פישר והאייר צפוי לעלות בצורה משמעותית
קובי שגב | (15)
נושאים בכתבה בנקים

שבוע לאחר הודעתה של פייזר (NYSE:PFE) PFIZER על תוצאות ראשוניות חיוביות, בניסוי לחיסון לקורונה, מגיע תורה של מודרנה (NASDAQ:MRNA) MODERNA לדווח על תוצאה דומה ובזמן שהמרוץ להשגת החיסון מגיע לשלבים האחרונים זה הזמן לבחון את תהליך ההפצה של החיסון ומי יכולה להרוויח מכך.

האתגרים

שני החיסונים, הן של פייזר והן של מודרנה מבוססי טכנולוגיה חדשנית הנקראת mRNA (או RNA שליח), שבה מעולם לא נעשה שימוש קודם. מולקולות ה-RNA נחשבות רגישות והן נשמרות בקירור עמוק גם במעבדות המחקר השונות ברחבי הארץ. שמירה על המולקולה בתנאים לא נאותים, צפויה לגרום להרס המולקולה וכמובן לחוסר אפקטיביות שלה בגוף.

בזמן שאנחנו מחכים לתוצאות הסופיות של הניסוי ובהמשך לאישור רשמי של ה-FDA, כדאי כבר עכשיו להסתכל קדימה על האתגר הבא שעומד לפנינו – האתגר הלוגיסטי.

מבחינה טכנית, החיסון של פייזר, זקוק לשינוע ואחסון בהקפאה עמוקה של 70- מעלות צלסיוס . פייזר צופה שניתן יהיה לשמור את החיסון במקפיא סטנדרטי (כמינוס 20 מעלות) במשך חמישה ימים בלבד. לעומתה, החיסון של מודרנה, זקוק לשינוע ואחסון בקירור של מינוס 20 מעלות צלזיוס – כלומר מקפיא ביתי סטנדרטי. מודרנה צופה שניתן יהיה לשמור את החיסון שלה במשך חצי שנה בקירור של מינוס 20 מעלות ואילו בטמפרטורה של 2-8 מעלות במשך 30 יום.

חשוב להבהיר שהחברות עצמן טרם פרסמו את הפרוטוקולים הסופיים הרלוונטיים לשימוש בחיסונים. פרטים שונים, הרלוונטיים לעוצמת הקירור, לזמן תגובה מרגע פתיחת מיכל קירור וכיו"ב טרם נקבעו.

הנחיתות היחסית במוצר של פייזר מול המוצר של מודרנה, נובע כנראה מרצונה של פייזר לנצח בכל מחיר במרוץ לחיסון והמהירות באה על חשבון ייצוב המולקולה והשיקולים המסחריים העתידיים. ככל שהקורונה, בדומה לשפעת תהפוך למחלה עונתית, ניתן לצפות שהחיסון ישופר וידמה, לכל הפחות, לנתונים של מודרנה.

למרות היתרון בתחום הלוגיסטי בחיסון של מודרנה, ברור לכולם שהאתגר הבא לא פשוט. נתחיל מהברור מאליו, החובה לשנע ולאחסן את החיסונים בהתאם לפרוטוקולים המחמירים שיקבעו. שנית, יש לחשוב כיצד לחסן את האוכלוסייה. האם במרפאות או בנקודות חלוקה ייעודיות? האם כדאי לנו לסכן אוכלוסייה בסיכון בהדבקות רגע לפני החיסון? האם בכלל נוכל לגרור מאות קשישים גריאטרים, על כסאות גלגלים, עם בני משפחותיהם או עובד זר למרפאה מסויימת? אם צוותי רפואה ישלחו לחסן בבתי אבות, כיצד זה יסתדר עם סטנדרטים הנדרשים של הקירור?

לבסוף, כל מתחסן צריך לקבל לאחר 28 ימים חיסון נוסף (בוסטר), ועל כן יש להקים ולנהל מערכת שיודעת לזמן ולזהות את המתחסנים המגיעים לקבל את מנת החיסון השנייה, תהליך ההתחסנות צריך להתבצע ללא דופי. צריך גם לשמור חיסון שני לכל אדם שקיבל חיסון ראשון, אחרת החיסון לא יהיה אפקטיבי. מי ינהל את המלאי?

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

החברות המרוויחות מהפצת החיסון

בעוד שבישראל, ככל הידוע לנו, טרם החלו ההכנות הלוגיסטיות, הרי שבארה"ב, ממשל טראמפ, כבר השקיע מעל 12 מיליארד דולר בהכנות למתן החיסונים השונים והוא התחיל לעשות זאת כבר לפני ארבעה חודשים. חברת מקסון (NYSE:MCK)  מונתה כאינטגרטור מוביל, לסייע לממשל ולצבא לבנות מערך להפצה של כל סוגי החיסונים שיגיעו לשלב הסיום.

כמות החיסונים שיכולות פייזר ומודרנה לייצר היא אמנם מוגבלת אך היא בהחלט מרשימה. לטובתן של שתי החברות יאמר, שהן כבר מייצרות בפועל חיסונים במפעלים שונים מסביב לעולם למרות שאין בידן עדיין אישור רשמי. מודרנה שחתמה על שיתוף פעולה בתחום הייצור עם חברת לונזה, צופה לייצר כ-20 מיליון מנות השנה ועוד 500 מיליון מנות ב-2021. פייזר מעריכה שתוכל לייצר 50 מיליון מנות השנה ועוד 1.3 מיליארד מנות ב-2021.

כאשר אנחנו מדברים על כאלו מספרים, קל להעריך שיווצר ביקוש משמעותי למקררי ULT או (Ultra-low temperature). לא נתפלא אם המאבקים הפרועים להשגת מכונות הנשמה, יחזרו הפעם בצורת מקררים. שתיים מהחברות הגדולות שמייצרות את המקררים האלו הן תרמו-פישר (NYSE:TMO) והאייר (690D:xetra). מדובר בשתי חברות ענק בשווי של 193 מיליארד דולר ו-24 מיליארד דולר בהתאמה, ולפיכך הביקושים הגבוהים למקררי החיסונים צפויים להשפיע עליהן לחיוב אך לא באופן דרמטי, ככל הנראה.

בישראל

חברת נובולוג 0.31%  שמנוהלת על ידי עירן טאוס, תהיה להערכתנו המרוויחה הגדולה מתהליך חיסון אזרחי ישראל ל-covid-19. נובולוג עוסקת בתחום טרנדי מאוד הרפואה מרחוק – טלרפואה. נושא זה קיבל גושפנקא בחודשים האחרונים, כאשר קופות החולים ראו שאפשר לטפל בחולים, באמצעות שיחת וידיאו ולמנוע מהם טיול מסוכן למרפאה הקרובה.

יישום התהליך שהחל בחודשים האחרונים, יואץ בשנים הקרובות ויוריד את העומס בקופות החולים. תקופת הקורונה חיזקה גם את פעילות החברה, בטיפול בחולים קשים יותר בביתם, לרבות חולי קורונה וחולים המחוברים בביתם למכונות הנשמה המנוטרות מרחוק.

אנו מעריכים, שככל שהטלרפואה תתעצם ותתפתח, יתברר שאין צורך בהשקעות אדירות בהקמה של בתי חולים, אם נוכל להפחית את כמות המאושפזים, באמצעות טיפול ביתי. הלחץ על בתי החולים והמרפאות ירד, החשש מהגעה לאי ספיקה יעלם ואילו החולים ימנעו מהסיכונים הרבים הגלומים בבית חולים ויוכלו לשהות בנוחות של ביתם.

מלבד טרנד הטלרפואה, עיסוקה המסורתי (שלא נגיד בנאלי) של נובולוג הוא הפצת תרופות, זהו תחום יציב ורווחי ובמסגרתו נהנים לקוחותיה (חברות התרופות הגדולות בעולם) משירותי לוגיסטיקה, שינוע (לרבות בקירור עד 80- מעלות) והפצה. נובולוג מובילת השוק ואחריה נמצאות חברות כגון טבע ישראל (באמצעות ס.ל.א.) ופריגו ישראל. מי מכם שקיבל השנה חיסון לשפעת, תנוח דעתו, שרוב הסיכויים שחברת נובולוג שינעה אותו, מאחר שהיא שינעה את הרוב המוחלט של חיסוני השפעת השנה.

למה אנחנו חושבים שנובולוג בנקודת פתיחה מצוינת?

אז, בראש ובראשונה, לנובולוג הסכם בלעדיות עם פייזר לשיווק והפצת תרופותיה בארץ. שנית, נובולוג ערוכה על סמך הידוע לנו, הרבה יותר ממתחרותיה להובלה בקירור ויש ביכולתה לבצע את המשימה. מתחרותיה יצטרכו לבצע השקעות גדולות יחסית אליה, על מנת להשתוות לה ואנחנו מעריכים שמתחרה כמו טבע ישראל עדיין עסוקה בתהליכי ההתייעלות הפנימיים שלה ופחות פתוחה לביצוע השקעות הוניות.

בנוסף לכך, אנו סבורים שתהליך חיסון האוכלוסיה בארץ, יתבצע על ידי החברה לאורך כל השרשרת, החל מהשינוע ועד הקמת נקודות למתן החיסון וניהול אדמניסטרטיבי של המתחסנים. מאחר שלמיטב ידיעתנו, עד היום שום תשתית רלוונטית לא הוכנה בארץ, לא נותר לנו אלא לקוות שהמדינה תשכיל להשתמש בניסיונה המוכח של החברה.

בשורה התחתונה

להערכתנו, נובולוג תהיה המרוויחה הגדולה מהפצת חיסוני הקורונה בישראל. מצד אחד, החברה מועמדת בכירה לקלוט את פעילות ה-covid 19 כשתגיע ארצה ומצד שני, פעילות הטלרפואה, עשויה להשתדרג משמעותית לאור העובדה שאנשים נאלצו לנסות את החוויה מרחוק ועכשיו יתקשו לוותר עליה. בעוד שגידול במכירות המקררים בענקיות התחום, צפוי לייצר גידול מתון בסה"כ הפעילות שלהן, הרי שעבור חברת נובולוג, תוספת של מיליוני שקלים לרווח הנקי, צפויה להשפיע באופן ניכר יותר על מחיר המניה.

 

 

קובי שגב, שותף מנהל אקורד בית השקעות

 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    עברה כמעט שנה - רק ירדה מאז. קובי שגב והבדולח הצולע שלו (ל"ת)
    פוקסי 03/10/2021 19:03
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    קורא משתומם 27/11/2020 07:17
    הגב לתגובה זו
    כדי לזכות בפרס הגדול במפעל הפייס, תנאי הכרחי הוא לקנות כרטיס הגרלה. את המינימום הזה נובולוג לא טרחה לעשות. היא לא ניגשה למכרז הרלוונטי לנושא, ובכך נקבע שהיא אפילו לא מועמדת לטפל בלוגיסטיקה המדוברת. מן הראוי היה שהכתב (בית השקעות??) יבדוק דבר בסיסי שכזה. כדאי היה לברר מה היו הטעמים של הנהלת נובולוג לא לגשת למכרז. עכשיו כבר ידוע מה הטעמים שלהם – מר וחמוץ.
  • 13.
    קובי 26/11/2020 14:35
    הגב לתגובה זו
    מקווה שצפית במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה ושר הבריאות מהמחסן של טבע המיועד לקליטה של החיסונים. כניראה שטבע וסלא יעקפו את נובלוג בתחרות השינוע והאחסון (דעתי בלבד)
  • 12.
    צופה בחדשות 24/11/2020 14:30
    הגב לתגובה זו
    אסטרזניקה מוכרת חיסון בטוח, עם טכנולוגיה מוכרת ב -30 ש"ח ליחידה. ישראל הזמינה 10 מ' יח'. פייזר מוכרת במחיר פי כמה, טכנולוגיה לא מוכרת ולך תדע, ועם צורכי קירור שרק בפברואר מרץ יתחילו אולי להגיע לשטח (יש מרוץ עולמי בנושא...). דעת הקהל עשויה מלכתחילה לא לרצות חיסון "חדשני" ולבקש את החיסון ה"מסורתי". קיצר, מועד הדליברי של אסטרזניקה (מאי) משיק לא מעט למועד הדליברי האפשרי, אולי, של החיסונים המתחרים שנדרש להם קירור רב. כדי להוביל את החיסון של אסטרזניקה, לא צריך את נובולוג, מספיק משאית קירור של סופר... בהצלחה לכולם, בכל מקרה. https://www.mako.co.il/news-lifestyle/2020_q4/Article-3528f0af439f571027.htm
  • 11.
    משה המגניב 18/11/2020 20:45
    הגב לתגובה זו
    לא יותר כלכלי להטיס לארהב את מי שרוצה להתחסן במחיר עלות לערך של 400 - 500$ בהשתתפות המדינה במקום להשקיע על שינוע יקר ואחסון במקפיאים של מינוס 70 מעלות שלא קיים בארץ בצורה מסחרית ויקרים רצח וע"י זה קרי הטסת מתחסנים לארהב נרויח 2 ציפורים במכה אחת גם חיסון אנשים גם חיסכון של המון כסף וגם תחיית והחזרת חברות תעופה ישראליות והחזרת אנשים לעבודה והחייאת המשק.
  • 10.
    קובי , איך יוצרים איתך קשר , יש לי ידיעה מעניינת (ל"ת)
    עמיר 18/11/2020 13:34
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יודע דבר 18/11/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן להשקיע בחברה , למשקעים חכמים
  • 8.
    ביחיאת קובי כמה שמת היום במניה לפני שפירסמת את הכתבה? (ל"ת)
    פוקסי 17/11/2020 20:13
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בלה בלה (ל"ת)
    פרסומת לנובולוג 17/11/2020 17:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רעיון נהדר לכתבה! להסתכל מזווית של שוק ההון , חכם (ל"ת)
    אור 17/11/2020 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פריזר 17/11/2020 15:48
    הגב לתגובה זו
    עשרות חברות מפתחות חיסונים, רובם בטכנולוגיות מסורתיות שאינן מצריכות קרור מיוחד. לאחר הגל הראשון של החיסונים תעשה הערכה מחדש של יעילות וגם עלות החיסון והפצתו.
  • 4.
    ג'וני 17/11/2020 15:44
    הגב לתגובה זו
    יפה מאוד. צעד לפני כולם. כולם מסתכלים על ההסכמים המחוררים של ישראל בזמן שאת הכסף אפשר לעשות בכלל מהלוגיסטיקה
  • 3.
    כתבה מעולה ומעניינת (ל"ת)
    ברק 17/11/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שותף/מנהל בבית השקעות מנתח מאת הניהול של החיסונים (ל"ת)
    נו באמת, איזו יוהרה 17/11/2020 14:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יפה, לא חשבתי על זה... (ל"ת)
    משה 17/11/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).