אנלייבקס תבצע רישום כפול בת"א לפי שווי של כ-900 מיליון שקל
לאחר שהמניה הכפילה את מחירה כמעט פי 20 מאמצע חודש פברואר, חברת התרופות אנלייבקס תרפיוטיקס הישראלית, הנסחרת בבורסת נאסד"ק (סימול: ENLV), הודיעה היום על רישום כפול, לאחר שהבורסה לניירות ערך בתל אביב אישרה את רישום מניותיה למסחר. מניית החברה תסחר החל מה-22 ביולי.
מניית החברה נסחרת בנאסד"ק לפי שווי שוק של כ-262 מיליון דולר (כ-930 מיליון שקל) שקל והיא צפויה להצטרף למדדי הבורסה המובילים החל מחודש אוקטובר 2019. עם זאת, יש לציין כי נכון לסוף שנת 2018 החברה טרם הציגה הכנסות כלשהן ודיווחה על הפסד תפעולי של כ-5.3 מיליון דולר כשבקופת המזומנים של החברה עמדו כ-9.7 מיליון דולר.
מניות החברה ימשיכו להיסחר בנאסד"ק, כשבמסגרת הרישום הכפול, החברה לא תידרש לדיווחים נוספים מעבר לאלו הנדרשים בארה"ב.
אנלייבקס מפתחת תרופות אימונותרפיות לטיפול במחלות מסכנות חיים כולל ספסיס, GvHD וגידולים מוצקים והיא צפויה להיכנס לניסוי קליני שלב II-III ולניסוי קליני שלב II, כאשר החברה השלימה לאחרונה מחקר קליני שלב IIa למניעת GvHD באוכלוסיית תורמים מותאמת.
שי נוביק, יו"ר מועצת המנהלים באנלייבקס: "כחברה ישראלית המתבססת על טכנולוגיה שפותחה בישראל אנו גאים להירשם למסחר גם בתל אביב. ברבעון הראשון של 2019 השלמנו את המיזוג עם ביובלאסט אשר אפשר לנו להירשם למסחר בנאסד"ק. אנו שמחים על כך שהמשקיעים האמריקאים הביעו עניין באנלייבקס ובמוצריה כפי שהדבר משתקף בערך החברה. אנו מקווים כי רישום החברה למסחר בתל אביב יאפשר לאנלייבקס להרחיב את ציבור בעלי המניות בחברה ולאפשר דרך נוחה יותר גם לגופים המוסדיים בישראל להשקיע בחברה ולהיות חלק מתהליך הצמיחה שלה".
- מנכ"ל אנלייבקס מנסה להרגיע את בעלי המניות, רומז על צורך במזומנים?
- אנלייבקס: "אלה תוצאות שמספיקות לקבלת אישור רגולטורי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
