מיכאל שראל: "יש כלל של 3 מילים שחובה להכיר בכלכלה - בעיקר התקשורת"

בראיון ל-Bizportal מתייחס שראל להתערבות בשוק המט"ח, למשפטיזציה בשוק העבודה וגיל הפרישה לנשים
מערכת Bizportal | (9)
נושאים בכתבה מיכאל שראל

ד"ר מיכאל שראל עומד כיום בראש פורום קהלת לכלכלה, אבל רובנו כנראה נזכור אותו כמי שהתפטר מתפקיד הכלכלן הראשי במשרד האוצר על רקע תכנית 'מע"מ 0' של יאיר לפיד, שר האוצר דאז. הצעד הזה הוכיח עד כמה לשראל יש אמת פנימית שהוא מוכן ללכת איתה עד הסוף. אבל זו לא רק האמת הפנימית. מאז המחאה החברתית, השיח הציבורי מוביל את הממשלה להתערב יותר ויותר בנושאים שעל סדר היום הכלכלי, והכלכלנים מצדם מביעים את עמדתם.

באווירה הציבורית, קשה לעמוד בחזית ולומר לאזרח הקטן שמרגיש איך שכר הדירה שלו הולך ועולה שהנתונים הכלכליים מוכיחים שהכל בסדר. שראל למשל, סבור שהג'ונגל של שוק השכירות הוא טוב וזה לא טוב שהמדינה תתערב יותר מדי. בראיון ל-Bizportal אומר היום שראל כי "הרבה פעמים הממשלה לא סומכת על האזרח שיבחר את מה שהכי טוב לו - זה מגיע לפטרנליזם יתר".

בוא נתחיל בפורום קהלת.

"פורום קהלת כבר היה קיים כשהצטרפתי (לפני כ-3 שנים). והוא מנסה לקדם את מדינת ישראל כמדינה ריבונית, באקטיביזם השיפוטי, ומאבק נגד האקטיביזם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. בעבר הייתה ליועץ סמכות להטיל וטו, והיום כבר יש להם סמכות שבפועל אומרת קביעת מדיניות.

הגברת חופש הפרט והקטנת מעורבות הממשלה במקומות שהיא לא חייבת. כשהצטרפתי הקמתי את פורום קהלת לכלכלה, שהוא מכון מחקר אוטונומי בתוך פורום קהלת. אני לא ליברטניאן, ואני לא חושב שלממשלה אסור להתערב, וטוב שהממשלה מתערבת. אבל היום הגענו למצב שהמדינה אומרת לחוסכים לפנסיה איזה העדפות סיכון יש להם. זה הזוי."

אתה מתכוון לרגולציה של 'המודל הצ'יליאני'?

"זאת דוגמא אחת. הרגולציה גם ככה קובעת למנהלי ההשקעות בדיוק איפה להשקיע את כספם, כך שלמעשה אין להם הרבה דרגות חופש. ואז מוסיפים לזה הוראה שאומרת שהחוסכים הצעירים צריכים לקחת סיכון מוגבר, כדי שבגיל מבוגר יהיה להם יחס תחלופה גבוה (היחס בין המשכורת האחרונה לקצבה החודשית). אבל כל המונח של יחס התחלופה הוא הזוי. ואז מוסיפים חטא על פשע ולוקחים למנהלי ההשקעות את השיקולים וכובלים את ידיהם."

ואם המדינה לא תתערב, אתה חושב שאנשים יצליחו לקבל את ההחלטות על הפנסיה שלהם בעצמם?

"תמיד כשיש כשלי שוק, יש הנחה לא נכונה שאומרת שהמדינה צריכה להתערב. אבל השאלה היא אם כשל שוק הוא תנאי מספיק כדי להתערב. יש הבדל בין תנאי הכרחי לתנאי מספיק, וחשוב מאד לא לקפוץ בכל פעם שיש כשל שוק ולדרוש את התערבות המדינה. והדוגמא של הפנסיה, היא רק דוגמא אחת מתוך הרבה דוגמאות."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באיזה עוד תחומים אתה חושב שההתערבות המוגברת של הממשלה אינה מוצדקת?

"אחד התחומים שבהם זה מאד בולט, זה יחסי עבודה. ישנן הרבה הגנות שנועדו למנוע מצב שבו המעסיק ינצל את העובד ואת הכוח היחסי שיש לו. אבל ההתערבות נכנסת לחוזה העבודה של העובד והמעסיק ומגבילה את היכולות של הצדדים האלה למקסם את התועלות של כל אחד מהצדדים כך שרווחתם של שני הצדדים נפגעת. קובעים למעסיק ולעובד כמעט הכל, החל מצורת ההתקשרות, שעות העבודה, פיטורין - הכל.

אני מבין לגמרי מעורבות שנועדה לצמצם את חשיפת העובד לאזבסט למשל. אבל ברגע שהמעסיק מסתכן בכל דבר שהוא עושה באחריות פלילית, זאת בעיה קשה. וזה קורה בהרבה מאד חוקי עבודה, וגורם למעסיקים בארץ להעסיק צי של עורכי-דין. בצרפת אגב, המצב הזה של הגנת-יתר על עובדים, גרם למעסיקים להעסיק פחות עובדים, וראינו איך שיעורי האבטלה של צעירים בצרפת עלו, וכך גם במדינות אירופאיות נוספות."

הנתונים של שוק העבודה בישראל בשיא כרגע. האבטלה יורדת ושיעורי ההשתפות עולים, ונראה שזה עיתוי טוב לצעדים ממשלתיים להעלאת גיל הפרישה לנשים. אז למה זה לא קורה?

"אנחנו באמת אחת המדינות הבודדות שבהן יש פער משמעותי בין גיל הפרישה לנשים ביחס לגברים. זה עדיין קורה היום כי כוח האינרציה חזק מאד, אבל הפגיעה באזרחים היא גבוהה - ואין בה שום היגיון. חשוב לציין שכושר העבודה של נשים בגיל 67 טוב יותר מגברים מבחינת בריאות, אבל מעסיק שירצה לקדם עובדים - יעדיף גבר בגלל אופק תעסוקה ארוך יותר. אגב, יש טענה שהטעות ההיסטורית הזאת נובעת משוביניזם כיוון שהגברים רצו לפרוש לפנסיה כשהאשה כבר מחכה להם בבית."

כלומר יש כאן מלכוד פוליטי?

"יש כלל של 3 מילים בכלכלה שצריך לדעת אותו. אנשים מגיבים לתמריצים. אבל כאן האנשים זה חברי הכנסת ומי שמייצר להם את התמריץ זה כלי התקשורת. תקשורת אחראית שתדע להעביר לציבור את המסר שהצעד הזה מיטיב עם נשים תגרום לחברי הכנסת לבצע את הצעד הנכון. חברי הכנסת שבויים כיום בידיהם של ארגוני נשים והתעקשות של לובי שלא מבין בכלכלה."

בוא נדבר רגע על מלכוד מסוג אחר, המדיניות המוניטרית של בנק ישראל.

"בשנתיים האחרונות קרו הרבה דברים שיכול להיות שהם זמניים, כמו למשל ההפחתה במדד המחירים לצרכן, הביאו לכך שהאינפלציה בפועל נמוכה יותר מהיעד. על הרקע הזה מגיעה ההתערבות במט"ח שמנסה לקרב את האינפלציה בפועל ליעד האינפלציה. אבל הפעולה הזאת, היא ממש לא טבעית כיוון שההשפעה של שער החליפין על האינפלציה היא חלקית. השאלה הגדולה היא האם הגורמים הם זמניים או לא. בנק ישראל חושב שכן, ויכול להיות שהוא צודק. באמת סביר להניח שנראה כאן עלייה בשכר וירידה באבטלה, וכך גם עלייה במחירי הנפט והסחורות - שכל אלה יביאו לכך שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר."

מה לגבי התמיכה ביצוא?

"זאת הסיבה השניה להתערבות במט"ח - והיא הסיבה הכי הזויה. ב-2008 באמת הייתה סיבה מאד טובה לעזור לייצוא, כי היה משבר עולמי שפגע גם בישראל והייתה קריסה ביצוא הישראלי, ואף אחד לא ידע מה תהיה עוצמה המשבר. זאת הייתה סיבה טובה, אבל היום אין שום סיבה לכך. הייצוא נמצא בשיא, וגם יצוא הסחורות שנחלש, זה במידה רבה בגלל המעבר ליצוא של היי-טק ופחות מיצוא של סחורות שנוגעים בהם, וזאת מגמה עולמית ותהליך טבעי שהיה קורה בכל מקרה. מעבר לזה, האבטלה במשק נמוכה, כך שאם יש עיתוי טוב שבו כדאי לקחת סיכון שאולי הייצוא ייפגע (בגלל הפסקת ההתערבות במט"ח) - אז זה עכשיו."

חוץ מהמדיניות המוניטרית, איך אתה מנתח את מצב המאקרו של ישראל?

"הרבה פעמים אומרים שמצב המאקרו בסדר, אבל הבעיה היא בפערים החברתיים. שמעתי את הטענה הזאת הרבה פעמים ואני חושב שהיא שגויה מכל הבחינות. ראשית, המצב החברתי הוא הרבה יותר טוב ממה שאנשים חושבים, בעיקר אנשים שלא מכירים את הנתונים, שלא רואים שבעשור האחרון הפערים החברתיים מצטמצמים והייתה ירידה משמעותית באי השיוויון. אנשים לא מודעים לנתונים ולכן חשוב להציג אותם.

אז מצב המאקרו בסדר, אבל אני חושב שהוא עדיין לא מספיק טוב. הפערים שלנו ביחס לצפון אירופה וצפון אמריקה התרחבו בעשור האחרון. ולכן מבחינת הדגש של המדיניות הכלכלית-חברתית - מדברים כל הזמן על אי-שיוויון ועוני, וזה נושא חשוב. אבל המשקל היחסי שנותנים לו כדי ליצור מדיניות שתקדם את זה, גבוה מאד. לעומת זאת, המשקל שנותנים לצמיחה והשאיפה להתקרב למדינות כמו ארה"ב ושוודיה, נמוך מאד. ברור לי ששני הנושאים חשובים, אבל נותנים 90% לפערים ו-10% לאיך מגיעים להיות כמו שוויץ או נורבגיה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יובל 07/03/2017 18:13
    הגב לתגובה זו
    מה זה תורנויות????
  • 7.
    אור לגויים 07/03/2017 17:17
    הגב לתגובה זו
    אין לו מושג בכלכלה, עף מהאוצר, העפרון הכי פחות מחודד בקלמר. כל דוקטור שמנסה להתבלט ממציא לעצמו זווית ראייה מטורללת. העובדות הישבשות הן שמד אי השיוויון בארץ הוא מהגבוהים ב- OECD, השכר, הוא מהנמוכים ביותר, שיעור ההשתתפות במעגל העבודה מהנמוכים ביותר. מזה שנים המדינה מעורבת עמוקות בשוק הנדל"ן ומפלה אותו לטובה ואין כלכלן פוצה פה ומצפצף. שוק הנדל"ן בארץ כבר מזמן נשלט ע"י כסף שחור של עצמאים קטנים שמלבינים את כספם ודווקא להם המדינה נותנת הטבות והעדפות מס. לא שמעתי אף לא כלכלן אחד שמציע למסות את שוק בנדל"ן בדומה לכל השקעה או הכנסה אחרת במשק. אבל שמעתי וראיתי הרבה דוקטורים נשכחים לכלכלה שתופסים טרמפ על כחלון והמדיניות הכלכלית. אז יאללה תתקדם....
  • 6.
    אישה לא צעירה 07/03/2017 15:42
    הגב לתגובה זו
    של רוב הנשים במדינה, הנתונות לניצול מחפיר מצד המעסיק ובגיל 40 כבר שולחים אותן הביתה. ברור שאישה ללא אמצעים כלכליים תעדיף להמשיך ולעבוד אבל מי יעסיק אותה? שלא לדבר על נשים העוסקות בעבודות גופניות מתישות שבוודאי אינן יכולות לעבוד עד גיל מבוגר. יש תחושה קשה של ניתוק מהנעשה בשטח ושל לחץ פוליטי מצד מקושרים על מנת לאפשר עוד שנות קבלת משכורת והטבות מרובות של עובדי משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות הנהנים מתנאים מופלגים.
  • 5.
    איש ישר והגון 07/03/2017 13:48
    הגב לתגובה זו
    מעמ אפס זה על מוצרים ושירותים בסיסים זה דבר מבורך והגיוני, אפילו אם הוא מתנגד ל0, אני מניח שירידה מ17 אחוז ל8 10 אחוזים לא תעורר אצלו התנגדות.אז על מה המהומה על מה? למה להתנגד להפחתות במעמ שזה מס מאפיוזי על כל מסטיק שקונים ברחוב, יותר גרוע מכנופיות פרוטקשן
  • דניאל 07/03/2017 17:06
    הגב לתגובה זו
    הוא מדבר על מעמ 0 על דירה. שזו החלטה מטופשת לפחות כמו דיור למשתכן שנותן מתנה של מאות אלפי שקלים לצעירים שלא חסכו שקל על חשבון משלם המסים.
  • 4.
    לביא 07/03/2017 13:40
    הגב לתגובה זו
    כאילו הניתוחים או התובנות שלו שוות משהו? לא בקטע להעליב. אבל הן ממש לא.
  • 3.
    אבי כהן 07/03/2017 12:49
    הגב לתגובה זו
    נכון
  • 2.
    איתי 07/03/2017 12:28
    הגב לתגובה זו
    לא מצאתי בדבר אחד שהוא חושב ומנתח נכון ברור שאני חושב שונה ממנו , וזה נורמאלי , אבל ההסבר שלו למסקנות שיש לו עלובים וטפשיים האיש מנתח גרפים וטבלאות וןהתבלבל מכמות הנתונים מה שאפשר להסיק מהתבוננות פשוטה דרך החלון בבית
  • 1.
    בנק ישראל מפסיד המון כסף זה לא מונופול (ל"ת)
    בוב 07/03/2017 11:29
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?