מיכאל שראל: "יש כלל של 3 מילים שחובה להכיר בכלכלה - בעיקר התקשורת"
ד"ר מיכאל שראל עומד כיום בראש פורום קהלת לכלכלה, אבל רובנו כנראה נזכור אותו כמי שהתפטר מתפקיד הכלכלן הראשי במשרד האוצר על רקע תכנית 'מע"מ 0' של יאיר לפיד, שר האוצר דאז. הצעד הזה הוכיח עד כמה לשראל יש אמת פנימית שהוא מוכן ללכת איתה עד הסוף. אבל זו לא רק האמת הפנימית. מאז המחאה החברתית, השיח הציבורי מוביל את הממשלה להתערב יותר ויותר בנושאים שעל סדר היום הכלכלי, והכלכלנים מצדם מביעים את עמדתם.
באווירה הציבורית, קשה לעמוד בחזית ולומר לאזרח הקטן שמרגיש איך שכר הדירה שלו הולך ועולה שהנתונים הכלכליים מוכיחים שהכל בסדר. שראל למשל, סבור שהג'ונגל של שוק השכירות הוא טוב וזה לא טוב שהמדינה תתערב יותר מדי. בראיון ל-Bizportal אומר היום שראל כי "הרבה פעמים הממשלה לא סומכת על האזרח שיבחר את מה שהכי טוב לו - זה מגיע לפטרנליזם יתר".
בוא נתחיל בפורום קהלת.
"פורום קהלת כבר היה קיים כשהצטרפתי (לפני כ-3 שנים). והוא מנסה לקדם את מדינת ישראל כמדינה ריבונית, באקטיביזם השיפוטי, ומאבק נגד האקטיביזם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. בעבר הייתה ליועץ סמכות להטיל וטו, והיום כבר יש להם סמכות שבפועל אומרת קביעת מדיניות.
הגברת חופש הפרט והקטנת מעורבות הממשלה במקומות שהיא לא חייבת. כשהצטרפתי הקמתי את פורום קהלת לכלכלה, שהוא מכון מחקר אוטונומי בתוך פורום קהלת. אני לא ליברטניאן, ואני לא חושב שלממשלה אסור להתערב, וטוב שהממשלה מתערבת. אבל היום הגענו למצב שהמדינה אומרת לחוסכים לפנסיה איזה העדפות סיכון יש להם. זה הזוי."
- ד"ר מיכאל שראל: "חוסר החינוך במגזר החרדי - הבעיה הגדולה ביותר"
- לא צריך להיבהל מקהלת - הרעיונות הכלכליים שיורידו את יוקר המחיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתה מתכוון לרגולציה של 'המודל הצ'יליאני'?
"זאת דוגמא אחת. הרגולציה גם ככה קובעת למנהלי ההשקעות בדיוק איפה להשקיע את כספם, כך שלמעשה אין להם הרבה דרגות חופש. ואז מוסיפים לזה הוראה שאומרת שהחוסכים הצעירים צריכים לקחת סיכון מוגבר, כדי שבגיל מבוגר יהיה להם יחס תחלופה גבוה (היחס בין המשכורת האחרונה לקצבה החודשית). אבל כל המונח של יחס התחלופה הוא הזוי. ואז מוסיפים חטא על פשע ולוקחים למנהלי ההשקעות את השיקולים וכובלים את ידיהם."
ואם המדינה לא תתערב, אתה חושב שאנשים יצליחו לקבל את ההחלטות על הפנסיה שלהם בעצמם?
"תמיד כשיש כשלי שוק, יש הנחה לא נכונה שאומרת שהמדינה צריכה להתערב. אבל השאלה היא אם כשל שוק הוא תנאי מספיק כדי להתערב. יש הבדל בין תנאי הכרחי לתנאי מספיק, וחשוב מאד לא לקפוץ בכל פעם שיש כשל שוק ולדרוש את התערבות המדינה. והדוגמא של הפנסיה, היא רק דוגמא אחת מתוך הרבה דוגמאות."
- מה יהיה מחר בבורסה? בנקים, טבע ושבבים
- מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
באיזה עוד תחומים אתה חושב שההתערבות המוגברת של הממשלה אינה מוצדקת?
"אחד התחומים שבהם זה מאד בולט, זה יחסי עבודה. ישנן הרבה הגנות שנועדו למנוע מצב שבו המעסיק ינצל את העובד ואת הכוח היחסי שיש לו. אבל ההתערבות נכנסת לחוזה העבודה של העובד והמעסיק ומגבילה את היכולות של הצדדים האלה למקסם את התועלות של כל אחד מהצדדים כך שרווחתם של שני הצדדים נפגעת. קובעים למעסיק ולעובד כמעט הכל, החל מצורת ההתקשרות, שעות העבודה, פיטורין - הכל.
אני מבין לגמרי מעורבות שנועדה לצמצם את חשיפת העובד לאזבסט למשל. אבל ברגע שהמעסיק מסתכן בכל דבר שהוא עושה באחריות פלילית, זאת בעיה קשה. וזה קורה בהרבה מאד חוקי עבודה, וגורם למעסיקים בארץ להעסיק צי של עורכי-דין. בצרפת אגב, המצב הזה של הגנת-יתר על עובדים, גרם למעסיקים להעסיק פחות עובדים, וראינו איך שיעורי האבטלה של צעירים בצרפת עלו, וכך גם במדינות אירופאיות נוספות."
הנתונים של שוק העבודה בישראל בשיא כרגע. האבטלה יורדת ושיעורי ההשתפות עולים, ונראה שזה עיתוי טוב לצעדים ממשלתיים להעלאת גיל הפרישה לנשים. אז למה זה לא קורה?
"אנחנו באמת אחת המדינות הבודדות שבהן יש פער משמעותי בין גיל הפרישה לנשים ביחס לגברים. זה עדיין קורה היום כי כוח האינרציה חזק מאד, אבל הפגיעה באזרחים היא גבוהה - ואין בה שום היגיון. חשוב לציין שכושר העבודה של נשים בגיל 67 טוב יותר מגברים מבחינת בריאות, אבל מעסיק שירצה לקדם עובדים - יעדיף גבר בגלל אופק תעסוקה ארוך יותר. אגב, יש טענה שהטעות ההיסטורית הזאת נובעת משוביניזם כיוון שהגברים רצו לפרוש לפנסיה כשהאשה כבר מחכה להם בבית."
כלומר יש כאן מלכוד פוליטי?
"יש כלל של 3 מילים בכלכלה שצריך לדעת אותו. אנשים מגיבים לתמריצים. אבל כאן האנשים זה חברי הכנסת ומי שמייצר להם את התמריץ זה כלי התקשורת. תקשורת אחראית שתדע להעביר לציבור את המסר שהצעד הזה מיטיב עם נשים תגרום לחברי הכנסת לבצע את הצעד הנכון. חברי הכנסת שבויים כיום בידיהם של ארגוני נשים והתעקשות של לובי שלא מבין בכלכלה."
בוא נדבר רגע על מלכוד מסוג אחר, המדיניות המוניטרית של בנק ישראל.
"בשנתיים האחרונות קרו הרבה דברים שיכול להיות שהם זמניים, כמו למשל ההפחתה במדד המחירים לצרכן, הביאו לכך שהאינפלציה בפועל נמוכה יותר מהיעד. על הרקע הזה מגיעה ההתערבות במט"ח שמנסה לקרב את האינפלציה בפועל ליעד האינפלציה. אבל הפעולה הזאת, היא ממש לא טבעית כיוון שההשפעה של שער החליפין על האינפלציה היא חלקית. השאלה הגדולה היא האם הגורמים הם זמניים או לא. בנק ישראל חושב שכן, ויכול להיות שהוא צודק. באמת סביר להניח שנראה כאן עלייה בשכר וירידה באבטלה, וכך גם עלייה במחירי הנפט והסחורות - שכל אלה יביאו לכך שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר."
מה לגבי התמיכה ביצוא?
"זאת הסיבה השניה להתערבות במט"ח - והיא הסיבה הכי הזויה. ב-2008 באמת הייתה סיבה מאד טובה לעזור לייצוא, כי היה משבר עולמי שפגע גם בישראל והייתה קריסה ביצוא הישראלי, ואף אחד לא ידע מה תהיה עוצמה המשבר. זאת הייתה סיבה טובה, אבל היום אין שום סיבה לכך. הייצוא נמצא בשיא, וגם יצוא הסחורות שנחלש, זה במידה רבה בגלל המעבר ליצוא של היי-טק ופחות מיצוא של סחורות שנוגעים בהם, וזאת מגמה עולמית ותהליך טבעי שהיה קורה בכל מקרה. מעבר לזה, האבטלה במשק נמוכה, כך שאם יש עיתוי טוב שבו כדאי לקחת סיכון שאולי הייצוא ייפגע (בגלל הפסקת ההתערבות במט"ח) - אז זה עכשיו."
חוץ מהמדיניות המוניטרית, איך אתה מנתח את מצב המאקרו של ישראל?
"הרבה פעמים אומרים שמצב המאקרו בסדר, אבל הבעיה היא בפערים החברתיים. שמעתי את הטענה הזאת הרבה פעמים ואני חושב שהיא שגויה מכל הבחינות. ראשית, המצב החברתי הוא הרבה יותר טוב ממה שאנשים חושבים, בעיקר אנשים שלא מכירים את הנתונים, שלא רואים שבעשור האחרון הפערים החברתיים מצטמצמים והייתה ירידה משמעותית באי השיוויון. אנשים לא מודעים לנתונים ולכן חשוב להציג אותם.
אז מצב המאקרו בסדר, אבל אני חושב שהוא עדיין לא מספיק טוב. הפערים שלנו ביחס לצפון אירופה וצפון אמריקה התרחבו בעשור האחרון. ולכן מבחינת הדגש של המדיניות הכלכלית-חברתית - מדברים כל הזמן על אי-שיוויון ועוני, וזה נושא חשוב. אבל המשקל היחסי שנותנים לו כדי ליצור מדיניות שתקדם את זה, גבוה מאד. לעומת זאת, המשקל שנותנים לצמיחה והשאיפה להתקרב למדינות כמו ארה"ב ושוודיה, נמוך מאד. ברור לי ששני הנושאים חשובים, אבל נותנים 90% לפערים ו-10% לאיך מגיעים להיות כמו שוויץ או נורבגיה.
- 8.יובל 07/03/2017 18:13הגב לתגובה זומה זה תורנויות????
- 7.אור לגויים 07/03/2017 17:17הגב לתגובה זואין לו מושג בכלכלה, עף מהאוצר, העפרון הכי פחות מחודד בקלמר. כל דוקטור שמנסה להתבלט ממציא לעצמו זווית ראייה מטורללת. העובדות הישבשות הן שמד אי השיוויון בארץ הוא מהגבוהים ב- OECD, השכר, הוא מהנמוכים ביותר, שיעור ההשתתפות במעגל העבודה מהנמוכים ביותר. מזה שנים המדינה מעורבת עמוקות בשוק הנדל"ן ומפלה אותו לטובה ואין כלכלן פוצה פה ומצפצף. שוק הנדל"ן בארץ כבר מזמן נשלט ע"י כסף שחור של עצמאים קטנים שמלבינים את כספם ודווקא להם המדינה נותנת הטבות והעדפות מס. לא שמעתי אף לא כלכלן אחד שמציע למסות את שוק בנדל"ן בדומה לכל השקעה או הכנסה אחרת במשק. אבל שמעתי וראיתי הרבה דוקטורים נשכחים לכלכלה שתופסים טרמפ על כחלון והמדיניות הכלכלית. אז יאללה תתקדם....
- 6.אישה לא צעירה 07/03/2017 15:42הגב לתגובה זושל רוב הנשים במדינה, הנתונות לניצול מחפיר מצד המעסיק ובגיל 40 כבר שולחים אותן הביתה. ברור שאישה ללא אמצעים כלכליים תעדיף להמשיך ולעבוד אבל מי יעסיק אותה? שלא לדבר על נשים העוסקות בעבודות גופניות מתישות שבוודאי אינן יכולות לעבוד עד גיל מבוגר. יש תחושה קשה של ניתוק מהנעשה בשטח ושל לחץ פוליטי מצד מקושרים על מנת לאפשר עוד שנות קבלת משכורת והטבות מרובות של עובדי משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות הנהנים מתנאים מופלגים.
- 5.איש ישר והגון 07/03/2017 13:48הגב לתגובה זומעמ אפס זה על מוצרים ושירותים בסיסים זה דבר מבורך והגיוני, אפילו אם הוא מתנגד ל0, אני מניח שירידה מ17 אחוז ל8 10 אחוזים לא תעורר אצלו התנגדות.אז על מה המהומה על מה? למה להתנגד להפחתות במעמ שזה מס מאפיוזי על כל מסטיק שקונים ברחוב, יותר גרוע מכנופיות פרוטקשן
- דניאל 07/03/2017 17:06הגב לתגובה זוהוא מדבר על מעמ 0 על דירה. שזו החלטה מטופשת לפחות כמו דיור למשתכן שנותן מתנה של מאות אלפי שקלים לצעירים שלא חסכו שקל על חשבון משלם המסים.
- 4.לביא 07/03/2017 13:40הגב לתגובה זוכאילו הניתוחים או התובנות שלו שוות משהו? לא בקטע להעליב. אבל הן ממש לא.
- 3.אבי כהן 07/03/2017 12:49הגב לתגובה זונכון
- 2.איתי 07/03/2017 12:28הגב לתגובה זולא מצאתי בדבר אחד שהוא חושב ומנתח נכון ברור שאני חושב שונה ממנו , וזה נורמאלי , אבל ההסבר שלו למסקנות שיש לו עלובים וטפשיים האיש מנתח גרפים וטבלאות וןהתבלבל מכמות הנתונים מה שאפשר להסיק מהתבוננות פשוטה דרך החלון בבית
- 1.בנק ישראל מפסיד המון כסף זה לא מונופול (ל"ת)בוב 07/03/2017 11:29הגב לתגובה זו

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך
מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר -1.69% היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.
על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים.
בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.
ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות של מבטח שמיר עולה ל־5.4 מיליארד שקל; מגזר הטכנולוגיה מכביד על הרבעון
- אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים.

מה יהיה מחר בבורסה? בנקים, טבע ושבבים
מניות הארביטראז', מבטח שמיר, טריא ונאוי ומה צפוי במדד המחירים שיתפרסם ביום שני?
ביום חמישי היו ירידות חדות במניות הבנקים והביטוח. המניות האלו רגישות למצב המאקרו ולמצב הגיאופוליטי והחשש ממלחמה ארוכה בעזה שעלול להשפיע לרעה על נתוני המאקרו והכלכלה פוגע בהן. ככל שהשוק גבוה יותר כך הפגיעה יכולה להיות כואבת יותר.
אתם קוראים על מומחי השקעות, בכירים שאומרים לכם שהשוק בת"א חזק וימשיך לעלות. אבל מעבר לכך שהם לא אובייקטיבים, כי הם רוצים בעליות - האינטרס שלהם שאתם תקנו כי זה מבטיח להם רווחים, הם גם לרוב טועים. הם אמרו לפני שנה-שנה וחצי להתרחק מהשוק המקומי וככה הם פעלו והפסידו את כל העליות. קרה ההיפך. אז למה שהפעם זה ישתנה, למה שהם יצדקו הפעם?
כשכולם חמדנים - זה הזמן לפחד. אמר את זה וורן באפט. זה מתברר כל פעם מחדש כנכון - כנסו כאן לדבר הגורו (13 גורואים "ילמדו" אתכם השקעות). אנחנו עכשיו בתקופה שכולם חמדנים.
אז מה צפוי היום במניות הפיננסים? מצד אחד - בחודשים האחרונים מתברר שכל ירידה היא דווקא הזדמנות לקנייה. מצד שני - למרות שהסנטימנט עדיין חיובי, זה לא יכול להימשך. המחירים יחסית גבוהים. השוק עשה מהלך מרשים אפילו בלי תיקון. הוא מבטא המשך חדשות טובות מהזירה הביטחונית והכלכלי. אבל מה אם לא? לא צפויה מפולת, אבל ירידת מדרגה מסוימת אחרי הזינוקים האחרונים בהינתן הסיכונים מתבקשת. זה כמובן לא אומר שזה יקרה, אבל כשאנחנו שואלים את מנהלי ההשקעות בתוך הגופים מה הם היו עושים עם הכסף שלהם, הם מתפתלים. הם לא היו משקיעם עכשו בשוק.
- שער הדולר, חוזים על וול סטריט ומניות בולטות - מה קורה בשווקים?
- מדד הבנקים איבד 2.4%, מדד הביטוח נפל 3.1%; סגירה שלילית בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם מניות תשתיות מעניינות?