ביום קיץ חם ביולי 2023 קיבל משה טולדנו מכתב מהמוסד לביטוח לאומי. ההודעה היתה קצרה וברורה: זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה מופסקת. הסיבה - רכש רכב ששוויו, לפי מחירון הרכב שבו משתמש המוסד, עלה על התקרה המותרת בחוק. מבחינתו של טולדנו היה זה עוול: הוא שילם 30 אלף שקל בלבד עבור רכב סובארו פורסטר מודל 2014, עם נסועה חריגה של 370 אלף ק"מ, אך המוסד העריך את שוויו ב-72 אלף שקל - הרבה מעל הסף השולל זכאות.

טולדנו פנה למוסד והסביר כי מכר את רכבו הקודם ימים ספורים לפני רכישת החדש, אך תשובת המוסד לא השתנתה. לפי התקנות, בדיקות שווי כלי רכב נערכות פעמיים בשנה - בינואר וביולי - והשווי שנקבע ביולי 2023 חרג מהתקרה שנעמדה באותה עת ב-44,611 שקל. הוא פנה לבית הדין האזורי בחיפה, שם נדחתה תביעתו בהתבסס על הלכת מלכי מ-2021, שקבעה כי הקילומטראז' אינו מובא בחשבון בקביעת שווי רכב לצורך זכאות לגמלה.

ההלכה ההיא, שניתנה בדעת רוב, נועדה לשמור על מנגנון פשוט ואחיד, גם במחיר חוסר דיוק. השופטים במקרה של מלכי קבעו כי הנתון המופיע ברישיון הרכב אינו תמיד עדכני, אינו קיים בכלי רכב חדשים ועלול לעורר קשיים טכניים בבדיקתו. אך לצד עמדת הרוב, הובעה אז גם דעת מיעוט שלפיה יש להביא את הנסועה בחשבון, שכן מדובר בנתון מהותי לקביעת שווי רכב, בדומה לשיקוליו של כל מחירון רכב בשוק.

הערעור של טולדנו הגיע תחילה בפני ערכאה מצומצמת, אך בשל "חשיבותה, קשיותה וחידושה" של השאלה המשפטית, הורה מ"מ הנשיא אילן איטח להרחיב את ההרכב. ההרכב המורחב, שכלל חמישה שופטים ושתי נציגות ציבור, בחן מחדש את הלכת מלכי והכריע להפוך אותה, אך לא באופן גורף כפי שביקש המערער.

• ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
• בית הדין חייב את ביטוח לאומי להחזיר מיליוני שקלים לישראלים שעברו לחו"ל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית הדין הארצי ניתח את המסגרת החוקית שהשתנתה בעשור האחרון בעקבות פסק הדין התקדימי בבג"ץ חסן, שבו בוטלה החזקה החלוטה ששללה גמלה מכל מי שבבעלותו רכב. התיקון לחוק והתקנות שנקבעו לאחר מכן קבעו כי השווי יחושב לפי מחירון מקובל בשוק, "תוך התחשבות במשתנים המופיעים ברישיון הרכב בלבד". סעיף זה נחקק ארבע שנים לאחר חוק מכירת רכב משומש, המחייב תחנות בדיקה לציין את הקילומטראז' ברישיון.

גל בריר, משתמש בשירות הדואר האלקטרוני של גוגל, ג'ימייל, מצא את עצמו מוטרד מהודעות שנראו לו כמו דואר אלקטרוני רגיל, אך בפועל היו פרסומות. לטענתו, גוגל שיגרה לו ולמשתמשים נוספים הודעות פרסומת ללא הסכמתם, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת. ההודעות, כך סיפר בבקשת האישור שהגיש, הופיעו בין יתר ההודעות בתיבת הדואר, לעתים בתיקיית ה"רשתות החברתיות", ולעתים גם בתיקיית הדואר הנכנס, מבלי שניתן היה להסיר את השם מרשימת התפוצה בדרך פשוטה. אפילו הכיתוב שציין שמדובר בפרסומת - קיצור באנגלית Ad - לא היה, לשיטתו, ברור לכל נמען, ואינו עומד בדרישות החוק. עוד טען בריר כי ההודעות ניתנות לשמירה ולאחזור, משתנות בהתאם להתעניינות המשתמשים ומעוררות חשד לניסיון מכוון להטעות, בכך שהן "נטמעות בין כלל ההודעות" ונראות כאילו הן חלק מתכתובת רגילה. לדבריו, מדובר בהפרה ברורה של החוק, וגם בעשיית עושר ולא במשפט מצד החברה.

גוגל מצדה, דחתה את הטענות על הסף. בתשובתה לבית המשפט, היא הדגישה כי, "לא נגרם כל נזק למבקש או לחברי הקבוצה", וכי "חוק התקשורת לא הופר". החברה טענה כי יחסיה עם המשתמשים מבוססים על "יחסי תמורה ידועים, ברורים ומוסכמים", שבמסגרתם מקבלים המשתמשים את שירות הדואר האלקטרוני ללא תשלום, ובתמורה מוצגות להם פרסומות, מותאמות אישית או כלליות. לדבריה, ההסכמה לכך ניתנת בשלבים שונים, כבר בהרשמה לשירות, בתנאי השימוש, במדיניות הפרטיות ובדפי העזרה.

גוגל גם הבחינה בין הודעות דואר רגילות לבין מה שהיא כינתה "באנרים פרסומיים", שהם, לטענתה, חלק אינטגרלי מהשירות ומוצגים רק כשהמשתמש גולש בדואר האלקטרוני. לטענת החברה, הבאנרים שונים מהודעות רגילות: הם מסומנים במלים כמו "מודעה", "Ad" או "ממומן", אינם נשלחים בפועל אלא מופיעים בדף הדואר, לא ניתן לשמור אותם באופן אוטומטי, אינם נכללים בספירת הודעות שעדיין לא נקראו, ולצדם קיימת אפשרות לחסום או לדווח עליהם. לדבריה, מדובר ב"פרסומת דינמית" שלא נועדה להיות חלק מהתכתובת הרגילה.

בריר, בתשובתו, חזר על עמדתו שלפיה ההודעות מתחזות להיות רגילות, מוטמעות בין יתר ההודעות ואינן מובחנות מספיק. הוא חלק על טענת גוגל בנוגע להסכמה מצדו ומצד יתר חברי הקבוצה, והדגיש שהאפשרויות להסרה אינן ברורות ואינן עומדות בדרישות הדין.

• חברת ניהול הכספים שעצרה משיכות ומה קרה היום לפני 64 שנה
• פרפלקסיטי מציעה 34.5 מיליארד דולר לרכישת דפדפן כרום מגוגל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

למרות הפערים, הצדדים הגיעו להסכמה, שלפיה גוגל תשנה את הממשק בישראל כך שהודעות הפרסומת יובחנה בבירור מהודעות רגילות - הן בממשק למחשב והן במובייל. ההסכמה, שנחתמה לאחר משא ומתן ממושך, כללה הצגת הממשק הנוכחי לצד אילוסטרציה של הממשק החדש, שנועד "לחדד ולהעמיק את ההבדל החזותי". השינוי, שהחברה התחייבה לבצע בתוך 90 יום, היה כרוך, לטענת הצדדים, בשעות עבודה רבות של מעצבים, אנשי מוצר, פיתוח ומתכנתים.