רופא תובע 17.3 מיליון שקל מעורך דין שהיה שותפו בעסקי נדל"ן בטענה למרמה

ד"ר מרקוס יעקובוביץ, מומחה לגסטרואנטרולוגיה בבית החולים איכילוב ובקופות החולים מכבי ומאוחדת, תובע 17.3 מיליון שקל מעו"ד ארז בי-עזר, שלדבריו היה חברו הקרוב ביותר ושותפו במספר נכסי מקרקעין בתל אביב. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מייחס יעקובוביץ לבי-עזר מעשי מרמה ומעילה.

יעקובוביץ אומר, כי הוא נולד בגרמניה ופגש את בי-עזר בבית המלון בתל אביב בו התאכסן בביקוריו בארץ. כאשר עלה ארצה בשנות ה-90, כמעט ללא משפחה וחברים, היה בי-עזר חברו ואיש אמונו הקרוב ביותר. ביוזמתו של בי-עזר, רכשו וניהלו השניים שני בתי מגורים להשכרה בתל אביב, ויזמו הריסה של בניין ברחוב מסילת וולפסון לשם הקמת בניין חדש.

בבתי קפה, כדי שאשתו לא תשאל שאלות

בתביעה נאמר: "במשך שנים רבות, ניהל בי-עזר את החברות ואת פרויקט וולפסון באופן בלעדי, ומרקוס לא היה מעורב בניהול השוטף (אלא כאשר ביקש בי-עזר לערב אותו - כאשר נדרשו כספים) ונתן אמון מלא בבי-עזר. האמון של מרקוס בבי-עזר היה כה רב, עד שבי-עזר היה מבקש ממרקוס כי זה יפקיד כספים בחשבונות החברות או הפרויקט, ומרקוס - שסמך עליו כאח - לא שאל למה ומדוע, ופשוט העביר את הכסף, ואף מסר לו מזומנים ללא שאלה כלשהי.

"כמו כן חתם מרקוס (שעברית אינה שפת אימו, ולכן אינו קורא היטב בעברית) על כל מסמך שהתבקש לחתום עליו על ידי בי-עזר, מבלי לקרוא אותו. בי-עזר היה זה ששמר על התיעוד והמסמכים, ואף דאג להחתים את מרקוס על מסמכים עליהם נדרשה חתימתו - בעיקר בביתו של בי-עזר או בבתי קפה, כאשר הוא נמנע במכוון מלפגוש אותו בביתו של מרקוס, שם אשתו הייתה עלולה לקרוא את המסמכים ולשאול שאלות". במקביל, בי-עזר היה עורך דינו של יעקובוביץ וייצג אותו בעניינים שונים. 

בתביעה נטען, כי בפועל - "בי-עזר לא היה חברו הנאמן של מרקוס ויועצו המשפטי המסור, אלא במשך שנים רבות ניצל את האמון שנתן בו מרקוס כדי להתעשר על חשבונו, תוך שהוא פועל במרמה ובהפרת חובת אמונים בוטה. כך, למשל, נטל בי-עזר מיליונים רבים של שקלים כדמי ניהול ושכר טרחה מופרזים מהחברות [המשותפות], בשיעור בלתי סביר שהותיר את החברות כמעט ללא רווחים. משיכותיו של בי-עזר היו כה מופרזות, עד שלעיתים נכנסו החברות למשיכות יתר ולהפסד בשל כך; כמו כן, כך מעל בי-עזר בהלוואת הבעלים אותה הזרים מרקוס למקרמוני השקעות [אחת החברות], ונטלה לכיסו הפרטי.

מכירה דרך האם הקשישה

"בנוסף, מכר בי-עזר למרקוס (באמצעות אימו הקשישה) חצי מהנכס במסילת וולפסון במחיר כפול מהמחיר בו רכש אותו בשנתיים הסמוכות לאותה עסקה, תוך שהוא מסתיר עובדה זו ממנו ומציג את העסקה בעסקה טובה וטוען בפניו כי הוא מוכר לו את  הנכס במחיר השוק". בי-עזר ניצל את תמימותו של יעקובוביץ "ואת האמון הבלתי-מסויג שזה נתן בו, בשביל לעשוק אותו בכל היבט של רכישת וניהול הנכסים. מעשי מרמה אלו נמשכו במשך שנים רבות, ומרקוס לא ידע ולא חשד בדבר".

יעקובוביץ טוען, כי מעשיו של בי-עזר נחשפו כאשר הוא ניסה למנוע ממנו ומרעייתו, דליה יעקובוביץ - אותה הקפיד בי-עזר למדר מן העסקים המשותפים - לרשום את דירתם המשותפת על שם שניהם. הוא טען שהדבר יטיל עליהם נטל מס כבד, וכאשר בני הזוג בדקו - התברר להם שמדובר בהעברה פטורה ממס. חשדם של השניים התעורר, ובדיקה של רו"ח עופר אלקלעי גילתה את מעשי המרמה הנטענים, נאמר בתביעה.

בעקבות זאת, פנו השניים לגישור בפני עו"ד דוד שחם והגיעו להסכמה על היפרדות, וכעת תובע יעקובוביץ פיצוי על הכספים שלטענתו נטל ממנו בי-עזר שלא כדין. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד דרור גדרון וישי ריבלין, וטרם הוגש כתב הגנה.