כיכר המדינה
צילום: מצגת חברת ברקת
פרסום ראשון

הפדיחה התחבורתית של עיריית ת"א נבלמה בוועדת הערר המחוזית

ועדת הערר המחוזית עצרה היתר לבית ספר בכיכר המדינה עד שהוועדה המקומית תציג תוכנית מפורטת לפתרונות תחבורתיים, בשל החשש לביטחונם של התלמידים

אלכסנדר כץ | (10)

הגדלים המתוכננים בכיכר המדינה, ובסמוך אליהם - בית הספר (הדמיה: חברת ברקת)

.

תוכנית של עיריית תל אביב להקמת בית ספר בכיכר המדינה, נתקלת במכשול רציני – בשל מה שנראה כמעיין רשלנות של הוועדה המקומית. לביזפורטל נודע כי ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב, דחתה את ההיתר שנתנה הוועדה המקומית לפרויקט בית הספר שנבנה בימים אלו בכיכר, והתנתה אותו עד לאחר שזו תמציא תוכנית תנועה חדשה. "הוועדה המקומית תבחן כי בתוכנית התנועה מגונים כלל המרכיבים שפירטנו, בטרם אישור הבקשה להיתר", קבעה ועדת הערר, שהוסיפה כי "בהיתר הבנייה ייקבע כי תנאי לאכלוס בית הפר יהיה אישור רשות תמרור ואגף התנועה בעירייה כי תוכנית הסדרי התנועה בוצעה".

 

ועל מה מדובר? באוגוסט 2021 אישרה ועדת המשנה של הוועדה המקומית את תוכנית העיצוב האדריכלי לבית ספר יסודי, אולם ספורט ומרכז קהילתי בחלקה המערבי של כיכר המדינה, כחלק מתוכנית הענק להקמת מגדלי מגורים במקום. באוקטובר החליטה רשות הרישוי של הוועדה המקומית על הוצאת היתר לחפירה ודיפון הכולל עוגנים זמניים. בדצמבר אישרה רשות הרישוי של הוועדה המקומית בקשה להיתר בניה להקמת מבנה בן שש קומות מעל מרתף, עבור בית ספר יסודי המכיל 18 כיתות אם, כיתות חינוך מיוחד, אולם ספורט תת קרקעי וחללים נוספים, בחלקו הצפוני של הכיכר, ומבנה שנאים דו-מפלסי בחלקו הדרומי.

 

מספר דיירים המתגוררים בכיכר המדינה, הגישו ערער נגד הוועדה המקומית וחברת עזרה וביצרון בשל הענקת היתר לבית הספר ברחוב ה' באייר 75. באמצעות עורכי הדין אמיר דנוס עו"ד שירלי גרוס, ביקשו המערערים להתייחס לכמה סוגיות, בהן ההחלטה לאשר את תוכנית העיצוב, וההחלטה של רשות הרישוי לאשר את היתר הבנייה לבניית בית הספר.

 

בנוגע לתוכנית העיצוב, טענו המערערים כי בתוכנית העיצוב נפלו פגמים משום שהיא מסכנת את ביטחון התלמידים. הם טענו כי אישורה נעשה בהעדר נספח תנועה מפורט המתייחס למגבלות כיכר המדינה, תוך כדי התעלמות מהנחיות משרד התחבורה ביחס לדרישות תכנון הסדרי תנועה בקרב מוסדות חינוך, ותוך התעלמות מהנחיות משרד התחבורה ביחס לדרישות תכנון הסדרי תנועה בקרב מוסדות חינוך, והשיא - תוך התעלמות מכך שבית הספר נמצא במעגל תנועה אליו מתחברות שבע זרועות ושהכניסה הרגלית אליו היא מתוך צומת. המערערים טענו כי לא הוכח כלל שקיימת נחיצות לבית ספר נוסף באזור הזה וציינו כי במרחק קצר משם נבנה בית ספר "ארנון".

.

עו"ד שירלי גרוס (צילום: רונן מחלב)

.

המערערים טענו כי הקמת מבני הציבור בחלקה הצפוני של הכיכר מהווה הרס שלה ושינוי באופייה. אחת המערערות, איריס שאו, טענה במהלך דיון בוועדת הערר ביוני השנה, כי "בשלושה מגדלים שיקומו, מתווספים עוד 650 משפחות, כל משפחה - זה אנשים מאד עשירים שיהיו להם לפחות שתי מכוניות וזה יתווסף לתנועה הנוראית שיש בכיכר המדינה. בנוסף לזה, יש אמבולנסים שכל הזמן מביאים חולים לאיכילוב ואוטובוסים בלי סוף. גם בלי שלושת המגדלים, האזור בכאוס מוחלט. אם יתווספו לזה עוד ילדים, זה יהיה בלתי אפשרי אני לא יודעת כמה ילדים צריכים למות על מנת שייקחו את זה ברצינות".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

הטענות על נחיצותו של בית הספר נדחו על ידי ועדת הערר, שקבעה כי "בחירת מיקום בית הספר נעשתה באופן ראוי וסביר... לאחר הליך בירור מקיף לבחירת מיקום מיטבי לבית ספר, מתוך מטרה לתת מענה לצורך בתוספת כיתות לימוד שנדרשות עבור האוכלוסייה הגדלה בעיר".

 

שמאי המקרקעין אוהד  דנוס (אחיו של עו"ד אמיר דנוס, א"כ) אמר באותו דיון ביוני כי "הדרך היחידה לפתור את הקונפליקט היא לא להקים פה את בית הספר". לדבריו, "כשאתה מגיע לנתב"ג, יש כאלה אנשים שעומדים בצד בצורה מסוכנת. זה יהיה התשריט של כיכר המדינה. לא יעזור רמזור או צומת. תאונות יש היום ויהיו הררה יותר. לדעתי הרב ילדים יהיו מעורבים בהם".

 

ובכן, חלק מהטענות של המערערים לגבי ההיבטים התחבורתיים, שהוצגו המהנדסת אריאלה אושפיז, אכן נפלו על אוזניים כרויות. "לטעמנו", ציינה ועדת הערר, "הקמת בית ספר יסודי בתחום כיכר המנקזת לתוכה שני צירי רוחב ראשיים של העיר, טומנת בתוכה פוטנציאל לבעיות בטיחות. המשמעות היא תנועה מוטורית חוצה בנפחי תנועה גבוהים ובמגוון רחב של אמצעי תחבורה, רכבים פרטיים, אופנועים, אוטובוסים, משאיות, רכבי אספקה ושירות, וקונפליקט גבוה עם הולכי רגל החוצים מהמדרכות לכיוון הכיכר. התמודדות תלמידים בגילאי יסודי אל מול כלל הקונפליקטים האלה אינה פשוטה, טומנת בתוכה כאמור פוטנציאלית לבעיות בטיחות, וחייבת תכנון מהודק של המרחב מסביב לכיכר. לפיכך נדרשת לראות שבמסגרת היתר הבנייה ניתן מענה מספק לבטיחות התלמידים".

 

עוה"ד אפרת דון-יחיא סטולמן, יו"ר ועדת הערר מחוז תל אביב, קבעה כי הוועדה המקומית נדרשת לספק בתוך שבוע את תוכנית הסדרי התנועה, ובהם מועדי לביצוע התיקונים בתוכניות. עוד נקבע כי על מנת לוודא שעד למועד פתיחת בית הספר, שצפוי להיות לא לפני קיץ 2024, יתקיימו הסדרי התנועה שיבטיחו את בטיחות הילדים - יש להוסיף להיתר הבנייה תנאי שקובע כי יש צורך באישור רשות תמרור ואגף התנועה בעירייה לתוכנית הסדרי התנועה.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    פולני פלמוני 23/11/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
    זה פה...בלב תל הביב...
  • 8.
    ניב 18/08/2022 00:11
    הגב לתגובה זו
    איפה בדיוק ילמדו הילדים של 650 המשפחות החדשות?
  • 7.
    אוהד מנור 14/08/2022 19:40
    הגב לתגובה זו
    עירית תא רק רואה את ההשבחה והכסף אין פה מחשבה לרגע על התלמידים בתכנון הזה יהרגו תלמידים שינסו לחצות כבישים ובטח יגברו התאונות סביב הכיכר שכן הישראלים מאוד מקפידים על בטיחות בדרכים ולא מגיעים על השער להוריד ילדיהם
  • 6.
    אמא נורמלית 14/08/2022 00:09
    הגב לתגובה זו
    לתושבים, הם מעדיפים לבנות עוד מגדלים, להרוס את הנוף, ליצור עוד בעיות בצפיפות אוכלוסין שכבר קיימת שם.. אני לא מסתובבת באיזור הזה שנים..
  • 5.
    איזה גודל של מגדלים. כיכר המדינה תאבד את כל האופי שלה (ל"ת)
    איכס 13/08/2022 21:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מתגעגעת לטבע אמיתי ב 12/08/2022 08:15
    הגב לתגובה זו
    מדינה של מפלצות בטון מכוערות ועוד זמן לא רב, כבר לא נראה אור שמש...
  • 3.
    י. 10/08/2022 18:53
    הגב לתגובה זו
    חלםםםם
  • 2.
    אור 10/08/2022 16:49
    הגב לתגובה זו
    תעשה את העבודה פרויקט במיליארדים 2022 איפה המנהור איפה הקישוריות באמצעות גשרים.. אבסורד
  • חלמאות 12/08/2022 09:45
    הגב לתגובה זו
    ברור. תוריד את האנשים למנהרות מסריחות משתן ללא תאורה טבעית שיש בה הומלסים וסוטים והתאורה שם תמיד לא נעימה ואת המכוניות תשאיר למעלה. אולי הפוך? אולי הגיע הזמן להוריד את המכוניות למנהרות ואת הרחוב להשאיר להולכים הרגל?
  • 1.
    יובל 10/08/2022 16:27
    הגב לתגובה זו
    הרסת את העיר
דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן. 

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.