הפדיחה התחבורתית של עיריית ת"א נבלמה בוועדת הערר המחוזית
ועדת הערר המחוזית עצרה היתר לבית ספר בכיכר המדינה עד שהוועדה המקומית תציג תוכנית מפורטת לפתרונות תחבורתיים, בשל החשש לביטחונם של התלמידים
הגדלים המתוכננים בכיכר המדינה, ובסמוך אליהם - בית הספר (הדמיה: חברת ברקת)
.
תוכנית של עיריית תל אביב להקמת בית ספר בכיכר המדינה, נתקלת במכשול רציני – בשל מה שנראה כמעיין רשלנות של הוועדה המקומית. לביזפורטל נודע כי ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב, דחתה את ההיתר שנתנה הוועדה המקומית לפרויקט בית הספר שנבנה בימים אלו בכיכר, והתנתה אותו עד לאחר שזו תמציא תוכנית תנועה חדשה. "הוועדה המקומית תבחן כי בתוכנית התנועה מגונים כלל המרכיבים שפירטנו, בטרם אישור הבקשה להיתר", קבעה ועדת הערר, שהוסיפה כי "בהיתר הבנייה ייקבע כי תנאי לאכלוס בית הפר יהיה אישור רשות תמרור ואגף התנועה בעירייה כי תוכנית הסדרי התנועה בוצעה".
ועל מה מדובר? באוגוסט 2021 אישרה ועדת המשנה של הוועדה המקומית את תוכנית העיצוב האדריכלי לבית ספר יסודי, אולם ספורט ומרכז קהילתי בחלקה המערבי של כיכר המדינה, כחלק מתוכנית הענק להקמת מגדלי מגורים במקום. באוקטובר החליטה רשות הרישוי של הוועדה המקומית על הוצאת היתר לחפירה ודיפון הכולל עוגנים זמניים. בדצמבר אישרה רשות הרישוי של הוועדה המקומית בקשה להיתר בניה להקמת מבנה בן שש קומות מעל מרתף, עבור בית ספר יסודי המכיל 18 כיתות אם, כיתות חינוך מיוחד, אולם ספורט תת קרקעי וחללים נוספים, בחלקו הצפוני של הכיכר, ומבנה שנאים דו-מפלסי בחלקו הדרומי.
מספר דיירים המתגוררים בכיכר המדינה, הגישו ערער נגד הוועדה המקומית וחברת עזרה וביצרון בשל הענקת היתר לבית הספר ברחוב ה' באייר 75. באמצעות עורכי הדין אמיר דנוס עו"ד שירלי גרוס, ביקשו המערערים להתייחס לכמה סוגיות, בהן ההחלטה לאשר את תוכנית העיצוב, וההחלטה של רשות הרישוי לאשר את היתר הבנייה לבניית בית הספר.
- השינוי בדירות 4 חדרים: נתניה מזנקת; ת"א חצתה את רף ה-4 מיליון
- "מחירי השכירות במרכז עולים, חוץ מאשר בדירות הקטנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע לתוכנית העיצוב, טענו המערערים כי בתוכנית העיצוב נפלו פגמים משום שהיא מסכנת את ביטחון התלמידים. הם טענו כי אישורה נעשה בהעדר נספח תנועה מפורט המתייחס למגבלות כיכר המדינה, תוך כדי התעלמות מהנחיות משרד התחבורה ביחס לדרישות תכנון הסדרי תנועה בקרב מוסדות חינוך, ותוך התעלמות מהנחיות משרד התחבורה ביחס לדרישות תכנון הסדרי תנועה בקרב מוסדות חינוך, והשיא - תוך התעלמות מכך שבית הספר נמצא במעגל תנועה אליו מתחברות שבע זרועות ושהכניסה הרגלית אליו היא מתוך צומת. המערערים טענו כי לא הוכח כלל שקיימת נחיצות לבית ספר נוסף באזור הזה וציינו כי במרחק קצר משם נבנה בית ספר "ארנון".
.
עו"ד שירלי גרוס (צילום: רונן מחלב)
.
המערערים טענו כי הקמת מבני הציבור בחלקה הצפוני של הכיכר מהווה הרס שלה ושינוי באופייה. אחת המערערות, איריס שאו, טענה במהלך דיון בוועדת הערר ביוני השנה, כי "בשלושה מגדלים שיקומו, מתווספים עוד 650 משפחות, כל משפחה - זה אנשים מאד עשירים שיהיו להם לפחות שתי מכוניות וזה יתווסף לתנועה הנוראית שיש בכיכר המדינה. בנוסף לזה, יש אמבולנסים שכל הזמן מביאים חולים לאיכילוב ואוטובוסים בלי סוף. גם בלי שלושת המגדלים, האזור בכאוס מוחלט. אם יתווספו לזה עוד ילדים, זה יהיה בלתי אפשרי אני לא יודעת כמה ילדים צריכים למות על מנת שייקחו את זה ברצינות".
- בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות
- חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
הטענות על נחיצותו של בית הספר נדחו על ידי ועדת הערר, שקבעה כי "בחירת מיקום בית הספר נעשתה באופן ראוי וסביר... לאחר הליך בירור מקיף לבחירת מיקום מיטבי לבית ספר, מתוך מטרה לתת מענה לצורך בתוספת כיתות לימוד שנדרשות עבור האוכלוסייה הגדלה בעיר".
שמאי המקרקעין אוהד דנוס (אחיו של עו"ד אמיר דנוס, א"כ) אמר באותו דיון ביוני כי "הדרך היחידה לפתור את הקונפליקט היא לא להקים פה את בית הספר". לדבריו, "כשאתה מגיע לנתב"ג, יש כאלה אנשים שעומדים בצד בצורה מסוכנת. זה יהיה התשריט של כיכר המדינה. לא יעזור רמזור או צומת. תאונות יש היום ויהיו הררה יותר. לדעתי הרב ילדים יהיו מעורבים בהם".
ובכן, חלק מהטענות של המערערים לגבי ההיבטים התחבורתיים, שהוצגו המהנדסת אריאלה אושפיז, אכן נפלו על אוזניים כרויות. "לטעמנו", ציינה ועדת הערר, "הקמת בית ספר יסודי בתחום כיכר המנקזת לתוכה שני צירי רוחב ראשיים של העיר, טומנת בתוכה פוטנציאל לבעיות בטיחות. המשמעות היא תנועה מוטורית חוצה בנפחי תנועה גבוהים ובמגוון רחב של אמצעי תחבורה, רכבים פרטיים, אופנועים, אוטובוסים, משאיות, רכבי אספקה ושירות, וקונפליקט גבוה עם הולכי רגל החוצים מהמדרכות לכיוון הכיכר. התמודדות תלמידים בגילאי יסודי אל מול כלל הקונפליקטים האלה אינה פשוטה, טומנת בתוכה כאמור פוטנציאלית לבעיות בטיחות, וחייבת תכנון מהודק של המרחב מסביב לכיכר. לפיכך נדרשת לראות שבמסגרת היתר הבנייה ניתן מענה מספק לבטיחות התלמידים".
עוה"ד אפרת דון-יחיא סטולמן, יו"ר ועדת הערר מחוז תל אביב, קבעה כי הוועדה המקומית נדרשת לספק בתוך שבוע את תוכנית הסדרי התנועה, ובהם מועדי לביצוע התיקונים בתוכניות. עוד נקבע כי על מנת לוודא שעד למועד פתיחת בית הספר, שצפוי להיות לא לפני קיץ 2024, יתקיימו הסדרי התנועה שיבטיחו את בטיחות הילדים - יש להוסיף להיתר הבנייה תנאי שקובע כי יש צורך באישור רשות תמרור ואגף התנועה בעירייה לתוכנית הסדרי התנועה.
- 9.פולני פלמוני 23/11/2022 14:52הגב לתגובה זוזה פה...בלב תל הביב...
- 8.ניב 18/08/2022 00:11הגב לתגובה זואיפה בדיוק ילמדו הילדים של 650 המשפחות החדשות?
- 7.אוהד מנור 14/08/2022 19:40הגב לתגובה זועירית תא רק רואה את ההשבחה והכסף אין פה מחשבה לרגע על התלמידים בתכנון הזה יהרגו תלמידים שינסו לחצות כבישים ובטח יגברו התאונות סביב הכיכר שכן הישראלים מאוד מקפידים על בטיחות בדרכים ולא מגיעים על השער להוריד ילדיהם
- 6.אמא נורמלית 14/08/2022 00:09הגב לתגובה זולתושבים, הם מעדיפים לבנות עוד מגדלים, להרוס את הנוף, ליצור עוד בעיות בצפיפות אוכלוסין שכבר קיימת שם.. אני לא מסתובבת באיזור הזה שנים..
- 5.איזה גודל של מגדלים. כיכר המדינה תאבד את כל האופי שלה (ל"ת)איכס 13/08/2022 21:52הגב לתגובה זו
- 4.מתגעגעת לטבע אמיתי ב 12/08/2022 08:15הגב לתגובה זומדינה של מפלצות בטון מכוערות ועוד זמן לא רב, כבר לא נראה אור שמש...
- 3.י. 10/08/2022 18:53הגב לתגובה זוחלםםםם
- 2.אור 10/08/2022 16:49הגב לתגובה זותעשה את העבודה פרויקט במיליארדים 2022 איפה המנהור איפה הקישוריות באמצעות גשרים.. אבסורד
- חלמאות 12/08/2022 09:45הגב לתגובה זוברור. תוריד את האנשים למנהרות מסריחות משתן ללא תאורה טבעית שיש בה הומלסים וסוטים והתאורה שם תמיד לא נעימה ואת המכוניות תשאיר למעלה. אולי הפוך? אולי הגיע הזמן להוריד את המכוניות למנהרות ואת הרחוב להשאיר להולכים הרגל?
- 1.יובל 10/08/2022 16:27הגב לתגובה זוהרסת את העיר

חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות
התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות
ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם" אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.
כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר.
ירידות מחירים במרכז
הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.
בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%. הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.
- 740 דירות חדשות בת"א: אושרה תוכנית של מטרופוליס
- 378 דירות חדשות בר"ג: תוכנית ההתחדשות יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר. העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.
