עיריית תל אביב מקדמת פינוי-בינוי של 320 יח"ד על גבול רמת גן
לאור תלונות חוזרות ונישנות – גם מצד יזמים, אבל בעיקר מצד תושבים – לגבי התמורה שהם מקבלים בפרויקטים של התחדשות עירונית, בהם תמ"א 38 ופינוי-בינוי, בדצמבר 2019 עיריית תל אביב הודיעה על צעד חדשני בתחום ההתחדשות העירונית. העירייה, באמצעות עזרה וביצרון, החברה העירונית להתחדשות עירונית – כן, מלא עירונית – יחד עם התושבים החלו לקדם פרויקטים עצמאית.
העירייה בעצם אירגנה את בעלי הדירות ותכננה את התב"ע וכעת מחפשים יזם לפרויקט. בימים אלו מפורסמת להתנגדויות התב"ע לפרויקט פינוי-בינוי ברחוב תקוע בשכונת נווה אליעזר בדרום-מזרח העיר. במקביל לפרסום להתנגדויות, פורסם "קול קורא" ליזמים שירצו להציע הצעות לביצוע הפרויקט.
לפי הודעת העירייה הבניינים המיועדים לפינוי ממוקמים ברחוב תקוע 11-33, כשכיום קיימות 96 יח"ד בארבעה בנייני רכבת ישנים. אלה יהרסו וייבנו מחדש בסטנדרט בנייה חדש ועדכני. התכנון החדש כולל ארבעה בניינים בבנייה מרקמית של עד 8 קומות ומגדל גבוה בן 23 קומות. סל הכול ייבנו כ-320 דירות חדשות.
הצעת הבסיס המינימלית מהיזמים היא תוספת של 12 מטרים, חניה ומרפסת. כמו כן, התכנית כוללת שדרה ירוקה לרווחת התושבים, אשר תקשר בין שתי גינות קיימות ותאפשר מרחב ירוק ציבורי. תכנון התב"ע בוצע ע"י מיכל יוקלה מסטודיו מיא אדריכלים.
- אספן מרחיבה את פעילות הייזום למגורים: רוכשת 50% מלנדמרק
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדובר בפרויקט שני מסוג זה שמובילה עיריית תל-אביב יפו באמצעות חברת עזרה ובצרון. ל"קול הקורא" בפרויקט הראשון ברח' לה-גוורדיה הוגשו 16 הצעות שונות, ובימים אלו נמצאים נציגי הדיירים במשא ומתן עם שתי חברות לבחירת היזם הזוכה. התמורות בהצעות השונות נעות בין הצעת הבסיס המינימלית של תוספת 25 מטרים ועד מעל ל-60 מטרים לדירה. יצוין כי תב"ע זו אושרה טרם אישור מסמך המדיניות של עיריית תל-אביב-יפו.
חברת הבת של עיריית תל אביב-יפו, עזרה ובצרון, האמונה על קידום ההתחדשות העירונית בעיר, נכנסה לפרויקט לאחר נסיונות הדיירים לקדמו בעצמם. במסגרת המודל, עזרה ובצרון מארגנת את הדיירים ומקדמת את התכנית עד לאישורה הסופי. במקרה הזה, עזרה ובצרון הצליחה לקדם את תכנון התב"ע בקצב מהיר חסר תקדים. תוך שנתיים מהתחלת הפרויקט אושרה התכנית להפקדה ופורסמה להתנגדויות השבוע.
מנכ"ל חברת עזרה ובצרון, אלי גינזברג, ציין כי "במקרים רבים התושבים עמדו מול יזמים מבולבלים וחסרי אונים. הכניסה שלנו, כגורם עירוני, לשלב הראשון של הפרויקט מייצרת אמון וביטחון לתושבים, מחד, ומאידך, וודאות ליזמים. אלו מאפשרים הקלה משמעותית בהתקדמות הפרויקט".
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
סמנכ"לית להתחדשות עירונית בעזרה ובצרון, אדר' גיליה ברגר קוליץ: "זהו פרויקט שני שיוצא לדרך, והניסיון מראה שכאשר בונים משהו יחד, עירייה וקהילה - זה מייצר תוצאות. המודל החדש הופך את היוצרות בכל הקשור לקידום התחדשות עירונית, ובעיקר מאפשר לדיירים הליך בטוח והוגן בליווי גורם ללא מטרות רווח.
- 7.ענת 07/07/2021 11:38הגב לתגובה זוממתינים לפינוי בינוי ברחוב צוקרמן בכפר שלם, יש יזם שמוכן לקחת את הפרוייקט וממתין לאישור העיריה. כמה שנים נחכה לאישור ?
- 6.נועם 07/01/2021 06:03הגב לתגובה זוראש עיר פח שמונע את התמא מהתושבים
- ב 07/02/2021 07:00הגב לתגובה זובתמא משמרים ומשפצים את הבניין בפינוי בינוי/ תמא 2 הורסים את הבניין
- 5.כל הכבוד לעיריית תל אביב (ל"ת)ערק- תושב רמת גן 17/11/2020 15:19הגב לתגובה זו
- גפן 06/12/2020 00:47הגב לתגובה זוותביא לאסון חברתי גדול.
- 4.ניר 17/11/2020 10:38הגב לתגובה זוכמי שמתגורר בלה גווארדיה, התמורה שנקבל היא 12 מ' בלבד
- עוד שקר של עזרה ובצר 13/12/2020 06:20הגב לתגובה זולמה להטעות ככה את הציבור??? בתקוע העירייה לא אירגנה את הדיירים. זה עזרה וביצרון ש"אירגנה" אותם. דוחפים להם מסחר בכול פינה ,הפקעת החצרות הפרטיות. הכול בתמורה 12 מ"ר עלובות. איזה יופי שאפשר לעשוק את הדיירים. הכול על חשבונם.
- 3.מה האינטרס הכלכלי 16/11/2020 16:56הגב לתגובה זוהאם מעורבות העיריה מבטיחה תמורה מקסימאלית לבעלי הדירות ? או להפך
- 2.אני 16/11/2020 15:31הגב לתגובה זועכשיו אף אחד כבר לא יחתום לכם. לקחתם 70 דירות ובנייתם 270. למה צריך פי 4? לא מספיק לבנות עוד 20 דירות? אתם גובים על זה מליונים ושמתם את האנשים עם המרפסות על הכביש על האוטובוסים.
- 1.דודו 16/11/2020 13:58הגב לתגובה זונו תתחילו ברמת החייל עולי הגרדום מוכן לעזור 0546470567

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שלישי זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- צוואת של קשיש בביה"ח הועדפה על זו מלפני 20 שנה
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
