בפתחו של אתגר - אלו התנאים שיזניקו את אמיר ירון
שעה שהסביבה הביטחונית מתוחה, בחירות הוכרזו לחודש אפריל והגירעון התקציבי חורג מיעדיו, הנגיד נכנס בתקופה טובה דווקא הן מבחינת המשק והן מבחינתו // דעה
אתמול נכנס לתפקידו נגיד בנק ישראל החדש, פרופסור אמיר ירון. רבים אומרים שתנאי הפתיחה לתחילת כהונתו מאתגרים ביותר נוכח סימני האטה בחלק מכלכלות העולם, ירידות חדות של שוקי ניירות הערך ברחבי העולם ובארץ, צניחה של מחירי הנפט ושורת חששות – שטרם יושבו; בראשן – מחלוקת הסחר בין סין לארה"ב.
לתפיסתי, הנגיד נכנס בתקופה טובה דווקא הן מבחינת המשק והן מבחינתו. לגבי המשק – דרוש מבוגר אחראי, שעה שהסביבה הביטחונית מתוחה, בחירות הוכרזו לחודש אפריל והגירעון התקציבי חורג מיעדיו. בסופו של יום בנק ישראל הרי היועץ הכלכלי לממשלה. לגבי ירון, הדבר משתקף בדברים שאמר בטקס המינוי, שביטאו גישה שקולה ומאוזנת, הפרדה נכונה ומינון מאוזן בין משימות לטווח הקצר ויעדי מדיניות לטווח הארוך, ורתימת תחילת כהונתו לצורך כך. אתן ארבע דוגמאות:
1. חתירה ליעד אינפלציה לאזור 2%. כך, לפי חוק ישראל; עד לאחרונה שידר בנק ישראל כי יסתפק בהתבססות מעל הרף התחתון של היעד (1%) וכעת יש לעלות מדרגה נוספת. זה היעד, אך למעשה, תעלה הריבית הדרגתית ובשיעורים מדודים, על מנת למזער זעזועים בשוקי המניות; זו הפרקטיקה. אם נרצה לזהות את אחד היתרונות בעיתוי כניסתו - נצביע על יכולתו להשקיף וללמוד מהתנהלות ה-Fed, לה זוקפים מומחים חלק מהירידות האחרונות.
2. אפשור לכוחות השוק לקבוע את שער החליפין. אכן כך צריך. רבים חוששים ומציינים את רכישות המט"ח רחבות ההיקף של בנק ישראל בעשור האחרון. אכן כך, אלא שהנגידים הקודמים הקפידו לחזור ולציין, כי הדבר לא נעשה על מנת להשפיע על עצם תיסוף השקל, אלא לטפל בהתנהגויות חריגות מזדמנות (לשיטתם). בשלב זה יש יותר סיבות להעריך כי פני השקל לפיחות, לא לתיסוף, מה שיקל על הנגיד ליישם אמירה זו ולהפוך את השאיפה לפרקטיקה. כמובן, אם המציאות תכתיב פיחות "מהיר מדי", יש לבנק ישראל די יתרות מט"ח על מנת לרסנו – נקודה נוספת, שתקל עליו.
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3. הקפדה על עצמאות בנק ישראל. לא שהיה על זה ויכוח אמיתי, בשנים האחרונות (גם אם אקח בחשבון את המחלוקות בין שר האוצר לבין הנגידה הקודמת), אך גם הפעם פועלת תחילת כהונתו של ירון לטובתו ולטובת המוסד שעומד בראשו. שוקי ההון "הענישו", בשנה האחרונה, מדינות כגון טורקיה וארגנטינה, שמנהיגיהן ניסו להגביל את הבנקים המרכזיים שלהן ולהשפיע על מהלכיהן. המקרה של ארה"ב מסובך יותר, אך מותיר את הנושא על סדר היום. במציאות של היום, יש קו דק בין עצמאות לטענות על ניתוק, לכאורה, וחזקה על ירון שידע לא לחצותו.
4. רתימת העלאת דירוג החוב של מדינת ישראל. גם כאן פועל העיתוי לטובת הנגיד החדש. שהרי, סטנדרד אנד פור'ס הבהירה כי הדירוג ירד, אם מגמת הקיטון של הגירעון התקציבי והחוב הציבורי תתהפך. ירון שואף ליציבות פיננסית ואזהרה זו תשמש אותו לתבוע מהממשלה החדשה זהירות פיסקאלית וטיפול בגירעון המתרחב במחצית השנייה של 2019.
לא נותר לי אלא לאחל הצלחה לבנק ישראל ולפרופסור ירון ולקוות שתנאי הפתיחה, כפי שפירטתי כאן, עשויים לשמש אותו לצורך כך. הצלחתו, במיוחד בימים שעוד נכונו לנו, היא הצלחתנו.
- מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה...
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 1.06%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
