מייק ווירז שברון
צילום: שברון

האם חבית נפט תגיע ל-100 דולר? מנכ"ל שברון סבור שכן

מנכל שברון, מיכאל ווירז, סבור שהפט הגולמי יעקוף את ה-100 דולר לחבית, מאורע שלא ראינו כבר יותר משנה; במידה והמחירים אכן יעלו, זה עלול להקשות על הכלכלות השונות אך לטענתו, "התשתית" של כלכלת ארה"ב מספיק חזק בשביל לעמוד בזה
עדן ספיר | (3)

"נראה כי הנפט הגולמי עשוי להגיע ל-100 דולר לחבית, רמה שלא ראה כבר יותר משנה. ההיצע הולך ומתהדק, המלאים מצטברים. הדברים האלה קורים בהדרגה ואתה יכול לראות את זה נבנה, ולכן אני חושב שהמגמות מצביעות על כך שאנחנו בהחלט בדרך", אמר מיכאל ווירז מנכ"ל שברון CHEVRON CORP .

הוא מוסיף ואומר שמחירי הנפט ההולכים וגדלים יכולים להוות מעין "גרר" על כלכלת ארה"ב ועל כלכלות שונות בעולם. "אתה יודע, היו לנו מחירי נפט גבוהים יחסית במשך רוב השנה הזו ובוודאי כל השנה שעברה. המיתון שכולם דיברו עליו לא הגיע. ולכן אני חושב שהמניעים הבסיסיים של הכלכלה בארה"ב ולמען האמת בעולם נשארים די בריאים", אמר.

עליית מחירי הנפט נמשכה בשבוע החולף ומחיר חבית נפט מסוג BRENT הגיע לכ-95.1 דולרים לחבית. זאת, בהמשך להחלטה של ערב הסעודית לצמצם את תפוקת הנפט עד לסוף שנת 2023 ועל רקע השטפונות בלוב המשבשים את יצוא הנפט לשוק הגלובלי.

ד"ר גיל מיכאל אומר בסקירתו על הנפט: "מלאי הנפט המסחרי של ארה"ב עלה בשבוע שהסתיים ב-8 בספטמבר 2023. זאת, לאחר שהמלאי ירד בכל אחד מהשבועות בחודש אוגוסט וכהמשך למגמת ירידת המלאי המסחרי בחצי השנה האחרונה. המלאי עלה בכ-4.0 מיליון חביות נפט, כמות אשר קטנה מירידת המלאי בשבוע שלפני כן, והוא הגיע לרמה של כ-420.6 מיליון חביות. עליית המלאי התרחשה על רקע המשך העלייה בתפוקת הנפט של ארה"ב, אשר הגיעה לכ-12.9 מיליון חביות ביום, ולמרות העלייה בשיעור הניצולת של בתי הזיקוק ל-93.7%.

הגידול בייבוא הנפט נטו נבע מעלייה בייבוא הנפט ברוטו, אשר מצוי במגמת עלייה מראשית 2021 והוא הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאוגוסט 2019, לצד ירידה בייצוא הנפט של ארה"ב. להערכתנו, ירידת הייצוא הינה זמנית וחולפת וצפויה לחזור לרמות גבוהות יותר בהמשך. עליית מלאי הנפט צמצמה את הפער בין רמת המלאי המסחרי הנוכחית לבין הרמה הממוצעת לעונה זו בחמש השנים האחרונות, מכ-4% לכ-2%.

מלאי הנפט המסחרי של ארה

מלאי הנפט המסחרי של ארה"ב 

מחירי הנפט מדאיגים את ארה"ב עד כדי כך שהיא מורידה סנקציות מאיראן. ארה"ב תאפשר לאיראן לקבל 6 מיליארד דולר ממכירות הנפט של איראן עצמה ובנוסף תחזיר אסירים איראניים בתמורה לאסירים אמריקניים. מחירי הנפט הגולמי שחצה בשבוע שעבר את רף 92 הדולר לחבית כנראה גורם לארה"ב לצאת במהלכים שירסנו את העליה הזו. כרגע חבית נפט גולמי WTI נסחרת במחיר של 91.6 דולר וחבית נפט מסוג ברנט נסחרת במחיר של 94.6 דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"

איראן היא מעצמת נפט - יש לה את כמות הרזרבות הגדולה בעולם אחרי ונצואלה וערב הסעודית - וזה משמש לה כקלף מיקוח חזק בזירה העולמית. איראן עדיין נמצאת תחת סנקציות מצד ארה"ב לאור תכנית הגרעין שלה, אבל ייצוא הנפט של המדינה בשנה האחרונה מצליח להחזיק אותה והפרויקטים שלה במקום טוב. לפי דיווחי האנליסטים ארה"ב לא אוכפת את הסנקציות שלה יותר מדי, זאת מאחר והיא רוצה לעזור לאיראן להגדיל את היצע הנפט העולמי ובכך למתן את המחירים. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המגיב 19/09/2023 21:57
    הגב לתגובה זו
    בתוכנית "שישאר בינינו" - מיפלציה.
  • 2.
    שתגיע כבר ל 150 (ל"ת)
    בזן 19/09/2023 20:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 19/09/2023 20:14
    הגב לתגובה זו
    שיהיה מעל 100 ודולר ב 3.99.ואז נראה מה יעשו השורטיסטים בלוויתן.ושיהיה לנו בהצלחה.
טראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AIטראמפ וחיילי המשמר המלכותי, נוצר באמצעות AI

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע

אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?

מנדי הניג |

גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן. 

מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.

אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.

הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של 2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.

הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?

על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק 10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.