האיחוד האירופאי
צילום: istock

המתיחות בין איטליה לאיחוד האירופאי חוזרת לרמות שיא

דיווחים בימים האחרונים כי האיחוד צפוי להטיל קנס של 3 מיליארד אירו על איטליה לנוכח החריגה בתקציב מעלה שוב את המתיחות בין הצדדים. הממשל האיטלקי טוען כי ה-ECB צריך להבטיח שהתשואות לא יזנקו. במקביל התמיכה של הבנק יורדת לשפל
עמית נעם טל | (1)

המתיחות בין איטליה לאיחוד האירופאי חוזרת לעלות לרמות שיא בימים האחרונים. התשואות על אגרות החוב של איטליה לתקופה של 10 שנים נסחרות כעת קרוב לרמה של 2.7%, בעוד במקביל צונחות התשואות על אגרות החוב הגרמניות לרמות שפל כל הזמנים. המעקב אחר קצב הרכישות של הבנק המרכזי מאותת על מצב נפיץ במיוחד בחודש הקרוב. 

אמש דווח בעיתונות האירופאית כי האיחוד האירופאי צפוי להטיל קנס בהיקף של 3 מיליארד אירו על איטליה, וזאת ברקע להפרה של חוקי הגירעון של האיחוד האירופאי. נזכיר כי בחודש שעבר עדכנה ממשלת איטליה את תחזית הגירעון לרמה של 2.4%-2.3% בשנת 2019, וזאת מספר חודשים בלבד לאחר שהגיעה להסכמה עם האיחוד (לכתבה המלאה). 

בתוך כך, תוצאות הבחירות האחרונות באיחוד האירופאי נותנות רוח גבית לממשלה האיטלקית לתקוף את האיחוד. סגן ראש ממשלת איטליה ושר הפנים במדינה, מתאו סלביני, קורא היום לבנק המרכזי באירופה (ECB) להבטיח כי תשואות האג"חים של המדינה יישארו נמוכות. בתגובה לאיום על הטלת הקנס על המדינה, סלביני טען היום כי חוקי האיחוד "צריכים לתמוך בהורדת האבטלה, ולא על שמירת הגירעון ברמה נמוכה". 

ההתבטאות האחרונה מגיעה ברקע לדיווחים כי איטליה מחפשת מושב בוועדת הבנק, וזאת במטרה לשכנע את הבנק לרכוש אגרות חוב של המדינה.

באופן לא מפתיע, הרחשים סביב אגרות החוב של איטליה מגיעות לקראת תקופה שעשויה להיות מאתגרת במיוחד. קצב הרכישות של ה-ECB בשוק האג"ח הממשלתי צפוי לרדת בחודש הקרוב לשפל של 1.7 מיליארד אירו בלבד, דבר שייקשה על ה-ECB לווסת את שוקי האג"ח, כפי שעשה ברוב החודשים האחרונים. 

קצב הרכישות של ה-ECB בשוק האג"ח הממשלתי: חודש יוני חלש יחסית

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יונה 28/05/2019 21:50
    הגב לתגובה זו
    זה מה שמעניין
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.