הבהלה מהזהב: אנליסטים מנתחים את המשך המגמה, "הכל עוד אפשרי"

לאחר שהסחורה איבדה 6% ביום המסחר האחרון בוול סטריט, תיקון מסוייים התרחש במסחר בסחורה במזרח
דניאל קביליו | (3)

ביום המסחר האחרון בוול סטריט החוזים העתידיים על הזהב איבדו 6% מערכם או בסביבות ה-83 דולר, ביום אחד. הסחורה ננעלה ברמה של 1,286 דולר לאונקייה, ונשקה לשפל של שלוש שנים.

אסטרטגים מהעולם טוענים כי התקופה הרעה לא הסתיימה והמחיר לאונקייה ימשיך לרדת. חלק גדול מהאסטרטגים חוזים נפילה ל-1000 דולר לאונקייה, או צלילה של 20% מהרמה הנוכחית.

"1,200 דולר לאונקייה או 1000 דולר לאונקייה, הכל אפשרי ביותר. צריך לזכור שאנחנו אחרי ראלי של 12 שנים במחיר הסחורה ולסנטימנט הכללי השפעה מהותית במיוחד על המחיר לאונקייה" אמר גאוורב סודאוי אנליסט סחורות ב- Intelligent Investor.

ג'ים לוריו דירקטור מנהל ב-TJM אמר לרשת CNBC כי המשקיעים לא רואים את הסחורה באותה הצורה שראו אותה לפני שנים אחדות "משהו השתנה באופן דרמטי בסנטימנט הכללי ביחס לזהב וזה ברור לי עכשיו, אפילו כאשר ישנה קריסה במדדים המובילים ואנשים מזרימים כספים לכיוון אגרות החוב, הם לא מסתכלים בכלל על הסחורה".

במידה ומסתכלים על גרף הסחורה ניתן לראות שמאז 2011, אז המחיר לאונקייה עמד על 1900 דולר, חלה ירידה של 30%. הירידה המדוברת מיוחסת לסביבת אינפלציה בעייתי אשר לא איפשרה שימוש בזהב ככלי גידור אפקטיבי.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אסופת פלצנים 22/06/2013 01:07
    הגב לתגובה זו
    לא אשכח,איך לפני שנה שנתיים,כשהזהב דהר למעלה והגיע לאזור ה - 1850 דולר היה דיון ב"לילה כלכלי" אודות כיוון הזהב. המראיין שאל את המומחים אם נראה את הזהב חוצה את ה - 2000 דולר לאונקיה. ענה לו "המומחה" שהאלפיים כבר מאחורינו.....השאלה אם הוא יעצור ב - 3000 או שימשיך בדהרה ל - 4000.......:))))
  • 2.
    YL 21/06/2013 12:33
    הגב לתגובה זו
    כל מי שמכר בשערים 1900/1800 נכנס מחדש וכל הקונים בשערים גבוהים פשוט מתרסקיםו מוכרים
  • 1.
    זאוס הסקסי 21/06/2013 11:32
    הגב לתגובה זו
    לעשות מאה אלף שח ביום א הקרוב את קבוצת דלק תצא הודעה את הנפט בתמר ןליוויתן ונסיקה חדה כלפי מעלה ביום א אמן ואמן!!!!!!!!!!!!!!!! שופר סל שווה לפחות 7 מיליארד שח
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.