ארקדי וולוז'. קרדיט: רשתות חברתיותארקדי וולוז'. קרדיט: רשתות חברתיות

נביוס אחרי עסקת הענק: הצמיחה החדה, הסיכונים והקשר הישראלי

החברה, שהוקמה בידי יוצאי יאנדקס ומפעילה צוות של מאות מהנדסים בתל אביב, חתמה עם מיקרוסופט על חוזה של עד 20 מיליארד דולר לאספקת כוח מחשוב – ומוצאת עצמה בין צמיחה מואצת לבין תלות במחסור במעבדים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נביוס

20 מיליארד דולר בשבע שנים - זו ההיקף של העסקה שחתמה מיקרוסופט עם נביוס Nebius Group N.V. 10.46%  , החברה הישראלית-רוסית שהקימו יוצאי יאנדקס לפני כשנתיים. ארקדי וולוז’, מייסד יאנדקס שפרש ממנה בעקבות המלחמה באוקראינה, מתגורר כיום בתל אביב ורואה את מניותיו עולות ב-40% ביום אחד. מעבר לכסף, מדובר באירוע משמעותי בשוק הבינה המלאכותית.


לפי העסקה, נביוס תספק למיקרוסופט כוח מחשוב מהמרכז החדש בוויינלנד, ניו ג'רזי, החל מהמשך השנה. החוזה עד 2031 יביא לנביוס הכנסות מצטברות של 17.4 עד 19.4 מיליארד דולר. מדובר באחד החוזים הגדולים ביותר עד כה עם חברות המכונות "ניאו-קלאוד" – ספקיות תשתית מחשוב ייעודית ל-AI. הוצאות ההון הקשורות לעסקה יכוסו מהמזומנים שנביוס תקבל ומחובות מובטחים כנגד החוזה עצמו. זה אומר שמיקרוסופט לא רק משלמת עבור השירות, אלא למעשה מממנת את בניית התשתית שתשרת אותה.


משאב אסטרטגי 

הביקוש למעבדים גרפיים הפך בשנתיים האחרונות למשאב אסטרטגי. מאז השקת ChatGPT נרשמה האצה אדירה בהשקעות בתחום, וחברות ניאו-קלאוד גייסו מיליארדי דולרים בהלוואות המובטחות במאגרי ה-GPU שלהן. קורוויב, לדוגמה, גייסה יותר מ-12 מיליארד דולר באמצעות חוזי שירות עם ענקיות טכנולוגיה ושווי השוק שלה הגיע לכ-45 מיליארד דולר. מיקרוסופט עצמה חתמה בשנה שעברה על חוזים עם קורוויב בהיקף של עד 10 מיליארד דולר, אך ויתרה על אופציה להגדיל את ההסכם ב-12 מיליארד נוספים. בהמשך, קורוויב חתמה על חוזים בהיקף דומה עם OpenAI. במקביל, מיקרוסופט הודיעה ביולי כי הוצאות ההון השנתיות שלה בתחום ה-AI יעמדו על 120 מיליארד דולר – לעומת 88 מיליארד בשנה שעברה ורק 32 מיליארד ב-2023.


נביוס, שמשרדיה הראשיים נמצאים באמסטרדם, ממהרת להרחיב את פריסת מרכזי הנתונים שלה. המרכז הגדול ביותר שלה נמצא בפינלנד, אך החברה מתכננת להתרחב בארה"ב, שם הביקוש מצד הלקוחות – בהם חברת הבינה המלאכותית הצרפתית מיסטרל – נחשב חזק במיוחד.


ארקדי וולוז’, מייסד ומנכ"ל נביוס, אמר כי להסכם יש ערך כלכלי משמעותי בפני עצמו, אך מעבר לכך הוא צפוי להאיץ את צמיחת עסקי הענן של החברה גם בשנים הבאות. נביוס הוקמה מתוך החלק הבינלאומי של יאנדקס, לאחר שפעילותה ברוסיה נמכרה לקבוצת משקיעים מקומית תמורת 5.4 מיליארד דולר בעקבות הפלישה לאוקראינה.


הקשר לישראל והיתרון של נביוס

במגדל אלון בתל אביב פועלים כיום יותר מ-150 מהנדסים של נביוס. רוב חברי ההנהלה של החברה מתגוררים בישראל, למרות שהמטה הרשמי כאמור נמצא באמסטרדם שם היא מעסיקה כאלף עובדים. וולוז' עצמו מתגורר בתל אביב מ-2014, הרבה לפני שיאנדקס התפצלה והרבה לפני שהמלחמה פרצה.


היתרון של נביוס נובע גם מקשרים האישיים. שיתופי פעולה קודמים עם אנשי מלאנוקס הובילו אותה לקרבה לאנבידיה, שרכשה את מלאנוקס. כתוצאה מכך, נביוס מקבלת קדימות באספקת המעבדים המתקדמים ביותר – Blackwell Ultra – ובמקביל גייסה מהשקעה של אנבידיה כ-700 מיליון דולר. החברה פועלת בתחום הניאו-קלאוד. זהו שוק קטן יחסית אך בצמיחה מהירה, כיוון שהביקוש למחשוב AI גובר על ההיצע. המתחרה העיקרית היא קורוויב האמריקאית, שנסחרת כיום בשווי שוק גבוה בהרבה מזה של נביוס.

קיראו עוד ב"גלובל"


הדוחות והסיכונים

נביוס דיווחה על הכנסות של 105.1 מיליון דולר ברבעון השני – עלייה של 625% בהשוואה לרבעון המקביל ושל 106% לעומת הרבעון הקודם. הרווח המדווח, כחצי מיליארד דולר, נבע ברובו מהערכה מחודשת של אחזקותיה בשתי חברות בנות: AVride בתחום הרכב האוטונומי ו-Toloka בתחום איסוף הנתונים לאימון מודלים. נביוס עדכנה כלפי מעלה את תחזית ההכנסות השנתית במונחי ARR (קצב הכנסות שנתי) לסוף 2025, והיא עומדת כעת על בין 900 מיליון דולר ל-1.1 מיליארד דולר.

וולוז’ ציין אז כי הביקוש למחשוב, תוכנה ושירותים בתחום הבינה המלאכותית צפוי להמשיך ולגדול עם ריבוי השימושים, והדגיש כי החברה פועלת להרחבת קיבולת משמעותית. במסגרת זו, נביוס נמצאת בתהליך הבטחת אספקת חשמל של מעל 1 ג’יגה-ואט עד סוף 2026, לשם הרחבת מרכזי הנתונים והגדלת כושר המחשוב.


עם זאת, קיימים גם סיכונים. נביוס נהנית כיום מהמחסור במעבדים בקרב ענקיות הענן. אם מיקרוסופט, גוגל ואמזון יצליחו להגדיל את יכולותיהן הפנימיות, התלות שלהן בנביוס עלולה להצטמצם. נוסף על כך, רוב השימוש הנוכחי בכוח המחשוב הוא לאימון מודלים, ואם הדגש יוסט להפעלה שוטפת – הביקוש עשוי להשתנות. רומן צ’רנין, ממייסדי נביוס, ציין לאחרונה שהצמיחה המרכזית תגיע מהשוק האמריקאי. לשם כך מוקם בניו ג’רזי מרכז מחשוב ענק עם עשרות אלפי מעבדים גרפיים. מדובר בהשקעה של מיליארדים על ההנחה שהביקוש ל-AI ימשיך לעלות בקצב מהיר.


כדי לממן את ההתרחבות, החברה נדרשת לגיוסי הון וחוב נוספים. לפי פרסומים, היא ממשיכה לבחון אפשרויות מימון חדשות. ההוצאות הגדולות יכוסו ממקדמות שמיקרוסופט תעביר במסגרת החוזה ומהלוואות מגובות בהסכם.


החברה נסחרת כעת לפי שווי של 22 מיליארד דולר, לאחר שמנייתה עלתה ב-232% מתחילת השנה וב-544% ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי

שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים

תמיר חכמוף |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".


מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף. 

המהלך הזה, למרות המשמעות הגדולה שלו לסחר ולשווקים הפיננסים עומד בצל של  מהלך באמת גדול של הממשל, יותר נכון - ניסיון, להקטין את רמת החוב הענקית. ארה"ב נמצאת ברמת חוב תוצר של כ-120%. זו רמת חוב שלא ניתן להמשיך איתה לאורך זמן, והממשל עושה מאמצים ניכרים להפחית אותה.