עליית מחירי הנפט והשפעתם על הכלכלה הגלובלית
ידיעה זו, יחד עם הלחץ שמפעיל האו"ם על איראן בנוגע להפסקת תוכנית הגרעין שלה, השפיעה על מחירי הנפט שעלו בארבעת הימים האחרונים בכ-4.3%. בנוסף, החוזים העתידיים מצביעים על עליה נוספת של 7.6% עד לסוף השנה.
חשוב להבין, שמעבר לגורמי ביקוש והיצע המשפיעים על מחירי הנפט, אלו מושפעים מאוד משינויים גיאו-פוליטיים בעולם עם דגש על המתרחש באיראן.
איראן מממוקמת כיצרנית הנפט השנייה בגודלה מתוך המדינות השייכות לארגון אופ"ק (ארגון מדינות מייצאות הנפט), וכרבע מהספקת הנפט בעולם עוברת במייצר הימים שבין איראן לעומן המצוי בכניסה למפרץ הפרסי. בנוסף, התלות של הכלכלה הגלובלית במדינות המייצאות נפט גבוהה כפי שבאה לידי ביטוי בעודף ייבוא נפט (לעומת הייצוא הגלובלי למדינות הנפט) שעומד על כ-1.3% תוצר גלובלי (כ-621 מיליארד דולר).
עליית מחירי הנפט משפיעים על הכלכלה הגלובלית במספר מישורים, כאשר העיקריים הם הצמיחה והאינפלציה. הצמיחה הגלובלית, שצומחת מזה ארבע שנים בשיעורים גבוהים (מעל 4%) מושתתת על הגידול בהיקפי המסחר המושפעים ממחירו של הנפט. עליית מחירי הנפט מייקרת את מחירי העברת הסחורות מצמצת את היקפי המסחר הגלובלי ולכן ממתנת את קצב הצמיחה. בנוסף, עליית מחירי הנפט מטה את מדדי האינפלציה כלפי מעלה. בעניין זה נציין שגם במשקים כמו המשק האמריקאי שמתרכז בנתוני אינפלציית הליבה (האינפלציה בניכוי מחירי האנרגיה והמזון) ישנה זליגה של התייקרות מחירי הנפט לשאר המוצרים בהם הנפט משמש כגורם ייצור ולכן עליית מחירי הנפט גוררת אינפלציה גבוהה יותר גם במשקים אלו.
ביחסים בין לאומיים, שלא כמו בכלכלה, אין חוקים למעט החוק שאומר שמדינות דמוקרטיות אינן נלחמות ביניהן (אגב גם לחוק זה נמצאו מספר יוצאים מהכלל) ולכן קשה לדעת איך תופג המתיחות באזור המפרץ הפרסי. עם זאת, הצהרותיהם של בכירים בממשלת איראן רומזים לכך שאין היא מעוניינת בהסלמת המצב ומעוניינת בפיתרון מהיר ולכן סביר להניח שעליית מחירי הנפט זמנית והשפעתם על הכלכלה הגלובלית תהיה זניחה.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
