באר לשאיבת נפט בעומאן
צילום: Istock

הנפט צפוי להמשיך לעלות עד ל-60 דולרים לחבית בשנת 2021

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי ממשיך להחזיק בדעה שורית על מחיר הנפט. טווח המחירים הצפוי: 55-60 דולר לחבית, מחירי הגז הטבעי עתידים לזנק ב-50%
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה נפט

מחיר החוזים על הנפט לחודש פברואר חצה את רמת 50 הדולרים לחבית. בהמשך להערכותיו משבוע שעבר (עליהן דיווחנו כאן), וברקע העלייה במחיר הנפט בשבוע החולף, ממשיך ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי להעריך כי מחיר הנפט יגיע בשנת 2021 לטווח מחירים שבין 55 ל-60 דולרים לחבית.

רוב העליה במחיר הנפט קרתה במהלך החצי השני של השבוע שעבר ונבעה לדברי בפמן מ"אישור החירום שניתן לחיסון של חברת פייזר, מה שהוסיף לאופטימיות בנוגע להתאוששות הפעילות הכלכלית הגלובלית. וזאת על אף העלייה המתמשכת בתחלואה בארצות הברית, אשר מתקרבת ל-250,000 איש והן במספר הנפטרים היומי הגבוה אשר חצה את רף ה-3,000".

קרדיט: Bloomberg Finance

בלאומי מסבירים כי: "ערב הסעודית העלתה את מחיר הנפט שלה ללקוחותיה באסיה, על רקע האופטימיות השוררת בשוק בשל הפרסומים על חיסוני הקורונה. עליית המחיר מעידה על מידת הביטחון שיש לערב הסעודית בצפי להיקף הביקוש וכי היא מעריכה שהשוק יצליח לספוג את עליית המחיר למרות עליית ההיצע הצפויה להיות בחודש ינואר 2021 עם ההקלה במכסות יצור הנפט של חברי OPEC+. בנוסף, יצוא הנפט מערב הסעודית לארה"ב עלה בשבוע שהסתיים ב-4 בדצמבר מרמת שפל של שלושת העשורים האחרונים".

קרדיט: Bloomberg Finance

סין מצילה את עיראק

במקביל, יצוא הנפט של עיראק צפוי לעלות בחודש דצמבר ל-2.8 מיליון חביות ביום, בהשוואה ל-2.7 מיליון חביות נפט ביום שייוצאו בחודש נובמבר. שר האנרגיה של עיראק אמר כי עיראק נשארה מחויבת להחלטות של קבוצת OPEC על מכסות יצור הנפט. בכך עיראק מצטרפת למדינות אחרות שסין סייעה להן בצורה של מתן הלוואות אשר ישולמו באמצעות חביות נפט כפי שהיא סייעה לאנגולה, אקוודור וונצואלה. 

בפמן מסביר כי: "עיראק צפויה לחתום עם חברת Zhenhua Oil הסינית על חוזה אספקת נפט ארוך טווח, למשך שנה, בו סין צפויה לרכוש כ-4 מיליון חביות בחודש, המהווים כ-130,000 חביות ביום, בתמורה לתשלום מראש בהיקף של כשני מיליארדי דולרים. עסקה זו צפויה להציל את עיראק ממשבר המזומנים אליו היא נקלעה, אשר פגע בתקציב הממשלה והקשה על תשלום המשכורות לעובדים במגזר הציבורי בשל הירידה במחירי הנפט השנה, מה שהעלה את הסיכון להחזרת המהומות האזרחיות".

הביקוש בבריטניה וברזיל בעלייה

לדברי בפמן: "בבריטניה, הקלת המגבלות שהוטלו במדינה בשבועות האחרונים הביאה לעלייה שבועית של כ-8.7% במכירות הדלק לתחבורה ומכירות הדלק במדינה עלו לכ-15,070 ליטר לתחנת דלק בשבוע שהסתיים ב-6 בדצמבר. אולם, רמה זו נמוכה עדיין בכ-15% מהרמה שהייתה לפני התפרצות נגיף הקורונה".

"ברזיל היא אחת המדינות הבודדות בעולם, מלבד מדינות אסיה, שהביקוש שלה לנפט עלה ואף עבר את הרמה שהייתה לפני התפרצות נגיף הקורונה". אומרים בלאומי  ומעריכים כי "הביקוש אף צפוי לעבור את הרמה שהייתה בשנת 2019. זאת, על רקע הביקוש החקלאי והעלייה בניידות בכבישים. במהלך חודש דצמבר, הביקוש הברזילאי לדלק צפוי להיות נמוך יחסית לחודשים האחרונים, אך הוא צפוי לשוב ולעלות ברביע הראשון של שנת 2021 עם תחילת עונת הקציר של יבול הסויה. עונה זו מאופיינת בעומס רב בכבישים בשל העברת היבול באמצעות משאיות הנוסעות לאורך של כ-1,200 מייל במטרה להעביר את התבואה למסופי הייצוא בנמלי הים".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

מחירי הגז הטבעי בארה"ב יזנקו ב-50%

מחיר הגז הטבעי בארה"ב (Henry Hub) עלה מעט בשבוע האחרון והגיע ל-2.55 דולרים ל-MMBTU. לדברי כלכלני בנק לאומי הדבר נובע מ"עליית הביקוש של צרכנים מחוץ לארה"ב".

במקביל, כמות הגז הטבעי הנוזלי (LNG) במאגרים התת קרקעיים ירדה ב-91 BCF ולהערכת ה-EIA, מחיר הגז הטבעי של ארה"ב בשנת 2020 יהיה 2.07 דולרים ל-MMBTU ובשנת 2021 מחיר הגז הטבעי צפוי להיות 3.01 דולרים ל-MMBTU.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    YL 20/12/2020 13:14
    הגב לתגובה זו
    עודפי הנפט הם אדירים נכון להיום הופסקו קידוחים לאור העודפים האדירים אנו עדים ל שינויים בתחום האנרגיה הסולרית ולבסוף*** היום ניתן לקבל מכליות ***אלמוניות*** במחיר נמוך מ מחיר השוק ללא מגבלת כמות
  • 2.
    על איזה סקטור זה משפיע? (ל"ת)
    מסטיק 14/12/2020 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שואל שאלה 14/12/2020 16:35
    הגב לתגובה זו
    למה כל האנליסטים והכלכלכנים הדגולים מהבנקים תמיד מתעוררים בדיעבד. איפה הייתם לפני חודש חודשיים? הרי חיסון לא הגיע מהשמיים...
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.