ה'לוויתן' המצרי: מיכאל שראל על השלכות המאקרו - והדבר הנכון לעשות כעת

מחשבים מסלול מחדש. אין ספק כי מציאת מאגר הגז הענקי מול חופי מצרים, טרפה את הקלפים בכל הקשור למתווה הגז. סיבה מרכזית לניסיון של נתניהו לאשר את המתווה במהירות האפשרית הייתה המישור הגיאופוליטי, כלומר הרצון לסגור עסקאות מול מצרים וירדן. אבל ביום שאחרי תגלית הענק לחופי המדינה המצרית, הכל משתנה.  

Bizportal שוחח עם ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר והיום ראש פורום קהלת לכלכלה, ושמע את דעתו  על האופציות שעומדות כעת מול קובעי המדיניות בנושא. "אני לא הסתרתי, גם כשהייתי באוצר, ובניגוד למה שהוצג במתווה הגז ולהמלצות ועדת צמח והחלטות הממשלה ב-2013, שאני לא חושב שצריך לייצא כ"כ הרבה גז. כשעושים את החישוב בצורה נכונה מגיעים למסקנה כי ניתן לא לייצא, או לייצא כמות קטנה יותר של גז לחו"ל, ועדיין יהיה כדאי לפתח את 'לוויתן' - כך הרווח למשק יהיה מקסימלי".

לדבריו של שראל, "מבחינת כמות הגז שישנה כרגע, מתוך מאגר לוויתן ואחרים - היא תספיק ל-X שנים למשק, מספר השנים הוא לא מאוד גדול, וצריך לחשב מה יקרה בהמשך, כשהמאגרים יתרוקנו. כמעט בכל תרחיש יוצא שהדבר הכלכלי הנכון יהיה לייבא גז, כך שאם נייצא אותו עכשיו, ניאלץ לייבא גז בהמשך, ומדובר בפעילות יקרה מאוד. לכן, אם חושבים שאפשר יהיה להשתמש בגז בעתיד, לצרכים מקומיים, וזו סבירות גבוהה, צריך לחשב על העלות הנוספת כתוצאה מיבוא וייצוא גז, מול ההיוון של השימוש בגז עכשיו לעומת אחר"כ: התשובה היא לא חד משמעית – לא בטוח שכדאי לייצא את הגז".   מה לגבי האפשרות שהגז יהיה לא רלוונטי בעתיד? אולי נתעורר עוד 30-40 שנה ונגלה שמצאו תחליפים וסתם בזבזנו את האפשרות להכנסות של סכומי עתק. 

"צריך לעשות מבחני רגישות, ואז רואים שכמעט בכל תרחיש אפשרי כדאי יהיה להשתמש בגז. מצד שני, צריך להוון את הנתונים,  לא בנפנופי ידיים - אפשר לעשות זאת בצורה מדוייקת. החישובים שאני עשיתי הראו שרוב הסיכויים שלא צריך לייצא את הגז, או לפחות לא בצורה משמעותית. עכשיו נשאלת השאלה, אם לא מייצאים את הגז, האם יש כדאיות לפתח את המאגר, והתשובה היא חיובית. 'תמר' לא יספיק לצרכים של המשק בעוד כמה שנים, וזה ברור שיהיה כדאי מתישהו לפתח את 'לוויתן', אולי רק בעוד כמה שנים, אבל לא בהכרח זה הופך את זה למשהו שלא יפותח".

• ד"ר מיכאל שראל: "חוסר החינוך במגזר החרדי - הבעיה הגדולה ביותר"
• לא צריך להיבהל מקהלת - הרעיונות הכלכליים שיורידו את יוקר המחיה

חברות הגז ירצו לפתח רק בשביל ישראל? "בוודאי, למה להן להשאיר את זה מתחת לאדמה? הן מוכרות את זה".

מה לגבי שיקולים אסטרטגיים? בממשלה ראו במכירת גז למצרים יתרון למדינה. "אני לא מבין בזה, אבל אלו דברים שצריך ואפשר לתמחר – כמה תועלת כזו שווה למשק, כמה מפסידים כתוצאה מזה, וכמה השיקול הפוליטי מפצה על זה".

אז יכול להיות שהתגלית האיטלקית היא דווקא התפתחות חיובית למשק? "לא נגעתי בנושא הזה בשנה האחרונה, מחיר הייצוא דווקא ירד, וזה מקטין את כדאיות היצוא, מצד שני גם עלויות הפיתוח ירדו – יש לחשב את הכל מחדש, אבל נראה שאף אחד לא עושה את זה.  היום החליטו בתור סיסמא שחייבים לייצא עכשיו, אחרת לוויתן לא יפותח. לא ראיתי אף חישוב או עבודה שמצביעים על זה".

 היה כאן פספוס? המדינה זכתה בלוטו, והצלחנו למסמס את זה? "אני חושב שכן, זה פספוס. לאו דווקא הייצוא של הגז, אלא השימוש בו לתעשייה (שימוש עתידי שווה פחות משימוש בהווה)  אם כל השימוש לתעשייה היה קורה כמה שנים קודם, המשק היה מרוויח מזה, והרגולציה היא שמנעה את הזרמת הגז. מבחינת הייצוא, באותה נשימה אומרים שהיה צריך לפתח את לוויתן ולייצא כמה שיותר מהר, ועם זה אני פחות מסכים, אני לא רואה בהכרח אסון  גדול אם לא ייצאו את הגז".

• "נסגור עסקה של 350 מיליארד דולר" - טראמפ בונה על יצוא אנרגיה
• הבטחות מול מציאות: תעשיית הנפט בעידן טראמפ
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בפועל לא עשינו לא זה ולא זה "זה לא מדויק, מאז חודש מארס 2013 רוב החשמל בישראל מיוצר באמצעות גז. אולי לפני כן יכולנו להקדים את השימוש. אמנם התעשיה כולה לא עברה לזה, אבל מהבחינה הזו יש שימוש לא רע - לא מלא ולא מושלם - אבל לפחות הגז לא מחכה. מחיר החשמל שאנחנו משלמים היום נמוך משמעותית מאשר אם לא היינו משתמשים בגז".   לדעתך היו כאן פוליטיקאים או עיתואנים שנהגו בחוסר אחריות בנושא?  "הויכוח כאן נשען הרבה על אמוציות ולא על נתונים. לא ראיתי הרבה ניתוחים ונתונים שמסבירים למה כן או לא כדאי לייצא את הגז, כנ"ל לגבי נושא המחיר. יש הרבה רגשות שמעורבים בזה, ולא ניתוחים. גם את הנושא הגיאו-פוליטי צריך לתמחר, כמה הוא שווה לנו. אי אפשר להשען רק עליו, אלא לנתח אותו מספרית, ולהציג כמה הוא שווה".

אז מה הצעד הנכון במצב הנוכחי? "צריך להסדיר את כל היחסים מול החברות, את הבעלות, מבנה השוק – כל מה שניסו לעשות במתווה, הרעיון הוא נכון - צריכה להתקיים ודאות שתאפשר זאת, צריך לאפשר לחברות להוציא את הגז, לחבר את הגז לחוף ע"י צינור נוסף – המטרות במתווה נכונות. לגבי הכמויות , פיקוח מחירים וכו, אני לא מבין מספיק".

השארת הגז למדינה תעלה שוב את הוויכוח 'למה על המדינה לקנות מוצר ששייך לה'. "אנחנו במשטר שמכבד זכויות קניין, יש חופש פרט. אנחנו לא רוצים להגיע לרוסיה הבולשביקית של שנות ה-20.

אז מה צריכה להיות, לדעתך, פעולת הממשלה החל מהיום? "יש פה מצב לא פשוט, מצד אחד יש כח מונופוליסטי של בעלי המאגרים, ומצד שני כח מונופסוניסטי של רוכשי הגז - חברת החשמל.  זה מצב מורכב, זה לא שיש מונופול שמנצל את כל הלקוחות הקטנים, אלא לקוח אחד ענק. גם אם כל הגז יימכר לישראל, אין פה שוק תחרותי, לא רק מצד המוכרים אלא גם מצד הקונים. זה מצב מורכב שדורש הרבה ויכוח והרבה מחשבה. אם המתווה נעשה רק בשביל לאפשר יצוא, זו בעיה. אין מה להזדרז.  אבל אני חושב שהמתווה עושה הרבה דברים אחרים – היחסים בין החברות, המחיר, ועוד. היצוא הוא רק אחת התוצאות. צריך שיהיה איזשהו מתווה, להסדיר את המחלוקות – ולאפשר את הפיתוח המהיר והחלק של המאגר, את החיבור לחוף. צריך לעשות את כל הדברים היפים האלה. מהבחינה הזאת, הרעיון של המתווה הוא לא רע".