מדיניות מוניטרית לעומת מדיניות פיסקלית - יתרונות וחסרונות
הסתכלתי לא מזמן בספר מבוא למקרו כלכלה שכתבו סטנלי פישר ורודיגר דורנבוש. שניהם מקרו-כלכלנים מעולים, שלא הסתפקו בכתיבת מאמרים אקדמאיים, אלא צברו הרבה מאוד שעות של ניסיון מעשי. שניהם כיהנו בקרן המטבע העולמי, וסטנלי פישר כיהן גם כנגיד בנק ישראל וכסגן הנגיד האמריקאי. בקיצור, כשיש לי שאלות בכל מה שנוגע למקרו כלכלה, תמיד טוב לחזור למקורות, ואין מקור יותר טוב מהספר שלהם.
בין היתר, יש להם פרק מעניין שבו הם מדברים על החולשות והיתרונות של מדיניות מוניטרית ופיסקלית בתגובה למשברים. החסרון של מדיניות פיסקלית, כזאת שמבוצעת על ידי הממשלה, הוא שלוקח די הרבה זמן להפעיל אותה. כפי שאנחנו רואים עכשיו, לפני שהממשלה יכולה לעשות משהו, צריך לחכות עד שראש הממשלה וראש הממשלה החלופי יפסיקו לריב כמו ילדים בגן, וזה מסתבר, יכול לקחת הרבה זמן. היתרון הוא שמהרגע שהממשלה מחליטה לעשות משהו, ההשפעה של הפעולות שלה היא מיידית. אם מחלקים כסף לאנשים, או אם הממשלה שוכרת עוד עובדים, ההשפעה של זה על התעסוקה והתוצר היא מיידית.
היתרון של מדיניות מוניטרית, כזאת שמופעלת על ידי הבנק המרכזי, היא שהביצוע הוא מיידי. נגיד הבנק המרכזי לא צריך לחכות לאף אחד עד שהוא מכריז על ירידה בריבית או על הקלה כמותית. החיסרון הוא שההשפעה לוקחת זמן.
ובדיוק בגלל שההשפעה לוקחת זמן, הבנק המרכזי לא אמור להגיב לאירועים. הוא אמור לפעול על סמך תחזיות לעתיד, כדי להגיב לאירועים עוד לפני שהם קורים. הוא לא אמור להמתין עד שהאינפלציה תעלה לפני שהוא מעלה את הריבית או עד שהיא תרד לפני שהוא מוריד את הריבית – הוא אמור לפעול עוד לפני שהדברים קורים, כדי שהאינפלציה והתעסוקה יהיו ברמה שהוא רוצה אותם.
- האיחוד האירופי בין קריסה סופית להתעוררות
- הכלכלה האמריקאית ממשיכה לצמוח לצד ריסון באינפלציה – מה זה אומר על הריבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האמת, כשסטנלי פישר היה נגיד בנק ישראל הוא די התקשה בכל מה שנוגע לתחזיות. הנגיד הנוכחי מתקשה אפילו יותר. בנק ישראל כל הזמן נגרר אחרי האירועים, ובדרך כלל הוא מגיב באיחור די משמעותי. למזלו של הנגיד שלנו, הוא ממש לא לבד בנושא הזה.
התרשים הבא מתאר את השינויים החודשיים בכמות הכסף (M2) ובאינפלציה בארה"ב מאז שנת 2000. אפשר ללמוד מספר דברים מהתרשים: הראשון, עד 2008 השינויים בכמות הכסף ובאינפלציה היו באותה רמה: מדי פעם השינויים בכמות הכסף היו גבוהים מהשינויים באינפלציה, ומדי פעם, ההפך. בנוסף, ניתוח סטטיסטי מראה שהאינפלציה הושפעה מהשינויים בכמות הכסף שקרו בחודשים הקודמים. כלומר, הבנק המרכזי הצליח לחזות נכון את הכיוון שאליו האינפלציה עומדת ללכת, הגיב בהתאם, ואילץ את האינפלציה לנוע בכיוון שהוא היה מעוניין בו.
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
מאז המשבר של 2008, הבנק המרכזי כבר לא חוזה את השינויים בקצב האינפלציה. מאז 2008, זה לא השינויים בכמות הכסף שמכוונים את קצב האינפלציה. להפך. השינויים בכמות הכסף מגיבים לשינויים באינפלציה. הבנק המרכזי נמצא כל הזמן צעד אחד מאחור – הוא לא מדפיס כסף לפי תחזיות, אלא לפי קצב האינפלציה שהוא ראה בחודשים הקודמים.
אז לנגיד שלנו אין מה להתבייש. הוא לא היחיד שנגרר אחרי האירועים במקום לנבא אותם. אבל זה לא מנחם. כי כל עוד הכלכלנים בבנקים המרכזיים לא יצליחו לשפר את התחזיות שלהם, אין טעם לשאול איפה האינפלציה, או למה היעילות של המדיניות המוניטרית כל-כך נמוכה. כל עוד הבנקאים המרכזיים לא מצליחים לנבא את הקשר בין כמות הכסף והאינפלציה, האינפלציה תמשיך ללכת לאן שהיא רוצה, הבנקאים המרכזיים ימשיכו לעשות את מה שהם יודעים (להזרים עוד ועוד כסף), ואנחנו הולכים ליהנות (או שלא) מההפתעות שבדרך.
ד"ר אביחי שניר
- 2.אבי 16/08/2020 12:37הגב לתגובה זוהדולר נמוך כבר הרבה זמן חברות יצואניות בקריסה!
- 1.רחל לרנר ניוז יחצ 16/08/2020 12:28הגב לתגובה זוהגיע הזמן לחשוב אחרת. אחרי משבר הסאב פריים ומלחמת המטבעות העולם המוניטרי השתנה. מדינות המערב כולל המדינות האסיאתיות ובראשן סין ויפן שומרות על שערי מטבעות נמוכים לאורך זמן כחלק ממלחמתן בתחרות העולמית על הייצוא במחיר תחרותי ( כדי ליצור הכנסות, למנוע אבטלה ולשמור על כלכלה יציבה) . יציבות היא שם המשחק היום. ועל כך מתמודדים הנגידים המרכזיים בעולם. המושגים השתנו ולכן יש לתת את הדעת לשינוי תודעתי מאקרו כלכלי. התפיסה שהצגת מיושנת

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
