צילום: depositphotos

בשנת 2000 כ-1.4 מיליארד בני אדם סבלו מקוצר ראייה (מיופיה), על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2050 צפוי המספר לעלות לכ-4.8 מיליארד (50% מאוכלוסיית העולם).

קוצר הראייה מאובחן בגילאים צעירים לרוב בגיל 4 עד 12 ומזוהה עם עלייה הדרגתית במספר ועד להתייצבות המספר בגיל התבגרות.

מעבר לגורמים תורשתיים, ממחקרים שנעשו בתקופה האחרונה, עולה כי ישנם מספר גורמים סביבתיים שעלולים להוביל לקוצר ראיה בקרב ילדים בגיל בי"ס: זמן מועט מחוץ לכיתה, חשיפה לתאורה מעומעמת, שימוש בתאורת LED להכנת שיעורי בית, מיעוט בשעות שינה, מרחק קריאה של פחות מ- 25 ס"מ ומגורים בסביבה עירונית.

טיפול וניהול קוצר ראיה בילדים הוא בעל חשיבות ראשונה במעלה, אי טיפול או אבחון מאוחר עלול להשפיע על תהליכי למידה והתפתחות ומעלה את הסיכון לחלות במחלות עיניים כגון ירוד גלאוקומה ניוון מרכז הראיה ועוד בגילאים מבוגרים יותר.

• ניסוי חיובי: המצלמה של ביולייט מאבחנת מחלת ראיה סכרתית ביעילות
• לשמור על הראייה לטובת הקריירה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאחר והראייה היא אחת היכולות החשובות ביותר שילדינו יפתחו בשלבי הצמיחה שלהם, החלטנו לשוחח עם האופטומטריסט עודד צביבך, המנהל המקצועי בחברת בדולח תעשיות אופטיקה

בשאלות ותשובות, נתחיל לחקור איך אפשר לזהות בעיות ראייה בילדינו, אילו דברים אפשר לעשות בבית כדי לתמוך בהתפתחות הראייה שלהם, ואילו אפשרויות טיפול עומדות בפנינו.

צילום: depositphotos​

שאלה: מה זה קוצר ראיה?

תשובה: בפשטות, קוצר ראיה הוא מצב בו הראיה לרחוק הינה מטושטשת וברורה לקרוב. כמות הטשטוש תלויה במרשם, ככל והמרשם גבוה יותר הרי הטשטוש גדול יותר. לרוב, המצב נגרם עקב התארכות גלגל העין.

שאלה: איך נזהה אם ילדנו סובל מקוצר ראיה?

תשובה: ילדים לרוב לא מודעים להפרעה בראייה ולכן לא תמיד קל לזהותה. יש לשים לב לסימנים מחשידים כגון קושי לתפקד בכיתה (מתלוננים שלא רואים מה כתוב על הלוח או לחילופין מאבדים עניין ומקוטלגים כ"ילדים מופרעים"), התעייפות בקריאה וקירוב הספר לפנים, צפייה ממרחק קרוב בטלוויזיה ועוד.

שאלה: מהם הגורמים להתפתחות קוצר ראיה?

תשובה: נהוג לחלק את הגורמים ל-3:

תורשה -אם אחד מההורים הינו קצר רואי הסיכון של ילדיו לפתח קוצר ראייה גדל. הסיכון גבוה יותר אם שני ההורים הם קצרי ראייה.

סביבה - זמן מועט מחוץ לכיתה, חשיפה לתאורה מעומעמת, שימוש בתאורת LED להכנת שיעורי בית, מיעוט בשעות שינה, מרחק קריאה של פחות מ- 25 ס"מ ומגורים בסביבה עירונית.

מוצא אתני – אנשים ממוצא אסייתי הינם בעלי סיכוי גבוה מאוד להתפתחות קוצר ראיה(כ-90%), על פי הערכות 30-40% מאזרחי מדינת ישראל הינם בעלי קוצר ראיה.

שאלה: כיצד מאבחנים קוצר ראיה?

תשובה: חשוב להקפיד על בדיקות עיניים במועדים המומלצים:

אצל ילדים מומלץ לבצע בדיקות ראייה בשנת החיים הראשונה לפי המלצות טיפת חלב, מאוחר יותר מומלץ לבצע בדיקה בגיל 3 ובגיל 6 לפני העלייה לכיתה א. במידה ויש היסטוריה משפחתית ו\או תלונות יש להקפיד על בדיקות בדחיפות גבוהה יותר.

שאלה: מי מבצע בדיקות עיניים?

תשובה: בדיקת העיניים הראשונה מתרחשת בחדר הלידה, לאחר מכן טיפת חלב ובגילאים הצעירים הבדיקה תתבצע אצל רופא עיניים. בדיקת סקר נוספת תתבצע בכיתה א' ולאחר מכן ניתן לשלב בדיקה אצל רופא עיניים ו\או אופטומטריסט.

שאלה: מה כולל תהליך בדיקת הראיה אצל אופטומטריסט?

תשובה: עוד בטרם נתחיל בבדיקה נוודא שהאופטומטריסט שבודק אותנו מחזיק ברשיון נטעם משרד הבריאות.

לבדיקה מספר שלבים:

מדידה – אבחון וקביעת מרשם למשקפיים, מדידת אורך גלגל העין במידת האפשר ונתונים נוספים.

תשאול – היסטוריה משפחתית וסביבת ראיה.

חינוך – הסבר להורים ולילד על חשיבות הטיפול, ניתוח הנתונים.

טיפול – הסבר על אופציות הטיפול העומדות בפנינו

סיכום וקביעת ביקורת – קוצר ראיה יש לנהל, לא רק לתקן, הטיפול כולל בתוכו מעקב תדיר ובמידת הצורך לשלב טיפולים.

שאלה: כל כמה זמן צריך להיבדק?

תשובה: המעקב יכול להשתנות בהתאם לטיפול שנבחר, המומחה לקוצר ראיה ידע לתת לוח זמנים מדוייק.

שאלה: האם חובה למדוד את אורך גלגל העין?

תשובה: תהליך מדידת אורך גלגל העין הינו חשוב ביותר בניהול קוצר ראיה, ללא מדידה לא נדע במדוייק אם ההתקדמות הינה חריגה או לא. אם זאת נכון להיום אין חובת מדידה אך מומלץ להיות במעקב אצל איש מקצוע מומחה מיופה בעל ציוד אבחון עדכני ביותר.

שאלה: מה הן אפשרויות הטיפול בקוצר ראיה?

תשובה: כיום, אפשרויות הטיפול הן רבות ומתחלקות בגדול ל-3:

עדשות משקפיים מיוחדות – הטיפול בעדשות משקפיים מיוחדות לניהול מיופיה הינו טיפול שצובר פופולאריות גבוהה במיוחד בשנים האחרונות בארץ ובעולם בעיקר מכיוון שמדובר בטיפול בטוח. העדשות המובילות בתחום הן MiYOSMART של חברת HOYA היפנית ויש גם פיתוח ישראלי כחול לבן של חברת Optimize בשם MyoSlow, העדשות מבוססות על די-פוקוס מיופה המוכח מחקרית.

טיפול תרופתי – הטיפול בטיפות אטרופין (במינון משתנה) מתבצע בישראל רק אצל רופאי עיניים ומחייב הזלפה יום יומית של טיפות לעיני הילד.

עדשות מגע – הטיפול בעדשות מגע יכול להינתן על ידי רופאי עיניים ואופטומטריסטים, מגוון הפתרונות רחב ויש לתת דגש מיוחד על היגיינה של הילדים בכדי שלא נאלץ להתמודד עם זיהומים בקרנית.