הנזקים לראייה עקב המחשב הנייד
מאת: עזרא וורובל, אופטומטריסט בכיר - "וורובל אופטיק בוטיק"
במאה ה-21 מינקות ועד גיל מופלג, האדם עובד מול מחשבים וצמוד לניידים, וזהו ללא ספק אחד הגורמים המרכזיים הגורמים להידרדרות הראיה שלנו, יותר מאשר בעבר.
העולם בעידן הנוכחי כולו ממחושב, ואין דרך חזרה, והמחשבים כאן בשביל להישאר לתמיד. האדם גם במקום העבודה שלו, במקביל לעבודה מול המחשב, מחובר במקביל גם לטלפון הנייד, אם כדי לקבל שיחות עסקיות ופרטיות, לגלוש בפייסבוק, לענות לוואצאפ וגם להתעדכן על החדשות האחרונות. הסיטואציה היא כזו, שהעיניים שלנו שהינן כל כך רגישות, עובדות מול שני מסכים בו זמנית.
כיום גם פעוטות כבר משחקים במחשב ובנייד, כמו גם קשישים עם בעיות עיניים רבות שנים, שהתמכרו בדיוק כמו הנוער לפלאי הסמארטפון.
אם לא נתייחס לבעיה הבסיסית של הצפייה במסכים, ונתאים לה את הפתרונות הנכונים, הנזק לראיה לאט לאט יהיה בלתי הפיך, וזאת בכל הגילאים.
משך הזמן שבו אנו צופים במסכים גדל, במקביל לחשיפה לאנרגיה גבוהה ולאור המרצד של המסכים, גורמים לנו לתחושת אי נוחות בעיניים. המתח והלחץ הנגרמים לעיניים, נקראים תסמונת ראיית מחשב - Computer vision syndrome.
בלי שנרגיש בזאת בכלל, שרירי העין באופן בלתי מודע מתאימים את עצמם לצפייה במסכים למיניהם, וזאת על מנת לאפשר לעין ראייה ברורה וחדה. אבל אנחנו חייבים לזכור שכאשר אנו מתבגרים, העין אינה גמישה כמו פעם, כי שרירי העין נאלצים לעבוד קשה יותר, והיא נחלשת ונחלשת.
רבים מאתנו אינם מודעים לעובדה שאור המסכים מזיק לראייה שלנו, כיון שהם מקרינים קרני אור כחול. מחקרים שנעשו מוכיחים שחשיפה ממושכת ומרוכזת לאור הכחול יכולה לגרום נזק לתאי הרשתית של העין.
- קוצר ראייה לילדים: אתגרים ופתרונות להתפתחות ראייה תקינה
- ניסוי חיובי: המצלמה של ביולייט מאבחנת מחלת ראיה סכרתית ביעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו רגילים להחזיק את הטלפון הנייד במרחק של 20 עד 30 ס"מ מהפנים, אבל חובה לדעת שזהו טווח ראייה קרוב מידי, כי אז אנו ממצמצים פחות, מתעייפים יותר, וכתוצאה העיניים מתייבשות ואנו סובלים מגירוי בעיניים.
עולם האופטיקה מודע לבעיות שמנינו לעיל, ולכן פותחו לאחרונה עדשות חדשניות הנקראות עדשות דיגיטל (Digital Lenses), שתוכננו במיוחד לצורכיהם של אנשים בגילאי 25-40 אשר לראשונה סובלים מקשיי ראייה לטווח הקצר.
העדשות מצוידות בטכנולוגיה חדשנית, המגדילה את טווח "הראייה לקרוב" (בשל הצפייה במסכים), ומאפשרת לבעלי מרשם לרחוק, פתרון ראייה אופטימלי גם כן. כמו כן הציפוי המיוחד של העדשה, מצליח להעלים את סנוור המסכים, חוסם את האור כחול מלחדור לעיניים שלנו, ומונע עייפות בראייה בזמן הצפייה.
גם לקהל מבוגר נמצא פתרון חדשני: קיים כיום דור חדש של עדשות מולטיפוקל, המצוידות גם הן בטכנולוגית Digital Inside, המתחשבת בהבדל בין מרחקי הקריאה ובזווית הקריאה השונה של מכשירים דיגיטליים, לבין המדיה המודפסת, ומעניקה מענה אמיתי וראייה חדה ונטולת מאמץ, עם פוקוס מהיר בין המרחקים השונים.
האפשרות הנוספת המוצעת היא עדשות אינדיבידואליות מיוחדות, המשלבות נתונים נוספים של מרשם הבדיקה ISCREETION ונמדדים על ידי מכשיר IPROFILER הייחודי. התוצאה המתקבלת היא עדשות מדויקות וראיה משופרת.
אל תזלזלו בחשיפה הממכרת שלכם למסכים הדיגיטלים באשר הם, מגיל הגן ועד הגיל המבוגר. לכו לבדיקות ראייה תקופתיות, כי מה שרואה האופטומטריסט בבדיקות הייחודיות שלו רגע לפני, יכול לשפר את ראייתכם לעין ערוך, לעצור את הידרדרותה, ולעשות לכם את החיים קלים יותר לצפייה בהנאה.
עזרא וורובל, אופטומטריסט בכיר – “וורובל אופטיק בוטיק”, דיזנגוף סנטר תל-אביב.
לפרטים נוספים לחצו כאן: http://www.werubel.co.il/
צילום: ChatGPTדמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן
מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים
בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים?
מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?
השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל
הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה: לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.
רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל
בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.
בית בכפר – חמישה מתחמים יוקרתיים בפריסה ארצית, תפוסה של 93–95%, עם דגש על קהילה פעילה ותמיכה רפואית מותאמת. רשת בית בכפר נמצאת בתנופת התרחבות המתבטאת בפתיחת אגף חדש בכפר סבא, שמוסיף 92 יחידות דיור והעלה את מספרן הכולל במתחם ל־231. בנוסף, הרשת מצויה בשלבי תכנון ובנייה של שלושה סניפים נוספים, שצפויים להרחיב משמעותית את פריסתה הארצית בשנים הקרובות.
פאלאס (עזריאלי) – פרויקטים יוקרתיים בתל אביב, ירושלים ומודיעין, עם שירותי רפואה, תרבות ופנאי.
מגדלי הים התיכון – 1,650 יחידות פעילות, עם תכניות להתרחבות ל־2,700 יחידות.
עד 120 – קונספט יוקרתי עם מוקדי פעילות מרכזיים בגוש דן, הוד השרון וראשון לציון.
פרוטיאה – בתי דיור מוגן בסגנון כפרי־ריזורטי, עם שטחים ירוקים נרחבים ושירותים קהילתיים ייחודיים.
משען, אחוזות רובינשטיין, בית בלב, בית הזהב, נווה עמית – רשתות עם פריסה רחבה, לרוב במחירים נגישים יותר ובשירותים מותאמים לקהלים מגוונים.
מי הם המשקיעים הגדולים?
הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:
בנק הפועלים – רכש 20% מרשת הדיור המוגן "בית בכפר" בשנת 2020 בשווי חברה של 600–750 מיליון ₪ (השקעה של כ־150 מיליון ₪), וכ- 20% מרשת "עמל ומעבר" לפי שווי של כ־1.5 מיליארד ₪.
עזריאלי - מפעילה את רשת פאלאס, הכוללת 1,142 יחידות דיור מוגן בשווי מוערך של כ־3.2 מיליארד ₪. החברה מפתחת בימים אלה פרויקטים נוספים בירושלים וראשון לציון, בהשקעה של מאות מיליוני שקלים, ודיווחה על עלייה של 11% בהכנסות הענפיות ורווח מגזרי של כ־52 מיליון ₪ מהדיור המוגן.
ביג מרכזי קניות - נכנסה לתחום הדיור המוגן באמצעות זכייה במכרז להקמת כ־250 יחידות בזכרון יעקב, חלק ממהלך אסטרטגי להתרחבות לעולמות נדל"ן יציבים ומניבי הכנסה.
קבוצת שפיר - רכשה את רשת "עד 120", המפעילה כ־700 יחידות דיור, ומקדמת פרויקטים חדשים.
ישראל קנדה - נכנסה לסקטור הדיור המוגן בפעם הראשונה, כאשר רכשה את נכס "מועדון נווה אביב" בכפר שמריהו בעסקת רכישה שהיקפה עמד על כ־125 מיליון ₪.
כלל ביטוח – בשותפות עם מגדלי הים התיכון, התחייבה להשקעה של 300 מיליון ₪ בהון עצמי לפרויקטים חדשים ורכישת בתי דיור מוגן קיימים, עם יכולת מינוף לפרויקטים בהיקף כולל של עד 3.3 מיליארד ₪.
- דיור מוגן יוקרתי - כמו מלון חמישה כוכבים
- "אנחנו מרוויחים פעמיים - בלי למכור את הנכס", יו"ר מגדלי הים התיכון על היתרונות בדיור המוגן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים
כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות
ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים
אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.
