הכנסה ממכירת זכויות באלגוריתם ממוחשב תיחשב לרווח הון ולא להכנסה פירותית
ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.
נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?
השופטת קבעה כי עיקר האחריות נופלת על חברת ההפקות, אך גם המלון אחראי - ב-30% בלבד. הנפגע, רופא עור בכיר, שנחבל בפניו ובברכו לאחר שנתקל בשטיח מגולגל באולם חשוך במלון רויאל ביץ', יקבל פיצוי בסכום כולל של 200 אלף שקל. בית המשפט מתח ביקורת על כך שהנתבעות
ניסו לגלגל זו על זו את האחריות ולא נקטו אמצעי זהירות בסיסיים למניעת הסיכון
ערב שגרתי בכנס מקצועי של רופאים באילת הסתיים בתאונה כואבת - ובתביעה משפטית שהגיעה לפתחו של בית משפט השלום בירושלים. רופא בכיר בתחום רפואת העור, שהגיע לכנס בליווי רעייתו, נפגע לאחר שנתקל בשטיח שחור מגולגל שכיסה חוטי חשמל באחד מאולמות מלון רויאל ביץ', שם התקיימה הופעה כחלק מתוכנית הכנס. כתוצאה מהנפילה נחבל הרופא בפניו ובברך שמאל, חבלה שהותירה אותו עם נכות צמיתה בשיעור 6.6% על פי חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט.
השופטת מיכל הירשפלד קיבלה את גרסתו של התובע, דחתה את טענות המלון וחברת ההפקות שלפיהן מדובר בנפילה אקראית, וחייבה את הנתבעות - רשת ישרוטל ומלון רויאל ביץ' מחד, וטריפל הפקות ומבטחתה מאידך - לשלם לרופא פיצוי בסכום כולל של 200 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מהפיצוי. חלוקת האחריות בין הגורמים נקבעה באופן כזה שחברת ההפקות תישא ב-70% מהפיצוי, ואילו המלון יישא ב-30% הנותרים.
על פי פסק הדין, האירוע התרחש ביום הראשון לכנס, במרץ 2018. התובע ורעייתו נכחו בהרצאות ולאחר מכן ישבו לצפות במופע באולם המלון. בשלב מסוים בחרו השניים לצאת לפני תום ההופעה. האולם היה חשוך, והרופא צעד לאטו במעבר הימני. לדבריו, לפתע "הרגשתי שהרגל נתפסה ועפתי" - תיאור שצוטט גם בחקירתו בבית המשפט. הרופא סיפר כי מיד לאחר הנפילה הביט לאחור והבחין ב"משהו שחור" שלא זיהה. רק לאחר הדלקת האורות שבו בני הזוג למקום, וגילו כי מדובר בשטיח מגולגל ששימש לכיסוי חוטי החשמל שנפרשו במקום לצורך ההגברה והתאורה. השטיח צולם על ידם ותמונתו צורפה לתיק כראיה.
חברת ההפקות טענה שמדובר בשטיח קבוע של המלון
עוד עלה מהעדויות כי בני הזוג דיווחו מיד על האירוע לקצין הביטחון של המלון ולעובדת חברת ההפקות שהיתה נוכחת במקום. עם זאת, דו"ח האירוע שמולא לא נמסר להם, ובית המשפט ראה בעובדה הזו מחדל ראייתי שפועל לחובת הנתבעות.
- תדהר ונווה גד תובעות: דיירים בתל אביב נטשו הסכם חתום - וחתמו עם יזם אחר
- יצרניות סיניות עוברות למתקפה משפטית על בלוגרים ומשפיענים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך המשפט ניסו הנתבעות להטיל את האחריות זו על זו. המלון טען כי השכיר את האולם לחברת ההפקות, ושהיא זו שהביאה את הציוד לאולם, כולל כבלי החשמל והכיסוי להם. מנגד, טענה טריפל כי מדובר בשטיח קבוע של המלון, שנצפה באירועים אחרים שלא היא הפיקה. לטענתה, האחריות לסידור האולם ולתחזוקתו מוטלת על המלון בלבד.
