הרף יורד בתל אביב: מיעוט עסקאות מעל 5 מיליון שקלים
תל אביב היא העיר היקרה בארץ. יוקר המחיה מהדהד וגם מחירי הנדל"ן לא מפסיקים לעלות, אלא שנתוני רשות המסים מצביעים לנו על היפוך מגמה בשבועות האחרונות: למעלה, במהלך החודש וחצי האחרונים, רק עסקה אחת מתוך 40 עסקאות שנעשו בתל אביב עברה את רף ה-5 מיליון שקלים.
מחירי הדיור בתל אביב, בפרויקטים החדשים, חוצים בחלק מהמקומות את רף ה-80 אלף שקל למ"ר. זה קורה בפרויקטים של אפריקה ישראל וגם בכל פרויקט יוקרה בשדה דב. כמובן, גם בפלח היד השנייה יש מחירים כאלה, אבל באזורים מרכזיים בעיר.
רוב הדירות: קטנות וזולות
בדיקה שערכנו עם נתוני רשות המסים מעלה כי המגמה השתנתה. בעוד שבחודשים האחרונים פלח היוקרה תפס מקום גבוה יותר, כעת הציבור רוכש דירות זולות יותר. צריך לומר שהחברות הגדולות שיווקו בחודשים האחרונים ביתר שאת את הדירות החדשות, אבל קצב המכירות הופך איטי יותר ברגע שהן מוכרות 70% מהפרויקט ולכן אנחנו רוצים את הציבור זולג לדירות יד שנייה.
- דירה ב-1.13 מיליון שקל ברמלה: מציאה אמיתית או מלכודת נדל"נית?
- בית שמש - 2,600 דירות חדשות; צמיחה דמוגרפית מהירה, שוק נדל"ן בר השגה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דירות ישנות בשכונת בבלי (גוגל מאפס)
מבין העסקאות שבדקנו, 9 מתוך 40 בלבד חצו את רף ה-4 מיליון שקלים. אחת בלבד חצתה את רף ה-5 מיליון שקלים. מדובר בדירת 5 חדרים, בפרויקט ME סבוראים בשכונת נווה אביבים - פרויקט של 3 בניינים בני 9 קומות, לא רחוק מקניון רמת אביב, עם גישה נוחה יחסית לנתיבי איילון ודרך נמיר. הדירה, בת 5 חדרים, ממוקמת בקומה האחרונה, כלומר דירת פנטהאוז. היא נמכרה במחיר של 57 אלף שקל למ"ר - מחיר די סביר לאזור, כשהפרויקט יתאכלס רק ב-2026. אגב, בחודשים האחרונים נמכרו מספר דירות במחירים שחצו את הרף בפרויקט - בחודש מאי נמכרה דירה בפרויקט ב-7.15 מיליון שקל. מדובר בדירת 4 חדרים בקומה ה-1, במחיר של כ-52 אלף שקל למ"ר.
כדי להבין את הנתון החריג של תל אביב, די להסתכל על העסקאות שקדמו ל-40 העסקאות האלה. לקחנו את 20 העסקאות האחרונות שקדמו להן וכמעט מחצית היו מעל הרף של 5 מיליון שקלים. ההסבר ההגיוני מתחבא בתוך סקירת הנדל"ן של הכלכלן הראשי באוצר. בחודשים האחרונים חלה האטה משמעותית במכירת דירות ביישובים שפונו מגבול הצפון והדרום והם נהרו לתל אביב.
חלק מהדירות האלה נתפסו על ידי מפונים, אלא שהפער בין דירה בתל אביב לדירה על הגבול יכול להיות דרמטי - פי 3 במחיר. לכן, ההערכה היא שחלק מהמפונים רכשו דירות זולות יחסית כדי להשתכן בתל אביב והסביבה ולהקים שם חיים חדשים. בסקירה ניתן לראות גידול משמעותי ברכישות של תושבים מגבול הצפון שנרשם גם במחוזות ת"א והמרכז. לפי האוצר "זאת על ידי מי שיש באפשרותם לממן רכישות בערי המרכז, היקרות משמעותית מאלו שבחיפה".
- אשלי לירן זכתה במכרז פרויקט פינוי-בינוי בהוד השרון
- עסקת קומבינציה של 340 מיליון שקל בת"א: אזורים Living ומנרב יקימו מגדל מגורים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק...
עוד נמצא, כי ניכר גידול בקצב הרכישות בקרב תושבי עוטף עזה בחודשיים האחרונים, כאשר מספר הדירות שרכשו ביוני היה הגבוה ביותר מתחילת השנה ומאז, כך על פי ההערכה, הוא רק הולך ועולה. נתון מעניין נוסף: 21% מתושבי עוטף עזה שרכשו דירה טרם מכרו את דירתם הקודמת והצהירו כי בכוונתם למכור אותה (דירה בהמתנה"), מה שמעיד על כך שהם מתכוונים לעבור למרכז או לאזורים אחרים. מעל 43% מהדירות שרכשו תושבי הישובים המפונים מהצפון היו דירות חדשות, אבל נראה כי המגמה משתנה וההיצע בתל אביב, בתוספת המחיר הגבוה, גורם להם לפנות לשוק דירות מיד שנייה.
ההיצע מצטמצם
אבל זאת כמובן לא הסיבה היחידה, בעסקאות האלה מצאנו עסקה אחת בלבד שבה נרכשה דירת 5 חדרים (מלבד העסקה בנווה אביבים) - כלומר, יש נטייה ברורה, בניגוד לחודשים קודמים, לרכוש דירות קטנות יותר.
סיבות נוספות שתרמו מעט לנתונים הללו: בחודשים הקודמים, אפריל עד יוני, נמצא שיעור גבוה במיוחד של דירות שנמכרו "על הנייר" בתל אביב, 84% מבין הדירות החדשות שנמכרו. זה מעיד בין היתר על ההיצע הנמוך. בתל אביב אין הרבה דירות רפאים. יש דירות בבנייה, בתהליכי בנייה, אבל לא תראו הרבה בניינים עומדים ריקים ומחכים לקונה.
- 2.איציק כהן 03/09/2024 09:02הגב לתגובה זושם אפשר להשיג ב3.5 בכיף
- 1.אופיר אדרעי 03/09/2024 08:42הגב לתגובה זוזה לא קיים בשום מקום

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
