רחוב אבן גבירול תל אביב נדלן
צילום: Istock

לא עוזבים את העיר - תושבי כפר סבא ותל אביב הכי מרוצים

83% מהתושבים מרוצים מהעיר בה הם גרים; רוב הצעירים לא רוצים לעבור מהעיר בה הם גרים - נתניה מובילה בשביעות הרצון, ואיפה ירושלים, רמת גן וראשון לציון? 
מורן ישעיהו | (1)

הישראלים מרוצים באופן כללי מאזור מגוריהם. סקר חברתי שנתי של הלמ"ס בקרב האוכלוסייה הבוגרת חושף כי 83% מהתושבים מתכוונים להמשיך לגור ביישוב מגוריהם בחמש השנים הקרובות. מבין הערים הגדולות, שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאזור המגורים נרשמה בקרב תושבי כפר סבא ותל אביב. 

במסגרת הסקר רואיינו כ-7,450 איש בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.5 מיליון איש. הסקר מקיף 16 ערים גדולות המונות 100 אלף תושבים ומעלה. 

מהנתונים עולה כי עיר הבירה ירושלים מובילה עם אחוז התושבים המתגוררים בה מאז לידתם - 63%. אמנם, שיעור האוכלוסיה החדשה בעיר (תושבים הגרים ביישוב 10 שנים או פחות), הוא הנמוך ביותר. מגמה הפוכה נצפתה בעיר רמת גן, שם אחוז התושבים הגרים בעיר מאז לידתם הוא בין הנמוכים (19%) אך אחוז התושבים החדשים הוא הגבוה ביותר (40%). לצד זאת, ברמת גן שיעור בני ה-20 ומעלה המתכננים להמשיך לגור בעיר ב-5 השנים הקרובות הוא הנמוך ביותר (76%), בעוד בירושלים שיעור זה גבוה במיוחד - 88%.

מקור הנתונים: הלמ"ס

בעלי דירות מרוצים יותר מהגרים בשכירות

מבין 16 הערים הגדולות, שביעות הרצון הגבוהה ביותר מאזור המגורים נרשמה בכפר סבא (96%) ובתל אביב-יפו (91%). האחוזים הנמוכים ביותר נרשמו בירושלים (73%; 87% מהיהודים ו-49% מהערבים) ובבת ים (79%).

מבחינת הדירה עצמה, הסקר של הלמ"ס מראה כי 88% מבני 20 ומעלה מרוצים באופן כללי מהדירה שבה הם מתגוררים (39% מרוצים מאוד ו-49% מרוצים). אלה הגרים בדירה בבעלותם מרוצים יותר מהגרים בשכירות (93% לעומת 79%, בהתאמה). 84% מרוצים מהיחסים עם השכנים (30% מרוצים מאוד ו-54% מרוצים), 13% אינם מרוצים.

למה אנשים עוזבים את עיר מולדתם?

כשני שלישים מבני 20 ומעלה מתגוררים ביישוב אחר ממנו נולדו, כ-3.45 מיליון איש. הסיבה העיקרית שמביאה אנשים לעזוב את יישוב מולדתם היא נישואין והולדת ילדים - 36%. עוד דווח על רצון לשפר את רמת החיים, 24%, ורצון לגור בדירה בנפרד מההורים (10%). סיבות נוספות שעלו הן שינוי בתעסוקה של אחד מבני הזוג, סיבה חברתית, לימודים, הרעה במצב הכלכלי, סיבה בריאותית, מעבר בגיל צעיר עם ההורים ועוד. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כי בכ"ס ובת"א התיכוניסטיות הכי נותנות למבוגרים (ל"ת)
    בטח מרוצים 25/08/2019 17:56
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.