חילופי המשמרות בבורסת בת"א - זה איתות ברור למצב

צחי קלמין | (4)
נושאים בכתבה בורסה

בצער לא רב וביגון לא קודר נפרדים בימים אלו פעילי שוק ההון מ-4 חברות ביומד ציבוריות: הראשונות לארוז את המזוודות הן מנקייד וסלזיון, מדובר בשתי חברות אשר נרשמו למסחר בת"א בסוף 2015 תוך ניצול פירצה בתקנות שאפשרה להן להיכנס למדדים המקומיים ולנצל את המהלך לשם הזרמת ביקושים למניותיהן. לעומתן, החב' סלקט-ביו וביונדווקס ביקשו להימחק מן המסחר משום שהן חשו כי הבורסה המקומית מקפחת את שוויין. על אף גל העזיבות הנקודתי, הבורסה התל-אביבית רושמת את אחת השנים הפוריות ביותר שלה, מספרן של החברות הבורסאיות עומד כיום על- 459, לעומת 451 חברות בסוף 2016, וזאת לאחר שלבורסה הצטרפו מתחילת השנה הנוכחית 12 חברות - באמצעות הנפקות ראשוניות (IPO), הצעות מכר ורישום כפול.

אמנם קברניטי חברות הביומד העוזבות טוענים כי המשקיע הישראלי מתמחר באופן חסר את פוטנציאל הצמיחה שלהן ומספק להן הערכות שווי שמרניות למדיי, אך אנו סבורים כי הסיבה המרכזית להתעניינות המועטה בחברות אלו נעוצה בשינוי טעמי המשקיעים. שכן להבדיל מחברות הביומד אשר אוחזות בפרופיל עסקי מסוכן ואתגרים פיננסיים אשר מצריכים הזרמות הון תכופות, המצטרפות החדשות אל הבורסה התל-אביבית הן חברות מסורתיות אשר מציגות צמיחה עקבית, תזרים מזומנים יציב ומדיניות חלוקת דיבידנד נדיבה. במסמך זה נציג בקצרה 2 מבין המצטרפות החדשות, ונבחן את השפעת חילופי המשמרות על ציבור המשקיעים ולקוחות הקצה?

נובולוג 0.31% . החברה הגדולה בישראל בתחום הפצת התרופות (Pharma logistics) החברה מפיצה מעל ל-10,000 מוצרים למעל ל-1,200 נקודות ברחבי הארץ ופועלת מול כל קופות החולים, בתי החולים, רשתות הפארם ובתי המרקחת הפרטיים. בנוסף לפעילות ההפצה, החברה שולטת בשלוש חברות בנות: טרילוג ניסויים קליניים, המספקת לוגיסטיקה כוללת לתחום הניסויים הקליניים בישראל; מדיפלסט, הפועלת בתחום הסטריליזציה של מוצרים רפואיים ו- Care for life העוסקת בשירותי תמיכה בחולים לשיפור אפקטיביות נטילת תרופות והשלמת טיפול. נובולוג מציגה צמיחה עקבית ומרשימה בשורת ההכנסות וברווחים, את שנת 2016 סיימה החברה עם הכנסות של 740 מיליון ₪ (גידול של 8% ביחס לשנת 2015) ורווח נקי של 29 מיליון ₪ . לחברה מדיניות דיבידנד נדיבה של כ-70% מהרווח הנקי.

לסיכו -0.76% : החברה שנוסדה ב–1969, עוסקת בתחומי הייזום, התכנון, המימון, ההקמה והתחזוקה של פרויקטים בתחומי האנרגיה, איכות הסביבה, מסילות רכבת, תחזוקת מערכות זורמות והתקנות בתעשיות מיקרו־אלקטרוניקה, פרמצבטיקה ומזון. בין היתר, החברה מבצעת עבודות עבור רכבת ישראל, עבודות בתחום תשתיות הגז הטבעי, מקימה תחנות כוח, מעברי גבול וגדרות, מתקני טיהור שפכים ועוד. הגאות בענף הנדל"ן והתשתיות בישראל ניכרת היטב בתוצאותיה של לסיכו. את שנת 2016 סיימה החברה עם הכנסות של 403 מיליון ₪ ורווח תפעולי של כ-27 מיליון ₪. לחברה צבר הזמנות של כ-780 מיליון ₪, ברובו לביצוע בשנה הקרובה.

אין ספק שחילופי המשמרות בבורסה מהווה בשורה חיובית לפעילי השוק ולקוחות הקצה אשר נמנים עם אסכולת הניהול הפאסיבי (תעודת-סל, קרנות מחקות וכד'). במשך תקופה ארוכה שימשו לקוחות אלו "שפני ניסיונות" של הנהלת הבורסה וספגו על גבם וכיסם, כל ניסיון לעורר את נפחי המסחר, החל מחשיפה למניות ביומד תמוהות כגון מנקייד ועד לתנודתיות בלתי מרוסנת אשר נבעה מרפורמת המדדים. אנו מעריכים שהשינויים באוכלוסיית המניות תקטין את רמות התנודתיות ותחשוף את המשקיעים לחברות בעלות פרופיל סיכון נמוך יחסית.

לסיכום: התקופה הנוכחית מתאפיינת בעלייה בתיאבון לסיכון בקרב המשקיעים לצד סנטימנט חיובי בשווקי המניות בעולם, אלא שלצד זאת, ככל שמחירי המניות הולכים ועולים, המשקיעים מבינים כי עולה ההסתברות לתיקון בשווקים. ולכן חילופי המשמרות והסטת הכספים מ"מניות החלום" לעבר המניות המסורתיות הינו מהלך מתבקש אשר מוכיח על בגרות מסוימת מצד פעילי השוק. 

צחי קלמין הוא מנהל מחקר ואסטרטגיה ב'פרוקסימה'

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הוא לא עובד במור ? (ל"ת)
    אבי 24/09/2017 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מנהל מחקר - עאלק (ל"ת)
    מכיר מקרוב 20/09/2017 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נדי 20/09/2017 09:16
    הגב לתגובה זו
    הייתי בטוח שכבר סגרו אותה. מי בכלל סוחר או משקיע פה?
  • 1.
    המס גבוה מאוד . אין טעם להשקיע (ל"ת)
    בורחים מפה 19/09/2017 12:21
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.