צבי לנדו מנכל סולאראדג
צילום: סולאראדג'
דוחות

סולארדג' הכתה את הצפי בהכנסות; פספסה ברווח: 1.1 ד׳ למניה

ההכנסות ברבעון האחרון של 2021 הסתכמו ב-551.8  מיליון ד'. בשוק ציפו לרווח של 1.31 ד' למניה על הכנסות של 549.35 מיליון ד'

טל אריה | (1)

חברת האנרגיה הישראלית סולארדג' סולאראדג'  (סימול: SEDG) פספסה את צפי האנליסטים ברווח אך הכתה את הצפי בהכנסות לרבעון הרביעי של 2021 כשדיווחה על רווח של 1.1 דולר למניה על הכנסות בסך 551.8 מיליון דולר. בשוק ציפו לרווח של 1.31 דולר למניה על הכנסות של 549.35 מיליון דולר. תחזיות החברה עצמה היו להכנסות של 530 עד 560 מיליון דולר, והחברה דיווחה על הכנסות של 551.8 מיליון דולר, עלייה של 5% מ-526.4 מיליון דולר ברבעון הקודם ועלייה של 54% מ-358.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

ההכנסות מהמגזר הסולארי עמדו על 502.7 מיליון דולר, עלייה של 5% מ-476.8 מיליון דולר ברבעון הקודם ועלייה של 54% מ-327.1 מיליון דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה.

הרווח הגולמי Non-GAAP היה 30.3%, ירידה מ-34.0% ברבעון הקודם וירידה מ-32.5% בעוד שהרווח הגולמי מהמגזר הסולארי היה 32.8%, ירידה מ-36.6% ברבעון הקודם וירידה מ-36.2% ברבעון המקביל בשנה שעברה.

הרווח התפעולי Non-GAAP הסתכם ב-72.9 מיליון דולר, ירידה של 23% לעומת 95.2 מיליון דולר ברבעון הקודם ועלייה של 68% מ-43.5 מיליון דולר, הרווח הנקי Non-GAAP הסתכם ב-62.8 מיליון דולר, ירידה של 24% לעומת 82.1 מיליון דולר ברבעון הקודם ועלייה של 13% מ-55.7 מיליון דולר ברבעון המקביל.

נכון ל-31 בדצמבר 2021, הסתכמו שווי מזומנים, פיקדונות בנקאיים, פיקדון בנקאי מוגבל וניירות ערך סחירים ב-548.0 מיליון דולר, בניכוי חוב, בהשוואה ל-524.1 מיליון דולר ב-30 בספטמבר 2021.

"אנחנו מסיימים את 2021 עם הכנסות שיא לרבעון ולשנה", אמר צבי לנדו, מנכ"ל SolarEdge. "הביקוש הגלובלי לאנרגיה סולארית בכל המגזרים הוא גבוה ביותר ומייצר ביקוש חסר תקדים למוצרים שלנו. בפרט, אנו נרגשים מהמומנטום החזק של השוק המסחרי ומהקצב הגובר של אימוץ הטכנולוגיה החדשנית שלנו בתוך פלח זה . המיקוד שלנו הוא להבטיח שללקוחות יהיו את המוצרים הדרושים להם לביצוע הפרויקטים שלהם ואנו מאפשרים זאת על ידי הגברת הייצור במספר אתרים וניווט אתגרים בשרשרת האספקה ובאתגרים לוגיסטיים."

ברבעון הקודם, כמו בשלושת אלו שקדמו לו, ניפצה סולאראדג' את תחזיות האנליסטים בשורה התחתונה, ובכל זאת המניה הגיבה בירידות עקב צפי מאכזב לרבעון הרביעי. הכנסות החברה אז הסתכמו בכ-526.4 מיליון דולר, בעוד האנליסטים צפו שהחברה תדווח על הכנסות של כ-528 מיליון דולר. הרווח הנקי המתואם על בסיס Non-GAAP עומד על 1.45 דולר למניה, בעוד האנליסטים צפו לרווח מתואם של 1.36 דולר למניה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אזרח 17/02/2022 00:02
    הגב לתגובה זו
    חברה יוצאת מן הכלל.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.