וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

הבורסה בניו-יורק: לא נסיר את שלוש ענקיות הטלקום הסיניות

החלטת הבורסה הפכה למעשה את הצו של טראמפ מחודש נובמבר ומנעה הסלמה נוספת ביחסים בין סין לארה"ב; לאחר פרסום ההודעה המניות הנסחרות בבורסה בהונג קונג של צ'יינה טלקום, צ'יינה מובייל וסין יוניקום עולות
צחי אפרתי |
נושאים בכתבה ארה"ב טראמפ סין

הבורסה בניו יורק הודיעה כי היא כבר לא מתכננת למחוק את שלוש ענקיות הטלקומוניקציה הסיניות. הבורסה הודיעה כי היא ביטלה את התוכניות לאחר "התייעצות נוספת עם רשויות הרגולציה הרלוונטיות בקשר למשרד לבקרת נכסי חוץ". לאחר פרסום ההודעה המניות הנסחרות בבורסה בהונג קונג של צ'יינה טלקום, צ'יינה מובייל וסין יוניקום עברו לעליות.

ביום חמישי שעבר הודיעה הבורסה בניו יורק כי תמחק את החברות הסיניות במסגרת הוראת ביצוע שנחתמה על ידי הנשיא דונלד טראמפ בנובמבר. פקודת נובמבר ביקשה למנוע מחברות אמריקאיות ואנשים פרטיים להשקיע בחברות שלטענת ממשל טראמפ מסייעות לצבא הסיני.

מדדי המניות העיקריות כמו MSCI, מדדי ה-SP500 והראסל, כמו גם אפליקציית המסחר הפופולארית רובינוד, נקטו בצעדים כדי לציית לצו הביצועי. הוועדה הרגולטורית לניירות ערך בסין אמרה כי הצו מתבסס על "מטרות פוליטיות" ו"התעלם לחלוטין מהמצבים האמיתיים של חברות רלוונטיות ומהזכויות הלגיטימיות של המשקיעים העולמיים, ופגע קשות בשלטון ובסדר השוק".

איסור ההשקעה של טראמפ אמור היה להיכנס לתוקף ביום שני הבא, קצת יותר משבוע לפני שהנשיא הנבחר ג'ו ביידן אמור להיכנס לבית הלבן. אך השינוי הנוכחי ירגיע מעט היחסים שעברו טלטלה בתקופת כהונת טראמפ. סביר להניח כי ביידן לא יבצע שינויים מיידיים במערכת היחסים בין ארה"ב לסין, אך אמר שוב ושוב כי יעדיף לעבוד עם בעלות הברית בארה"ב על אכיפת "כללי הדרך" לסחר העולמי. ובכל זאת, גישה זו תעמוד בניגוד לזו של ממשל טראמפ, שלעתים קרובות נקט בפעולות אגרסיביות וחד צדדיות כדי לאתגר את סין בנושאים ביטחוניים כלכליים ולאומיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.