שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.

המלצת קנייה עם אפסייד של 50%

האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.

ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה -  "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".

בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.

• מניית הקוונטים שהאנליסטים צופים לה אפסייד של 76%
• מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

משרד ההגנה היפני הגיש בקשה לתקציב שיא של 8.8 טריליון ין (59.8 מיליארד דולר) לשנת הכספים שתחל באפריל 2026, במסגרת אסטרטגיה רחבה להתמודדות עם המשבר הדמוגרפי החמור ואיומי הביטחון הגוברים מסין, צפון קוריאה ורוסיה. התקציב משקף שינוי פרדיגמטי בתפיסת ההגנה היפנית - מעבר מואץ לכוחות אוטונומיים ובלתי מאוישים.

מספר הצעירים בגילאי 18-26, המאגר העיקרי לגיוס לכוחות ההגנה העצמית, צנח מ-17 מיליון ב-1994 ל-11 מיליון ב-2015 והוא מוערך כעת בכ-9 מיליון. הצבא וכוחות הביטחון לא מצליחים לעמוד ביעדי הגיוס מאז 2014, והמצב צפוי להחמיר עוד יותר.

השקעה מסיבית במערכות בלתי מאוישות

בתגובה למשבר, יפן מקצה 312.8 מיליארד ין (כ-2.1 מיליארד דולר) למערכות בלתי מאוישות מתקדמות. התקציב כולל בעיקר רחפנים אוויריים, ימיים ותת-מימיים שישמשו למשימות מעקב, סיור והתקפות אוטונומיות. משרד ההגנה הדגיש את כוונתו ליצור רשת מקיפה של מערכות אוטונומיות להגנת הגבולות, שתפצה על המחסור בכוח אדם.

יפן רכשה לאחרונה רובוטים מסוג THeMIS מאסטוניה, Mission Master מקנדה ורובוטים ארבע-רגליים Vision 60 מארה"ב. המטרה של כוחות היבשה היא לחזק באופן יסודי את יכולות ההגנה עם נכסים בלתי מאוישים כדי להשיג עליונות אסימטרית תוך הגבלת אבדות אנושיות.

• יפן בשיא חדש, אסיה במגמה חיובית ויציבות בחוזים
• מי הבאה בתור אחרי שארה"ב חתמה על הסכם סחר עם יפן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העניין ברחפני בייקר הטורקיים

בהקשר זה, ביקורו של שר ההגנה גן נקטני בטורקיה באוגוסט מקבל משמעות מיוחדת. נקטני סייר במפעלי חברת בייקר, יצרנית רחפני הבייקרטר TB2 המפורסמים שהוכיחו את עצמם בשדה הקרב באוקראינה. לפי הג'פן טיימס, משרד ההגנה דוחף להקצאת 1.4 מיליארד דולר בתקציב 2026 "לפריסה המונית של רחפני הגנה אוויריים, ימיים ותת-מימיים".

בעוד שרחפן MQ-9B אמריקאי עולה כ-80 מיליון דולר, רחפן TB2 טורקי מוערך בכ-5 מיליון דולר בלבד.