הבורסה: המעו"ף סגר בירידה - מחזורים ענקיים בבורסה
יום תזזיתי עבר על הסוחרים בבורסה התל אביבית. בבוקר עוד המשיכו העליות מיום א', אבל בשעה 14:00 בצהריים השתנתה המגמה בפתאומיות. האם היו אלה הזרים שהתעוררו לבוקר חדש של פעילות? ייתכן. בנוסף לכך מומשה חבילה גדולה של מניות קבוצת דלק (50 מיליון שקל).
"מדובר במחזור מאוד חריג בהיקפו", מסר ל-Bizportal, גורם המעורה היטב במבנה שוק ההון הישראלי. לדבריו מדובר במחזור התוך יומי הרביעי בגודלו בהיסטוריה של הבורסה (אם מתעלמים ממחזורי הפקיעה).
מה שאירע היום למעשה, הוא שמדד המעו"ף נסחר במחזורים מעל הממוצע (482 מיליון שקל), אך לא חריגים, בעוד שמדד ת"א 75 התמלא בביקושים גדולים והיקפי מסחר חריגים (275 מיליון שקל), יחסית לגודלו, כך שביחד התהווה מחזור גדול מאוד לכל שוק ההון: 1.017 מיליארדי שקלים.
מדד ת"א 25 סגר בירידה של 0.56% לרמה של 619.66 נקודות, מדד ת"א 100 עלה ב-0.13% לרמה של 644.68 נקודות, מדד התל טק עלה ב-1.33% לרמה של 454.36 נקודות.
במדד המעו"ף בלטו היום מניות קבוצת דלק, ששם מומשה חבילה גדולה בהיקף של כ-50 מיליוני שקלים בצהרי היום. המנייה סגרה בעליה של 0.89% במחזור של 64.6 מיליון שקל.
עוד בלטו: מניות לאומי שירדו ב-1.59% במחזור של 56 מיליון שקל, מניות שהתקדמו ב-0.85% במחזור של 52 מיליון שקל, ומניות פועלים שירדו ב-2.12% במחזור של 51 מיליון שקל.
חברת קבוצת בוני ערים מקבוצת אי.די.בי הודיעה, כי התקשרה מוכרת קרקע למגורים ומסחר בשטח של כ-277 דונם במע"ר אשדוד לחברת הנדל"ן י.ח. דימרי בניה ופיתוח. שווי העסקה גבוה מ-57 מיליון דולר. בעקבות המכירה תרשום אי.די.בי פתוח רווח של כ-64 מיליון שקל. מניות אי.די.בי פתוח מגיבות ירדו ב-0.69%, מניות דמרי עלו ב-1.24%.
בעקבות העובדה כי אמש דיווחה חברת מלח תעשיות שבשליטת משפחת דנקנר, על הסכם פריסת חובות של 1.1 מיליארד שקל לבנק לאומי, החליטה הרשות לניירות ערך לבדוק אם העסקה ראויה וחוקית. בעיקר החליטה הרשות לבחון האם ראויה התנהלותו של דירקטוריון החברה. הדירקטוריון הגיב בכך שגם יועציו המשפטיים יבחנו את הנושא. מניות מלח ירדו ב-1.63%.
ידיעות אחרונות מספר הבוקר כי רשת השיווק הריבוע הכחול מתכננת מהפכה בסניפיה. על פי ידיעות, הרשת שכרה את שירותיה של חברת ייעוץ בינלאומית - אסטאונד, אשר תתכנן את הדור הבא של סניפי הרשת בישראל. מניות הרבוע הכחול זינקו ב-1.04%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
