הבורסה: המעו"ף סגר בירידה - מחזורים ענקיים בבורסה
יום תזזיתי עבר על הסוחרים בבורסה התל אביבית. בבוקר עוד המשיכו העליות מיום א', אבל בשעה 14:00 בצהריים השתנתה המגמה בפתאומיות. האם היו אלה הזרים שהתעוררו לבוקר חדש של פעילות? ייתכן. בנוסף לכך מומשה חבילה גדולה של מניות קבוצת דלק (50 מיליון שקל).
"מדובר במחזור מאוד חריג בהיקפו", מסר ל-Bizportal, גורם המעורה היטב במבנה שוק ההון הישראלי. לדבריו מדובר במחזור התוך יומי הרביעי בגודלו בהיסטוריה של הבורסה (אם מתעלמים ממחזורי הפקיעה).
מה שאירע היום למעשה, הוא שמדד המעו"ף נסחר במחזורים מעל הממוצע (482 מיליון שקל), אך לא חריגים, בעוד שמדד ת"א 75 התמלא בביקושים גדולים והיקפי מסחר חריגים (275 מיליון שקל), יחסית לגודלו, כך שביחד התהווה מחזור גדול מאוד לכל שוק ההון: 1.017 מיליארדי שקלים.
מדד ת"א 25 סגר בירידה של 0.56% לרמה של 619.66 נקודות, מדד ת"א 100 עלה ב-0.13% לרמה של 644.68 נקודות, מדד התל טק עלה ב-1.33% לרמה של 454.36 נקודות.
במדד המעו"ף בלטו היום מניות קבוצת דלק, ששם מומשה חבילה גדולה בהיקף של כ-50 מיליוני שקלים בצהרי היום. המנייה סגרה בעליה של 0.89% במחזור של 64.6 מיליון שקל.
עוד בלטו: מניות לאומי שירדו ב-1.59% במחזור של 56 מיליון שקל, מניות שהתקדמו ב-0.85% במחזור של 52 מיליון שקל, ומניות פועלים שירדו ב-2.12% במחזור של 51 מיליון שקל.
חברת קבוצת בוני ערים מקבוצת אי.די.בי הודיעה, כי התקשרה מוכרת קרקע למגורים ומסחר בשטח של כ-277 דונם במע"ר אשדוד לחברת הנדל"ן י.ח. דימרי בניה ופיתוח. שווי העסקה גבוה מ-57 מיליון דולר. בעקבות המכירה תרשום אי.די.בי פתוח רווח של כ-64 מיליון שקל. מניות אי.די.בי פתוח מגיבות ירדו ב-0.69%, מניות דמרי עלו ב-1.24%.
בעקבות העובדה כי אמש דיווחה חברת מלח תעשיות שבשליטת משפחת דנקנר, על הסכם פריסת חובות של 1.1 מיליארד שקל לבנק לאומי, החליטה הרשות לניירות ערך לבדוק אם העסקה ראויה וחוקית. בעיקר החליטה הרשות לבחון האם ראויה התנהלותו של דירקטוריון החברה. הדירקטוריון הגיב בכך שגם יועציו המשפטיים יבחנו את הנושא. מניות מלח ירדו ב-1.63%.
ידיעות אחרונות מספר הבוקר כי רשת השיווק הריבוע הכחול מתכננת מהפכה בסניפיה. על פי ידיעות, הרשת שכרה את שירותיה של חברת ייעוץ בינלאומית - אסטאונד, אשר תתכנן את הדור הבא של סניפי הרשת בישראל. מניות הרבוע הכחול זינקו ב-1.04%.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
