בית המשפט פסק: בנק לאומי שהעמיד משכנתא באופן פסול, ישיב את התמורה ממימוש הנכס
בית המשפט קיבל את תביעתו של הנאמן בפשיטת רגל כנגד בנק לאומי למשכנתאות, אשר העניק משכנתא באופן פסול תוך קנוניה עם "מאכרים" ולאחר שהחוב לא נפרע מימש את המשק החקלאי של החייבים. בית המשפט קבע, כי על הבנק רובצת האחריות לתוצאות האופן הפסול בו הועמדה המשכנתא והורה לבנק להעביר את התמורה שנתקבלה ממימוש הנכס של החייבים לקופת הנאמן על נכסיהם, עו"ד רונן מנור.
מעשה בבני זוג בעלי זכויות במשק חקלאי, אשר היו שקועים בחובות כבדים לנושיהם. על מנת להיחלץ מחובותיהם, הופנו החייבים לסיועם של "מאכרים" אשר בתמורה לסכומי כסף נכבדים הצליחו לארגן לחייבים הלוואה מובטחת במשכנתא על המשק, מבנק לאומי למשכנתאות, תוך שימוש בקרובי משפחה כלווים פיקטיביים. החייבים לא עמדו בפירעון ההלוואה והבנק נקט בהליכים למימוש המשק החקלאי.
הנאמן על נכסי החייבים, עו"ד רונן מנור, הגיש לבית המשפט תובענה כנגד הבנק והצדדים המעורבים, במסגרתה ביקש, בין היתר לחייב את הבנק, לאור מעורבותו הפסולה בהליך מתן ההלוואה, להעביר את התמורה ממכירת הנכס לקופת הנושים ולהגיש תביעת חוב כיתר הנושים. הבנק טען, בין היתר, כי העסקה טופלה בהתאם לנהלים וככל עסקה אחרת ובנסיבות אלו הנו בעל שעבוד בתמורה ובתום לב.
בית המשפט בחן את חומר הראיות וקבע, כי ההסכמים השונים אשר חתמו החייבים לגבי המשק החקלאי היו הסכמים פיקטיביים אשר מטרתם הייתה לאפשר העמדת הלוואה לחייבים, באופן המתיישב עם נהלי הבנק על מנת לסייע להם להיחלץ מהמשבר הכלכלי אליו נקלעו. לצורך כך, שיתף הבנק פעולה עם "המאכרים" אשר פעלו על מנת להכשיר את העברת הזכויות הפיקטיבית במשק והעמדת המשכנתא לחייבים.
בית המשפט מתח ביקורת חריפה על התנהלות הבנק בפרשה זו, הוכח כי ההלוואה הועמדה במהירות הבזק באופן חריג, ללא מתן הסבר נאות ללווים ובהיעדר כל דרישה וחקירה לגבי יכולת ההחזר. הבנק ידע היטב כי מדובר בפיקציה תוך שימוש באנשי קש.
לדברי בית המשפט, בלאומי התעלמו מכמה סוגיות. א. היותו של ההסכם בין קרובי משפחה מדרגה ראשונה. ב. סכום ההלוואה הגבוה וסכומי ההחזר למול יכולת ההחזר של הלווים. ג. העובדה כי הלווים מעולם לא עברו להתגורר במשק וכי החייבים נשאו בהחזרי ההלוואה. ד. העובדה כי עפ"י הסכם המכר הייתה אמורה להשתלם כל התמורה חצי שנה לפני פינוי המשק. ה. העובדה כי הצדדים דיווחו לשלטונות המס על עסקה אחרת-ללא תמורה. ו. העובדה כי הלווים כבר נטלו בעבר מאותו הבנק משכנתא על דירתם בירושלים אשר לא סולקה למרות הרכישה הפיקטיבית. ז. אי רישום משכון מצד המוכר לטובת הקונה והיעדר דיווח על העסקה למינהל מקרקעי ישראל.
בסופו של דבר קיבל בית המשפט את תביעת הנאמן כנגד הבנק והורה להשיב את הגלגל אחורה ולהעביר את התמורה ממימוש המשק על ידי הבנק לידי הנאמן, אשר יפעל לחלוקת התמורה בין הנושים השונים, בכפוף לזכותו של הבנק כבעל משכנתא בדרגה ראשונה.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
