חברת המזון של סנו נכנסת לעולם החטיפים. מציבה תחרות ל'אסם' ו'שטראוס'?

מיכאל לובושיץ, מבעלי חברת MANA מסר, כי "ההשוואה (ל'אסם' ו'שטראוס') מחמיאה לנו מאוד, אך אנו צריכים לעבור כברת דרך ארוכה, על מנת שנוכל להוות מתחרים שקולים בתחום המזון, לחברות ענק מצליחות"
מאיה זיסר |

חברת המזון היבש 'אפ-טוטל' קורפוריישן, בבעלות משותפת של חברת סנו ומיכאל לובושיץ, מקימה חברת הפצה תחת המותג Mana בהשקעה של מיליון שקל. חברת ההפצה של Mana תפעל בנפרד ממערך ההפצה של סנו, היות ולא ניתן להוביל מוצרי מזון יחד עם מוצרי ניקוי.

"אפ טוטל" קורפוריישן, משיקה בימים אלה סדרת מותגים חדשה של חטיפים מלוחים ומשיקה בימים אלה סדרת מותגים חדשה של חטיפים מלוחים תחת השמות: 'קראנצ'וס', 'צ'יפסונים' ו'קורנוס'. החטיפים צפויים לעלות על מדפיה של רשת שופרסל כבר בימים הקרובים ולהתחרות בכל המותגים בקטגוריה החטיפים, ובעיקר מול אסם ושטראוס.

עד כה, רכשה 'אפ-טוטל' את חברת MANA י.א ומשאבים י.א., המחזיקות במפעל לייצור חטיפים בבית שמש, תמורת חובות החברה שנאמדים ב5-6 מיליון שקל.

מפעל וחברת MANA מתמחים בייצור פריכיות אורז, תוספי מרק ומגוון רחב של חטיפים מלוחים. המפעל מתחמחה בייצור פרייבט לייבל, עבור חברות מזון ורשתות שיווק, לרבות ייצור מוצרים בהשגחת הבד"צ, מוצרים עבור המגזר הערבי ומוצרים המיועדים לייצוא למדינות שונות בעולם, ביניהן: ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת ואוסטרליה. מחזור המכירות השנתי של החברה(במתכונתה הקודמת), נאמד ב- 22 מליון שקל בשנת 2008.

ב-MANA מציינים, שעל אף הערכות השונות כי החברה מתכננת להתחרות במיוחד 'באסם', "הרי שאסטרטגיית החברה מכוונת בעיקר לשוק בחו"ל, כיוון שהחברה רואה בו את שוק העיקרי למוצריה ותשקיע בו את מירב המשאבים . כמו כן, בחברה דוחים את ההצהרות הלוחמניות ומבקשים להדגיש כי 'אוסם' היא אות ומופת להצלחה ולניהול יעיל".

מיכאל לובושיץ, מבעלי החברהמסר, כי "אמנם ההשוואה מחמיאה לנו מאוד, אך אנו צריכים לעבור כברת דרך ארוכה, על מנת שנוכל להוות מתחרים שקולים בתחום המזון, לחברות ענק מצליחות כמו אוסם ועלית"

לדבריו: "עם השקת המותגים החדשים, אנו מקווים להיות "שחקנים" דומיננטיים בתחום המזון היבש ובכוונתנו לפתח קווי ייצור נוספים, בהתאם לדרישות השוק ולרכוש מפעלי ייצור נוספים בתחום המזון".

בעלי המניות בחברת 'אפ-טוטל' הינם: 'סנו' (50.1%), חברת עדיגר - בבעלות פרופ' סוארי וצביקה יוכמן (30%) ומיכאל לובושיץ לשעבר סמנכ"ל הסחר בסנו (19.9%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

קשה להבין מדוחות בנק ישראל מהו שיעור ההשקעות שחשופות לבורסות, כי זה פרמטר שלא פורסם, אך ניתן להגיע להערכה טובה למדי. בהתאם לסעיף 40ב לחוק בנק ישראל (2010), על הוועדה המוניטרית להתוות את הקווים המנחים למדיניות ההשקעה של היתרות. בחינת הקווים המנחים הבסיסיים שנובעים מהמטרות של החזקת היתרות (סעיף ג') מראה לנו ש"ניהול היתרות ברמה גבוהה של נזילות. חלק גדול מהיתרות יושקע בנכסים הניתנים למימוש מהיר בהתראה קצרה בלי לפגוע בערכן."

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

מכיוון שהשקעה במניות היא מן הסתם נזילה כמעט לחלוטין וכנ"ל ההשקעה באג"ח תאגידיות, מן הסתם ניתן גם להניח כך לגבי רוב ההשקעה באג"ח ממשלתיות ואחרות. ז"א החשיפה של רזרבות המט"ח של ישראל לנעשה בבורסות זרות עומדת כנראה על קרוב ל-80% מסך התיק (היתר בפקדונות בנקאיים ובפקדונות בבנקאים מרכזיים).

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

טקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחוןטקס מסירת אור איתן לצה"ל, צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים

מערכת "אור איתן" פותחה במפא"ת במשרד הביטחון, בהובלת רפאל ובשיתוף אלביט, וצפויה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של צה"ל

מנדי הניג |

אחרי שנים של פיתוח, ניסויים והתאמות מבצעיות, צה"ל מקבל לידיו לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים. משרד הביטחון וחברת רפאל מסרו הבוקר את מערכת "אור איתן" (Iron Beam) הראשונה, בטקס רשמי שנערך במתקן רפאל, במעמד שר הביטחון ישראל כ"ץ ובכירי מערכת הביטחון. במערכת רואים במהלך צעד נוסף בבניית שכבת הגנה משלימה, שמיועדת להתמודד עם איומים זולים ורבים במספר, ובעיקר לשנות את משוואת העלות של ההגנה האווירית.

במשרד הביטחון מדגישים כי "אור איתן" תשתלב בחיל האוויר כחלק מהמערך הרב-שכבתי, לצד כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. בשלב זה, המערכת מיועדת בעיקר להתמודדות עם רקטות קצרות טווח, פצמ"רים וכלי טיס בלתי מאוישים, איומים שמאפיינים את הזירות הקרובות לישראל. לא מדובר עדיין במענה לטילים בליסטיים ארוכי טווח, אך במערכת הביטחון מבהירים כי הפיתוח לא נעצר כאן, וכבר מתבצעת עבודה על יכולות מתקדמות נוספות.

המערכת עברה סדרת ניסויים נרחבת והוכיחה יכולת יירוט בפועל של מגוון איומים. הניסויים כללו תרחישים מבצעיים שונים, והם היוו תנאי מרכזי לפני ההחלטה להעביר את המערכת לשימוש מבצעי בצה"ל.

יירוט בעלות שולית נמוכה 

אחד האלמנטים המרכזיים שמבדילים את "אור איתן" ממערכות יירוט קודמות הוא ההיבט הכלכלי. בניגוד למיירטים מבוססי טילים, שבהם כל יירוט כרוך בעלות גבוהה, מערכת הלייזר פועלת בעלות שולית נמוכה במיוחד לכל הפעלה. במשרד הביטחון מציינים כי השילוב בין מקור לייזר מתקדם למכוון אלקטרו־אופטי ייעודי מאפשר דיוק גבוה, טווח פעולה משופר ויעילות מבצעית, בלי תלות במלאי מיירטים יקרים.

המשמעות היא לא רק שיפור ביכולת ההגנה, אלא גם שינוי באופן שבו ניתן להתמודד עם מתקפות רוויות, שבהן נדרש מספר גדול של יירוטים בזמן קצר. עבור מערכת הביטחון, מדובר בכלי שמרחיב את סל האפשרויות, גם מבצעית וגם תקציבית, ומוסיף שכבה נוספת לאסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל.


"היום, ה-28 בדצמבר שנת 2025, החל עידן הלייזר הביטחוני בעולם"