בורסות אסיה נפלו: "זה סוף העולם שהכרנו. מציאות חדשה תיווצר מההריסות"

מדד הניקיי נפל ב-6.9% והקוספי צנח ב-6.7%. מניות האנרגיה והמחצבים המשיכו בנפילה חופשית
קובי ישעיהו |

בורסות אסיה המשיכו לרדת גם היום, בחדות, לאחר יום גרוע במיוחד בניו-יורק אתמול. מניות האנרגיה והמחצבים המשיכו בנפילה חופשית, על רקע המשך החולשה במחירי הנפט וחששות מירידה חדה בביקוש.

היום דווח בטוקיו כי היצוא היפני נפל ב-7.7% בחודש שעבר, הירידה החדה ביותר מזה 7 שנים, על רקע האטה בביקושים בשווקי היצוא המרכזיים של החברות היפניות. הביטוח על אשראי של חברות יפניות זינק היום לשיא כל הזמנים.

בטוקיו רשם מדד הניקיי 225 ירידה של 6.9% , בהונג קונג ירד ההאנג סנג בירידה של 4.3% ובסיאול איבד הקוספי עוד 6.7%. מדד שנחאי "הסתפק" בירידה של 1.7%.

המדדים המובילים בוול סטריט סיימו אמש את יום המסחר עמוק בתחום האדום, כאשר ב-45 הדקות האחרונות לפני הנעילה, נרשמה תנועה דרמטית והמדדים המובילים איבדו למעלה מ-3% נוספים. המסחר התנהל היום ברקע לפרסום נתוני מאקרו עגומים וברקע לחוסר הוודאות הגובר סביב עתידן של שלושת חברות הרכב הגדולות מדטרויט.

עם סגירת המסחר בוול סטריט ירד מדד הדאו ג'ונס 5.07%, הנאסד"ק איבד 6.53%, ומדד ה-S&P 500 השיל 6.12%. גם המסחר בבורסות אירופה צפוי להפתח היום בירידות, המשך ישיר להתרחשויות אתמול. החוזים על מדדי וול סטריט מאותתים כעת על פתיחה שלילית.

"זה סוף העולם שהכרנו. מציאות חדשה תיווצר מההריסות. כולם נפגעים ולא נראה שיש איזור מסויים שיכול לעזור לאיזור אחר", אמר לבלומברג ריימונד טאנג, מנהל השקעות במלזיה. "המשבר הכלכלי הוא החמור ביותר שהיה מזה שנות דור".

מניות המחצבים, כאמור, נפלו גם היום. BHP איבדה עוד 7.7% וריו-טינטו נפלה ב-9%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: