בורסות אסיה נפלו: "זה סוף העולם שהכרנו. מציאות חדשה תיווצר מההריסות"
בורסות אסיה המשיכו לרדת גם היום, בחדות, לאחר יום גרוע במיוחד בניו-יורק אתמול. מניות האנרגיה והמחצבים המשיכו בנפילה חופשית, על רקע המשך החולשה במחירי הנפט וחששות מירידה חדה בביקוש.
היום דווח בטוקיו כי היצוא היפני נפל ב-7.7% בחודש שעבר, הירידה החדה ביותר מזה 7 שנים, על רקע האטה בביקושים בשווקי היצוא המרכזיים של החברות היפניות. הביטוח על אשראי של חברות יפניות זינק היום לשיא כל הזמנים.
בטוקיו רשם מדד הניקיי 225 ירידה של 6.9% , בהונג קונג ירד ההאנג סנג בירידה של 4.3% ובסיאול איבד הקוספי עוד 6.7%. מדד שנחאי "הסתפק" בירידה של 1.7%.
המדדים המובילים בוול סטריט סיימו אמש את יום המסחר עמוק בתחום האדום, כאשר ב-45 הדקות האחרונות לפני הנעילה, נרשמה תנועה דרמטית והמדדים המובילים איבדו למעלה מ-3% נוספים. המסחר התנהל היום ברקע לפרסום נתוני מאקרו עגומים וברקע לחוסר הוודאות הגובר סביב עתידן של שלושת חברות הרכב הגדולות מדטרויט.
עם סגירת המסחר בוול סטריט ירד מדד הדאו ג'ונס 5.07%, הנאסד"ק איבד 6.53%, ומדד ה-S&P 500 השיל 6.12%. גם המסחר בבורסות אירופה צפוי להפתח היום בירידות, המשך ישיר להתרחשויות אתמול. החוזים על מדדי וול סטריט מאותתים כעת על פתיחה שלילית.
"זה סוף העולם שהכרנו. מציאות חדשה תיווצר מההריסות. כולם נפגעים ולא נראה שיש איזור מסויים שיכול לעזור לאיזור אחר", אמר לבלומברג ריימונד טאנג, מנהל השקעות במלזיה. "המשבר הכלכלי הוא החמור ביותר שהיה מזה שנות דור".
מניות המחצבים, כאמור, נפלו גם היום. BHP איבדה עוד 7.7% וריו-טינטו נפלה ב-9%.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
