עלייה של 44% בגיוסי הון סיכון בישראל ברבעון הראשון
קסלמן וקסלמן מדווחים במסגרת דו"ח ה-Money Tree, כי חברות היי-טק המגובות קרנות הון סיכון, גייסו במהלך הרבעון הראשון של 2006 כ-318 מיליון דולר, עלייה של 44% בהשוואה לרבעון הקודם, בו סך ההשקעה עמדה על 221 מיליון דולר, ועלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
ברבעון הראשון של השנה חל גידול גם במספר החברות שגייסו הון בהשוואה לרבעון הקודם - 90 חברות, לעומת 73 חברות ברבעון ה-4 של 2005. גובה ההשקעה הממוצעת בחברה ברבעון הנוכחי עמד על 3.5 מיליון דולר, בהשוואה ל-3 מיליון דולר ברבעון הקודם, ו-3.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
יוסי פילוס, שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בקסלמן וקסלמן, מציין כי לצד היציבות הקיימת בסך ההשקעות בתקופה האחרונה, אנו עדים לתהליך של שינוי פנימי באופי ההשקעה של הקרנות וזאת במעבר להשקעות בחברות צעירות יותר והתמקדות בסבבים מוקדמים יותר.
שנת 2006 החלה בצורה חיובית עבור חברות ה- Stat-up הישראליות. ברבעון זה בלטו בעיקר מספר חברות Stat-up אשר ביצעו סבב גיוס בו לראשונה נכחה קרן הון סיכון ישראלית (Initial Investment). ממצאי הדו"ח מראים כי 14 חברות Stat-up ביצעו סבב גיוס בו לראשונה משתתפת קרן הון סיכון בסכום כולל של 26 מיליון דולר, מספר שיא בארבע שנים האחרונות של חברות Stat-up המצליחות לגייס הון בפעם הראשונה.
חלקן של קרנות ההון סיכון המקומיות ברבעון הראשון של 2006עמד על 161 מיליון דולר, המהווים כ- 51% מסך ההשקעות לרבעון במונחים כספיים, זאת לעומת הרבעון הקודם בו השקיעו הקרנות המקומיות 128 מיליון דולר, שהיוו 58% מסך ההשקעות באותו רבעון.
בנוסף להשקעה בחברות המקיימות פעילות בישראל, קרנות ההון סיכון המקומיות השקיעו 29 מיליון דולר ב-19 חברות אשר אין להן פעילות בישראל, זאת לעומת 15 מיליון דולר ב-10 חברות ברבעון הקודם.
ממצאי הדו"ח מצביעים כי מתוך 90 החברות שגייסו ברבעון זה, 56 רשומות כישראליות, והשאר רשומות כזרות כאשר מרביתן בארה"ב.
43 חברות, המהוות 49% מכלל החברות אשר גייסו הון ברבעון הנוכחי, נהנות מסיוע של המדען הראשי.
כ- 162 מיליון דולר מסך הגיוס הכולל הוזרמו לחברות אלו, לעומת כ- 97 מיליון דולר ברבעון הקודם.
חברות התקשורת והרשתות ממשיכות להציג ביצועים נמוכים בגיוסי הון זה רבעון רביעי ברציפות כשריכזו רק 70 מיליון דולר אשר זרמו ל-25 חברות, זאת לעומת 76 מיליון דולר שזרמו ל-23 חברות ברבעון הקודם וכ-95 מיליון דולר שזרמו ל-28 חברות ברבעון המקביל אשתקד.
כמו כן, הירידה בסך ההשקעות תוך שמירה על מספר החברות המגייסות, הביא לירידה בהשקעה הממוצעת בחברה במגזר זה- 2.8 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 3.3 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-3.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
יריב עזר, מנהל דו"ח ה-MoneyTree מציין, כי הסיבה לירידה בסך ההשקעות במגזר זה במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים נובעת בעיקר ממעבר המשקיעים להשקעות בחברות בשלבי התפתחות מוקדמים יותר, השקעות המאופיינות ברמת גיוסים נמוכה יותר.
מגזר התוכנה מטפס למקום הראשון בגיוסי הון כש-21 חברות תוכנה גייסו 83 מיליוני דולרים, המהווים 26% מסך ההשקעות לרבעון בהשוואה ל-14 חברות תוכנה, אשר גייסו 32 מיליוני דולרים ברבעון הקודם ו-22 חברות אשר גייסו 86 מיליון דולר ברבעון המקביל האשתקד. בנוסף, ההשקעה הממוצעת בחברה עמדה על 4 מיליון דולר לעומת 2.2 מיליון דולר ברבעון הקודם, ו-3.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מגזר מדעי החיים ריכז ברבעון הנוכחי 57 מיליון דולר, לעומת 29 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-46 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. תחום הביוטכנולוגיה, ריכז ברבעון הנוכחי 18 מילין דולר שגויסו על ידי חמש חברות, לעומת 8 מיליון דולר שגויסו על ידי שש חברות ברבעון הקודם.
14 חברות מתחום המכשור הרפואי ריכזו 39 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 13 חברות אשר גייסו 22 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-44 מיליון דולר שזרמו ל-13 חברות ברבעון המקביל אשתקד. השקעה הממוצעת בחברה ברבעון הנוכחי עמדה על 2.7 מיליון דולר לעומת 1.7 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-3.4 ברבעון המקביל אשתקד.
7 חברות ממגזר המוליכים למחצה גייסו סכום שיא של 58 מליון דולר לעומת 6 חברות שגייסו 37 מיליון דולר ברבעון הקודם. הגידול החד במגזר זה נובע משתי עסקאות של מעל 10 מיליון דולר, שמשכו יחד 42 מיליון דולרג.
גידול חד נצפה בגיוס הון בסבב ה- Early Round, הסבב הראשון והשני יחד, כשריכז ברבעון הנוכחי 176 מיליון דולר, המהווים 55% מסך ההשקעות, לעומת 95 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-78 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ממוצע ההשקעה לסבב עמד על 4.5 מיליון דולר, לעומת 4 מיליון דולר ברבעון הקודם, ו-2.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
יש לציין כי הגידול החד בהשקעות בסבב זה נבע בעיקר מהגידול במספר החברות אשר גייסו הון סבב זה - 39 חברות, לעומת 24 ברבעון הקודם. נוסף על כך, ארבע עסקאות גדולות של מעל לעשרה מליון דולר כל אחת, הכלולות בסבב זה, וריכזו יחד כ- 65 מיליון דולר.
בסבב השלישי, 4 חברות גייסו 22 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 12 חברות אשר גייסו 52 מיליון דולר ברבעון הקודם. ההשקעה הממוצעת בסבב זה עמדה על 5.4 מיליון דולר לעומת 4.3 מיליון דולר ברבעון הקודם.
עסקאות שבוצעו בסבבים מאוחרים (החל מסבב רביעי ועד סבב ה- Mezzanine) ריכזו ברבעון הנוכחי כרבע מסך ההשקעות במונחים כספיים, עם 17 חברות שגייסו 78 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם, בו 9 חברות גייסו 50 מיליון דולר. למרות הירידה בסך ההשקעה בסבבים המאוחרים, נרשמו 4 עסקאות של למעלה מ-10 מיליון דולר.
30 חברות גייסו 41 מיליון דולר באמצעות הלוואות גישור, לעומת 28 חברות אשר גייסו 25 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-29 חברות שגייסו 43 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
חברות ה-Start-up המקומיות ממשיכות להפגין ביצועים טובים כשריכזו כ-30% מסל ההשקעות במונחי כסף. 25 חברות הזנק גייסו ברבעון הנוכחי סכום שיא של 96 מיליון דולר, לעומת 18 חברות אשר גייסו 44 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-18 חברות, אשר גייסו 49 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ממוצע ההשקעה ברבעון זה עמד על 3.8 מיליון דולר, לעומת 2.4 מיליון דולר ברבעון הקודם ו-2.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. יש לציין כי כשליש מסך ההון שגויס משתייך לשתי עסקאות גדולות של מעל 10 מיליון דולר.
בנוסף עולה כי, כי כ-60 מיליון דולר המהווים 37% מסך ההשקעות של הקרנות המקומיות, הושקעו בחברות בשלבים ראשונים (Seed Stage), סכום שיא מאז שנת 2001.
שלב הביניים(Early/Expansion Stage):חברות בשלב הביניים גייסו 208 מיליון דולר ברבעון הנוכחי, לעומת 47 חברות בשלב זה אשר גייסו 128 מיליון דולר ברבעון הקודם. 5 מתוך 7 העסקאות הגדולות, של מעל 10 מיליון דולר, גויסו על ידי חברות בשלב זה.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.19% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
