רפאל בדרך לבורסה: תנפיק אג"חים בחצי מיליארד שקל

פרסום ראשון: האג"ח קיבלה דרוג Aa1 של מידרוג. רפאל חושפת בפעם הראשונה את תוצאותיה הכספיות: סיימה את ינואר-ספטמבר עם מכירות של 2.5 מיליארד שקל ורווח נקי של 64.5 מיליון שקל
שי פאוזנר |

עוד שחקנית מרכזית בשוק התעשיה הביטחונית בדרך לבורסה. בפעם הראשונה תגייס רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה הון מהציבור. רפאל מתכננת לגייס חצי מיליארד שקל בהנפקת אג"ח. חחברת מידרוג העניקה לשתי סדרות אג"ח שיונפקו דירוג של Aa1. מדובר בשתי סדרות של אג"ח צמודות קרן וריבית למדד המחירים, עם מחזור חיים משוקלל של 6.5 שנים.

בדו"ח מידרוג מוצגות לראשונה התוצאות הכספיות של תשעת החודשים הראשונים של החברה לשנת 2005. נכון לספטמבר 2005 ההכנסות ממכירות עמדו על כ-2.5 מיליארד שקל והרווח הנקי על כ-64.5 מיליון שקל. כ-40% מסך ההכנסות מקורן במכירות למשרד הביטחון הישראלי, יתרת המכירות הינה ליצוא כאשר הלקוחות הן בעיקר מדינות.

רפאל הינה יצרנית הטילים העיקרית בארץ ומהווה מאגר ידע ומו"פ ייחודיים ואסטרטגים בעיקר בתחום הביטחוני. לחברה ארבע חטיבות: טילים, מערכות, חימוש ומנועים ורש"קים. כל אחת מהחטיבות מהווה מרכז רווח ומו"פ ומייצרת מערכות שנמכרות ללקוחות חיצוניים.

לדברי דוד ואיש, סמנכ"ל כספים ובקרה ברפאל, "כחברה הפועלת על פי קריטריונים עסקיים לכל דבר החליטה רפאל לגוון את המקורות לגיוס הון העומדים לרשותה ולממש גם את אופציית גיוס האג"ח על מנת שזו תאפשר לה גמישות עסקית במימוש היעדים והאתגרים הניצבים בפניה בעיקר מול השווקים הבינלאומיים לרבות רכש חברות בחו"ל".

לדברי גיל גזית, מנכ"ל חברת מידרוג, "השיקולים העיקריים לדירוג נובעים מעצם העובדה שבסיס הפעילות של רפאל נובע מצורך גבוה של מדינת ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים ותחזוק ה"מעבדה הלאומית" , הנחשבת כפעילות אסטרטגית למדינת ישראל. למרות היותה בבעלות מלאה של מדינת ישראל פעילותה מתנהלת כגוף עסקי עצמאי. שיעור הרווח בגין המו"פ המוזמן מאת משרד הביטחון בישראל נמוך יחסית בהשוואה לשיעור הרווח בגין מכירות ליצוא כך שהחברה פועלת בהצלחה לחיזוק נוכחותה בשווקים העולמיים , לכך תורמת גם העובדה כי רפאל מתמקדת בלוחמה מתוחכמת ובמוצרים ייחודיים בחזית הטכנולוגיה והצורך המבצעי תחום שבו הביקוש העולמי גובר ובו קיים יתרון יחסי לגופים דוגמת רפאל. יחד עם זאת החברה מתמודדת בשוק תחרותי המושפע משיקולים פנימיים ומדיניים ומול חברות גדולות בעלות משאבים ניכרים.

"האמצעים המפותחים ברפאל תופסים, בהתאם לדוקטרינות הלחימה המערבית, משקל הולך וגדל בשדה הקרב העתידי. לחברה מוניטין אשר הוכיח עצמו בלחימה, על ידי הצבאות מובילים בעולם אשר פתחו בפני החברה שווקים חדשים. צבאות מובילים בעולם עושים שימוש במוצרי החברה כדוגמת: צבא ארה"ב, במלחמת המפרץ ובאפגניסטן, צה"ל, במלחמת של"ג ובמהלך האינתיפאדות, פעילות הבט"ש וכו'. הוכחת היכולת והשימוש על ידי צבאות מתקדמים, פתחו לחברה שווקים נוספים ונתנו למוצריה תו איכות, כדוגמת עמידה בסטנדרטים של כוחות נאט"ו. בקשר לכך אציין כי כניסת מדינות חדשות לכוחות נאט"ו מחייבת אותן לשדרג את האמל"ח שברשותן ומוצרי החברה מהווים חלק מהאמל"ח שיש באפשרותן לרכוש לשם כך", הוסיף גזית.

עוד הוסיף גזית, כי שולי הרווח מפעילות של פיתוח וייצור אמצעי לחימה נמוכים יחסית למקובל בענפים מקבילים, המאופיינים ברמת הסיכון והתחכום של המערכות המפותחות בענף. בנוסף, ירידה בתקציב הביטחון בישראל עשויה לפגוע ביכולת הרכישה של משרד הביטחון, בו לחברה יש תלות מסוימת.

מתוך הדו"ח עולה גם, כי החברה מדווחת על יציבות בהכנסות, גידול מתמשך בצבר ההזמנות לייצוא משמש כמנוע צמיחה של החברה. בשנים האחרונות דיווחה החברה על הכנסות שנתיות בסכום ממוצע של כ-3.5 מיליארד ש"ח (בשנת 2005 כ-3.8 מיליארד) מתוכן כ-45% בגין מכירות בישראל.

עיקר הרווחיות נובעת מיצוא מערכות מתוצרתה למדינות שונות. הנהלת החברה מעריכה כי הגידול בצבר ההזמנות ליצוא עתיד לתרום לגידול בהיקף ההכנסות והרווחיות בשנים הבאות. בשנת 2005 חל קיטון בהזמנות לחו"ל בעקבות דחייה בחתימה על מספר חוזים ובמהלך הרבעון הראשון של שנת 2006 זכתה החברה בחוזים בשיעור של כ-60% מסך ההזמנות שתוכננו לשנת 2006.

הפעילות הבינלאומית של החברה תורמת להקטנת התלות במשרד הביטחון הישראלי, לשיפור שולי הרווח ולהיקף שוק פוטנציאלי נרחב באופן משמעותי. להערכת החברה, נתח השוק שלה עומד על כ- 5% מסך שוק הביטחון העולמי (למעט פלטפורמות).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.