רפאל בדרך לבורסה: תנפיק אג"חים בחצי מיליארד שקל

פרסום ראשון: האג"ח קיבלה דרוג Aa1 של מידרוג. רפאל חושפת בפעם הראשונה את תוצאותיה הכספיות: סיימה את ינואר-ספטמבר עם מכירות של 2.5 מיליארד שקל ורווח נקי של 64.5 מיליון שקל
שי פאוזנר |

עוד שחקנית מרכזית בשוק התעשיה הביטחונית בדרך לבורסה. בפעם הראשונה תגייס רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה הון מהציבור. רפאל מתכננת לגייס חצי מיליארד שקל בהנפקת אג"ח. חחברת מידרוג העניקה לשתי סדרות אג"ח שיונפקו דירוג של Aa1. מדובר בשתי סדרות של אג"ח צמודות קרן וריבית למדד המחירים, עם מחזור חיים משוקלל של 6.5 שנים.

בדו"ח מידרוג מוצגות לראשונה התוצאות הכספיות של תשעת החודשים הראשונים של החברה לשנת 2005. נכון לספטמבר 2005 ההכנסות ממכירות עמדו על כ-2.5 מיליארד שקל והרווח הנקי על כ-64.5 מיליון שקל. כ-40% מסך ההכנסות מקורן במכירות למשרד הביטחון הישראלי, יתרת המכירות הינה ליצוא כאשר הלקוחות הן בעיקר מדינות.

רפאל הינה יצרנית הטילים העיקרית בארץ ומהווה מאגר ידע ומו"פ ייחודיים ואסטרטגים בעיקר בתחום הביטחוני. לחברה ארבע חטיבות: טילים, מערכות, חימוש ומנועים ורש"קים. כל אחת מהחטיבות מהווה מרכז רווח ומו"פ ומייצרת מערכות שנמכרות ללקוחות חיצוניים.

לדברי דוד ואיש, סמנכ"ל כספים ובקרה ברפאל, "כחברה הפועלת על פי קריטריונים עסקיים לכל דבר החליטה רפאל לגוון את המקורות לגיוס הון העומדים לרשותה ולממש גם את אופציית גיוס האג"ח על מנת שזו תאפשר לה גמישות עסקית במימוש היעדים והאתגרים הניצבים בפניה בעיקר מול השווקים הבינלאומיים לרבות רכש חברות בחו"ל".

לדברי גיל גזית, מנכ"ל חברת מידרוג, "השיקולים העיקריים לדירוג נובעים מעצם העובדה שבסיס הפעילות של רפאל נובע מצורך גבוה של מדינת ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים ותחזוק ה"מעבדה הלאומית" , הנחשבת כפעילות אסטרטגית למדינת ישראל. למרות היותה בבעלות מלאה של מדינת ישראל פעילותה מתנהלת כגוף עסקי עצמאי. שיעור הרווח בגין המו"פ המוזמן מאת משרד הביטחון בישראל נמוך יחסית בהשוואה לשיעור הרווח בגין מכירות ליצוא כך שהחברה פועלת בהצלחה לחיזוק נוכחותה בשווקים העולמיים , לכך תורמת גם העובדה כי רפאל מתמקדת בלוחמה מתוחכמת ובמוצרים ייחודיים בחזית הטכנולוגיה והצורך המבצעי תחום שבו הביקוש העולמי גובר ובו קיים יתרון יחסי לגופים דוגמת רפאל. יחד עם זאת החברה מתמודדת בשוק תחרותי המושפע משיקולים פנימיים ומדיניים ומול חברות גדולות בעלות משאבים ניכרים.

"האמצעים המפותחים ברפאל תופסים, בהתאם לדוקטרינות הלחימה המערבית, משקל הולך וגדל בשדה הקרב העתידי. לחברה מוניטין אשר הוכיח עצמו בלחימה, על ידי הצבאות מובילים בעולם אשר פתחו בפני החברה שווקים חדשים. צבאות מובילים בעולם עושים שימוש במוצרי החברה כדוגמת: צבא ארה"ב, במלחמת המפרץ ובאפגניסטן, צה"ל, במלחמת של"ג ובמהלך האינתיפאדות, פעילות הבט"ש וכו'. הוכחת היכולת והשימוש על ידי צבאות מתקדמים, פתחו לחברה שווקים נוספים ונתנו למוצריה תו איכות, כדוגמת עמידה בסטנדרטים של כוחות נאט"ו. בקשר לכך אציין כי כניסת מדינות חדשות לכוחות נאט"ו מחייבת אותן לשדרג את האמל"ח שברשותן ומוצרי החברה מהווים חלק מהאמל"ח שיש באפשרותן לרכוש לשם כך", הוסיף גזית.

עוד הוסיף גזית, כי שולי הרווח מפעילות של פיתוח וייצור אמצעי לחימה נמוכים יחסית למקובל בענפים מקבילים, המאופיינים ברמת הסיכון והתחכום של המערכות המפותחות בענף. בנוסף, ירידה בתקציב הביטחון בישראל עשויה לפגוע ביכולת הרכישה של משרד הביטחון, בו לחברה יש תלות מסוימת.

מתוך הדו"ח עולה גם, כי החברה מדווחת על יציבות בהכנסות, גידול מתמשך בצבר ההזמנות לייצוא משמש כמנוע צמיחה של החברה. בשנים האחרונות דיווחה החברה על הכנסות שנתיות בסכום ממוצע של כ-3.5 מיליארד ש"ח (בשנת 2005 כ-3.8 מיליארד) מתוכן כ-45% בגין מכירות בישראל.

עיקר הרווחיות נובעת מיצוא מערכות מתוצרתה למדינות שונות. הנהלת החברה מעריכה כי הגידול בצבר ההזמנות ליצוא עתיד לתרום לגידול בהיקף ההכנסות והרווחיות בשנים הבאות. בשנת 2005 חל קיטון בהזמנות לחו"ל בעקבות דחייה בחתימה על מספר חוזים ובמהלך הרבעון הראשון של שנת 2006 זכתה החברה בחוזים בשיעור של כ-60% מסך ההזמנות שתוכננו לשנת 2006.

הפעילות הבינלאומית של החברה תורמת להקטנת התלות במשרד הביטחון הישראלי, לשיפור שולי הרווח ולהיקף שוק פוטנציאלי נרחב באופן משמעותי. להערכת החברה, נתח השוק שלה עומד על כ- 5% מסך שוק הביטחון העולמי (למעט פלטפורמות).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?