רפאל בדרך לבורסה: תנפיק אג"חים בחצי מיליארד שקל

פרסום ראשון: האג"ח קיבלה דרוג Aa1 של מידרוג. רפאל חושפת בפעם הראשונה את תוצאותיה הכספיות: סיימה את ינואר-ספטמבר עם מכירות של 2.5 מיליארד שקל ורווח נקי של 64.5 מיליון שקל
שי פאוזנר |

עוד שחקנית מרכזית בשוק התעשיה הביטחונית בדרך לבורסה. בפעם הראשונה תגייס רפאל - הרשות לפיתוח אמצעי לחימה הון מהציבור. רפאל מתכננת לגייס חצי מיליארד שקל בהנפקת אג"ח. חחברת מידרוג העניקה לשתי סדרות אג"ח שיונפקו דירוג של Aa1. מדובר בשתי סדרות של אג"ח צמודות קרן וריבית למדד המחירים, עם מחזור חיים משוקלל של 6.5 שנים.

בדו"ח מידרוג מוצגות לראשונה התוצאות הכספיות של תשעת החודשים הראשונים של החברה לשנת 2005. נכון לספטמבר 2005 ההכנסות ממכירות עמדו על כ-2.5 מיליארד שקל והרווח הנקי על כ-64.5 מיליון שקל. כ-40% מסך ההכנסות מקורן במכירות למשרד הביטחון הישראלי, יתרת המכירות הינה ליצוא כאשר הלקוחות הן בעיקר מדינות.

רפאל הינה יצרנית הטילים העיקרית בארץ ומהווה מאגר ידע ומו"פ ייחודיים ואסטרטגים בעיקר בתחום הביטחוני. לחברה ארבע חטיבות: טילים, מערכות, חימוש ומנועים ורש"קים. כל אחת מהחטיבות מהווה מרכז רווח ומו"פ ומייצרת מערכות שנמכרות ללקוחות חיצוניים.

לדברי דוד ואיש, סמנכ"ל כספים ובקרה ברפאל, "כחברה הפועלת על פי קריטריונים עסקיים לכל דבר החליטה רפאל לגוון את המקורות לגיוס הון העומדים לרשותה ולממש גם את אופציית גיוס האג"ח על מנת שזו תאפשר לה גמישות עסקית במימוש היעדים והאתגרים הניצבים בפניה בעיקר מול השווקים הבינלאומיים לרבות רכש חברות בחו"ל".

לדברי גיל גזית, מנכ"ל חברת מידרוג, "השיקולים העיקריים לדירוג נובעים מעצם העובדה שבסיס הפעילות של רפאל נובע מצורך גבוה של מדינת ישראל בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים ותחזוק ה"מעבדה הלאומית" , הנחשבת כפעילות אסטרטגית למדינת ישראל. למרות היותה בבעלות מלאה של מדינת ישראל פעילותה מתנהלת כגוף עסקי עצמאי. שיעור הרווח בגין המו"פ המוזמן מאת משרד הביטחון בישראל נמוך יחסית בהשוואה לשיעור הרווח בגין מכירות ליצוא כך שהחברה פועלת בהצלחה לחיזוק נוכחותה בשווקים העולמיים , לכך תורמת גם העובדה כי רפאל מתמקדת בלוחמה מתוחכמת ובמוצרים ייחודיים בחזית הטכנולוגיה והצורך המבצעי תחום שבו הביקוש העולמי גובר ובו קיים יתרון יחסי לגופים דוגמת רפאל. יחד עם זאת החברה מתמודדת בשוק תחרותי המושפע משיקולים פנימיים ומדיניים ומול חברות גדולות בעלות משאבים ניכרים.

"האמצעים המפותחים ברפאל תופסים, בהתאם לדוקטרינות הלחימה המערבית, משקל הולך וגדל בשדה הקרב העתידי. לחברה מוניטין אשר הוכיח עצמו בלחימה, על ידי הצבאות מובילים בעולם אשר פתחו בפני החברה שווקים חדשים. צבאות מובילים בעולם עושים שימוש במוצרי החברה כדוגמת: צבא ארה"ב, במלחמת המפרץ ובאפגניסטן, צה"ל, במלחמת של"ג ובמהלך האינתיפאדות, פעילות הבט"ש וכו'. הוכחת היכולת והשימוש על ידי צבאות מתקדמים, פתחו לחברה שווקים נוספים ונתנו למוצריה תו איכות, כדוגמת עמידה בסטנדרטים של כוחות נאט"ו. בקשר לכך אציין כי כניסת מדינות חדשות לכוחות נאט"ו מחייבת אותן לשדרג את האמל"ח שברשותן ומוצרי החברה מהווים חלק מהאמל"ח שיש באפשרותן לרכוש לשם כך", הוסיף גזית.

עוד הוסיף גזית, כי שולי הרווח מפעילות של פיתוח וייצור אמצעי לחימה נמוכים יחסית למקובל בענפים מקבילים, המאופיינים ברמת הסיכון והתחכום של המערכות המפותחות בענף. בנוסף, ירידה בתקציב הביטחון בישראל עשויה לפגוע ביכולת הרכישה של משרד הביטחון, בו לחברה יש תלות מסוימת.

מתוך הדו"ח עולה גם, כי החברה מדווחת על יציבות בהכנסות, גידול מתמשך בצבר ההזמנות לייצוא משמש כמנוע צמיחה של החברה. בשנים האחרונות דיווחה החברה על הכנסות שנתיות בסכום ממוצע של כ-3.5 מיליארד ש"ח (בשנת 2005 כ-3.8 מיליארד) מתוכן כ-45% בגין מכירות בישראל.

עיקר הרווחיות נובעת מיצוא מערכות מתוצרתה למדינות שונות. הנהלת החברה מעריכה כי הגידול בצבר ההזמנות ליצוא עתיד לתרום לגידול בהיקף ההכנסות והרווחיות בשנים הבאות. בשנת 2005 חל קיטון בהזמנות לחו"ל בעקבות דחייה בחתימה על מספר חוזים ובמהלך הרבעון הראשון של שנת 2006 זכתה החברה בחוזים בשיעור של כ-60% מסך ההזמנות שתוכננו לשנת 2006.

הפעילות הבינלאומית של החברה תורמת להקטנת התלות במשרד הביטחון הישראלי, לשיפור שולי הרווח ולהיקף שוק פוטנציאלי נרחב באופן משמעותי. להערכת החברה, נתח השוק שלה עומד על כ- 5% מסך שוק הביטחון העולמי (למעט פלטפורמות).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.