בנק ישראל פרסם היום את דו"ח האינפלציה למחצית השנייה של 2005. במהלך התקופה הנסקרת עלה מדד המחירים לצרכן ב 1.9 אחוזים, שיעור הגבוה במידה ניכרת מאשר במחצית הראשונה (חצי אחוז). כך במהלך שנת 2005 עלה המדד בשיעור של 2.4 אחוזים, שיעור הנמצא בחלק העליון של תחום יעד האינפלציה.

לדברי הבנק עליית שער החליפין של השקל מול הדולר, ועלייתם של מחירי הנפט היו הגורמים המיידיים העיקריים לעלייתו של מדד המחירים לצרכן בישראל בתקופה הנסקרת.

בחודשיים הראשונים של השנה המשיך בנק ישראל בתהליך הפחתת הריבית עד לחודש פברואר. אז הופסק התהליך, ועד ספטמבר עמדה הריבית על שיעור נמוך של 3.5 אחוזים. זאת על רקע ההערכות כי בריבית זו האינפלציה בטווח של שנה צפויה להימצא במרכז תחום יעד יציבות המחירים.

במהלך הרביע השלישי של השנה ניכרו סימנים להיווצרותם של כוחות הלוחצים לעליית המחירים, שהתרבו והתחזקו ברביע האחרון. שער החליפין של השקל פוחת, וניכרו סימנים להמשך הצמיחה המהירה ? אשר המשכה יצמצם את פער התוצר ובכך תשפיע לעליית האינפלציה.

הציפיות והתחזיות לאינפלציה אמנם נמצאו סמוך למרכז תחום היעד, אך הן לוו בציפיות להעלאת הריבית, במועד שהלך וקרב ובשיעורים שהלכו וגדלו. כן גברה הסבירות לתהליך של עליית האינפלציה בעולם, עקב עליית מחירי האנרגיה והסחורות. התפתחויות אלו תמכו בהעלאת הריבית, כך שבסוף השנה עמד שיעורה על 4.5 אחוזים.

המשך התהליך של יציאת המשק מהמיתון, המתבטא בצמיחה חזקה, זו השנה השלישית ברציפות, נותן את אותותיו במחירים: פירמות נמנעות מספיגת התייקרויות בעלויות הייצור ושומרות על רווחיות גבוהה. במהלך השנה היתה עלייה מסויימת בשכר העבודה אולם, בשעור נמוך. בשל העובדה שקצב העלייה בשכר העבודה עדיין נמוך, לא היתה לכך השפעה מיוחדת על עליית האינפלציה.

המדיניות הפיסקלית תמכה השנה ביציבות המשק והמחירים דרך העלייה המתונה בהוצאות הממשלה, תוך שמירה על רמת גירעון שאפשרה את הירידה בחוב הציבורי.

התפתחות שער החליפין של השקל מול הדולר בתקופה הנסקרת הושפעה בין היתר מהמגמות הגלובליות של שערי החליפין ושל תנועות ההון למשקים מתעוררים. כן הושפע שער החליפין משורה של גורמים מקומיים, שחלקם תמכו בהיחלשותו של השקל, וחלקם ?בהתחזקותו. הגורמים המרכזיים שתמכו בהיחלשות השקל הם המשך הצמצום בפער הריביות והשוואת שיעורי המס על השקעות בחו"ל, שתמכו בהמשך יצוא ההון על ידי תושבי ישראל.

בבנק מציינים כי הגורמים המרכזיים שפעלו להתחזקותו של השקל הם העודף בחשבון השוטף, ההפרטה והאטרקטיביות של ההשקעות בתעשיות הטכנולוגיה העילית בישראל, שתמכו בהמשך ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בחברות ישראליות.