ניתוח טכני: המעו"ף מחזיק מעמד בצורה מרשימה
פתיח שבוע וחצי אחרי, והתמונה מתחילה להתבהר אם כי עדיין אינה חד משמעית די הצורך, והכוונה היא רק לטווח הקצר. מטבע הדברים מייצגים הטווחים הארוכים והבינוניים את המרכיבים הרציונאליים של השוק בעוד שהטווח הקצר והמיידי מייצגים את המרכיבים הרגשיים.
זו הסיבה המרכזית שבגינה היה השוק והוא עתיד להיות תנודתי גם בטווח הקרוב. אלא שכדי לעשות מעט יותר סדר ולתת לשוק את האפשרות לזוז מעלה ומטה מבלי לגרום לנו דפיקות לב מיותרות, יש להגדיר את טווח התנודה הלגיטימי.
המגמות הארוכות והשפעותיהן:
כתבתי לא אחת בסקירותיי הקודמות, שהמגמה הראשית והמשנית מוגדרות עדיין כמגמות עלייה. אלה הם שני כוחות שאין להתעלם מעוצמתם ומיכולתם להמשיך ולדחוף את השוק מעלה. להערכתי, בתום הסערה הנוכחית, תשוב מגמת העלייה ותתחדש ומדד המעו"ף צפוי לכבוש פסגות גבוהות יותר. הסיבה היא שמגמות ראשיות ומשנית אינן נוטות, בחלק המכריע של המקרים, להתהפך ולסיים את דרכן בין לילה.
דרושה תקופת מעבר לא קצרה של שבועות ולעיתים גם חודשים, כדי לבצע מעבר בין מגמת עלייה למגמת ירידה ולהיפך. מאחר וירידות המחירים של יום חמישי האחרון, חדות ככל שהיו, הן בגדר איתות חולשה מינורי בודד, ההערכות הן שההשפעה לא תהיה מהותית או ארוכת טווח יתר על המידה.
לטווח הקצר
אם נגדיר את ירידות המחירים כתיקון טכני, הרי שיש לאתר את מהלך העליות העומד לתיקון. גל העליות הרציף האחרון החל ברמה של 739 הנקודות ותם ברמת 854 הנקודות. תיקון טכני לגיטימי אמור להסתיים ברמות שבין 780 ל-810 הנקודות.
כלומר, כל עוד יישאר שוק המניות ברמות הללו, אפשר יהיה להתייחס לירידות המחירים כאל תיקון טכני זמני ובר חלוף. רק שבירה מטה של רמת 780 הנקודות, תחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה. בינתיים השוק מתנהג למופת. לא רק שהוא אינו חורג מהטווח הנקוב אלא שלא מעט מניות פרצו בתקופה האחרונה מעלה ואפילו הזעזוע של ה-5 לינואר לא הצליח להטות אותן ממסלולן באופן מהותי.
גבול התנועה הלגיטימית
מטבע הדברים סביר להניח שמדד המעו"ף ימשיך להיות תנודתי. ולכן, כפי שכתבתי בפתיח, מן הראוי להגדיר עבורו לרצועת ניוד. בחלקה התחתון של הרצועה נמצאת רמת 780 הנקודות וזאת מן הטעמים בהם נקבתי קודם. חלקה העליון של רצועת הניוד נמצא סביב רמת 840 הנקודות כאשר רק שבירתה מעלה בסיוע מחזור מסחר גבוה יוכל להעיד בסבירות גבוהה על חידוש מגמת העלייה.
סיכום:
המידע ממשיך לזרום לשוק ולפחות עד כה לא מדובר בפרמטרים שליליים. מדד המעו"ף מחזיק מעמד בצורה מרשימה וסביר להניח שכאשר המגמה המינורית תתעשת נראה אותה חוזרת לתיאום מלא עם המגמה המשנית והמגמה הראשית המצויות עדיין במגמת עלייה ברורה.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
מצרים חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.
פרמיית הסיכון ירדה ואיך סיום המלחמה ישפיע על הריבית?
שוקי האג"ח מתמחרים ריבית של 3.5%-3.75% עוד שנה
CDS פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא משתקפת בחוזי הביטוח נגד חדלות פירעון (CDS) לחמש שנים, ירדה לעומת הרמה שלפני הסכם סיום המלחמה והחזרת החטופים, אבל דווקא לא בשיעור משמעותי. היא עומדת על כ-74 נקודות והיתה לפני כשבוע 76-77 נקודות. הפרמיה ירדה מאז יוני אז היתה המלחמה עם איראן בכ-33%, אז היא היתה מעל 100 והיא ירדה בשנה קרוב ל-50%, אך היא מעל הפרמיה לפני המלחמה אז היא היתה באזור 55-57 נקודות.
חוזי ה-CDS משמשים כמכשיר פיננסי המאפשר לרוכשים להתגונן מפני חדלות פירעון של המדינה. ככל שפרמיית ה-CDS גבוהה יותר, כך השוק מעריך את הסיכון כגבוה יותר. הירידה הנוכחית משקפת אמון מחודש של המשקיעים בעקבות ההתפתחות המדינית-ביטחונית, כאשר התפיסה היא שהסיכונים הנובעים מהלחימה פחתו.
השפעות על שוקי האג"ח והריבית
הירידה בפרמיית הסיכון משפיעה ישירות על עלויות המימון של הממשלה. גיוס חוב חדש באג"ח ממשלתיות צפוי להיות זול יותר, מה שיאפשר לממשלה להקל על הלחץ התקציבי. אג"ח ישראליות לטווחים בינוניים וארוכים מגיבות בעליות, כאשר המשקיעים מוכנים לרכוש אותן במחירים גבוהים יותר. אג"ח שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של כ-3.96%, ירידה משמעותית מרמת התשואות שנרשמו בתחילת החודש סביב 4.14%, ובהשוואה לרמות של כ-5% בפברואר 2024 בעיצומה של ההסלמה.
כשבוחנים את שוק האג"ח הממשלתי השקלי מקבלים שהוא מבטא ירידת ריבית משמעותית בטווח של השנה הקרובה. הנגיד אומנם מחזיק את הריבית על 4.5%, אבל המחירים בשוק מבטאים ירידה מהירה, כבר בנובמבר ולמעשה בכל מפגש של הבנק המרכזי, כשעוד שנה הריבית תרד ל-3.5%-3.75%.
