
העליון לרשויות המקומיות: פרסמו את הניסיון המקצועי של הבכירים
גרוסקופף אומר שמן הראוי לפרסם מידע זה לגבי המנכ"ל, הגזבר, היועץ המשפטי, המהנדס, מנהלי האגפים ומבקר הפנים. מזכיר: הפרסום הוא ברירת המחדל לפי חוק חופש המידע
מן הראוי שהרשויות המקומיות יפרסמו באתרי האינטרנט שלהן פרטים רלוונטיים בנוגע לניסיון המקצועי של בכיריהן - אומר שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. לדבריו, פרסום שכזה צריך לחול לכל הפחות על מנכ"ל הרשות, הגזבר, היועץ המשפטי, מהנדס הרשות, מנהלי האגפים ומבקר הפנים. זאת, בדומה לפרסום קורות החיים והרקע המקצועי של השופטים באתר הרשות השופטת.
לדברי גרוסקופף, "פרסום שכזה יאפשר לכל אדם מן היישוב לדעת לא רק את שמותיהם של משרתי הציבור הבכירים הפועלים בשליחתו, אלא גם את 'תעודת הזהות המקצועית' שלהם - מטען ההכשרה והניסיון המקצועי שהם מביאים עימם לתפקיד. אם כך ייעשה, נדע כולנו כי מתקיים בבכירי השירות הציבורי, הן אלה שבשלטון המרכזי והן אלה שבשלטון המקומי, אשר הורה משה את העם: 'הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם'".
גרוסקופף מזכיר, כי ברירת המחדל לפי חוק חופש המידע היא "גילויו של המידע גם ללא אינטרס אישי של המבקש בו; והסירוב למסור אותו - הוא בגדר החריג, שהנטל להוכחתו חל לכן על הטוען לו. גם כאשר מתקיים אחד החריגים שנקבעו בחוק, לבית המשפט הוקנתה הסמכות להורות על מסירת המידע, כאשר השיקול המרכזי שצריך להדריך אותו הוא העניין הציבורי שבגילוי המידע".
לדעת גרוסקופף, כלל זה צריך לחול כאשר מתבקש מידע על נסיונו וכישוריו של עובד ציבור בכיר. ממילא מדובר לרוב על פרטים גלויים, שהוא מסר מיוזמתו כאשר התמודד על התפקיד, ויש לראותו כמי שהסכים שהמידע יימסר לציבור (עם חריגים, למשל כאשר מדובר בתפקיד בטחוני מסווג).
טעותו של נשיא המחוזי
הדברים נאמרו בהכרעה בערעורה של עמותת עורכי דין למען מינהל תקין על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה דאז, רון שפירא, שדחה את עתירתה לחייב את מועצת בנימינה - גבעת עדה למסור פרטים על קורות חייו של מבקר הפנים, נג'יב מנצור. שפירא קבע, כי מדובר ב"מסע דיג לאיתור פגמים בנוגע למינוי מבקרים פנימיים בכלל הרשויות המקומיות", וכי יש למסור את המידע רק קיימת ראיה כלשהי לפגם במינוי ספציפי.
בדיון בערעור הוסכם, כי העמותה תוותר על חשיפת פרוטוקול ישיבת המועצה בה הוחלט על מינויו של מנצור, בעוד המועצה תעביר לה פרפרזה של קורות חייו, ובה פרטים על נסיונו והשכלתו. גרוסקופף אומר, כי שפירא צריך היה להורות על גילוי נתונים אלה, והוא שגה כאשר לא ראה את העתירה "כפעילות אזרחית מבורכת לבקרה על תקינות הליכי המינוי לתפקידים ציבוריים, אותה דווקא יש לעודד. מכאן שגם הדרישה אותה הציב בית המשפט קמא לקבלת בקשה מסוג זה - העמדתה של תשתית עובדתית (גם אם ראשונית) לקיומו של פגם בהליך המינוי - אינה במקומה ואין להציבה. בל נשכח, זוהי בדיוק המטרה שעמדה ביסוד בקשת חופש המידע".
גרוסקופף ביטל את חיובה של העמותה בהוצאות במחוזי (15,000 שקל) וחייב את המועצה בהוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים אלכס שטיין ורות רונן הסכימו עם גרוסקופף. את העמותה ייצגו עוה"ד נדאל חאיק ואיתי צורף; את המועצה ייצג עו"ד דן נחליאלי-ויינברגר; ואת איגוד מבקרי הרשויות - עוה"ד עמיחי ויינברגר ועדי קליין.