אז האם לרוץ לרכוש עכשיו ביטוח בריאות פרטי?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, ממשיך בסדרת הכתבות אודות הרופורמות של הממונה בתחום - האם הן מטיבות עם ציבור החוסכים?
ירון שמיר | (1)

במסגרת כל הרפורמות אשר עורך באחרונה אגף שוק ההון בפוליסות הביטוח, שמור מקום של כבוד לרפורמה המתוכננת בביטוחי הבריאות הפרטיים, במסגרת מתכוונת הממונה ליצור מצב של תכניות אחידות, ברורות למבוטח תוך כדי נסיון להתאמת התוכניות להתפתחות הטכנולוגיה ומניעת כפל ביטוחי ככל האפשר.

"שוק ביטוחי הבריאות הינו שוק דינמי המתאפיין בשינויים דוגמת התפתחויות של טכנולוגיות רפואיות, קצב אינפלציה רפואית, רמות תחלואה והיקף השירותים הניתנים במערכת הבריאות הציבורית או בשירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים. לאור זאת, מעת לעת עולה צורך בעדכון של תנאי תכניות לביטוח בריאות".

לצורך כך קובעת הממונה כי פוליסות הבריאות הפרטיות אשר יוצעו לצרכן החל מנובמבר שנת 2015 יפעלו על פי הפרמטרים הבאים:

  • הפוליסות שימכרו יהיו לתקופה של שנתיים, שלאחריהן יחודשו באופן אוטומטי ללא אישור המבוטח וללא חיתום מחדש או תקופת אכשרה מחדש, אלא אם כן עלתה הפרמיה בלמעלה מ-10 שקלים או 20%, הגבוה מביניהם, אותה שילם המבוטח טרום החידוש.
  • הפוליסה תכלול תוכניות שיוגדרו כתוכניות בסיס אשר לא תהיה תלות בינן. כלומר יהיה ניתן לרכוש תוכנית בסיס, אשר גם במידה ותבוטל לא תשפענה על תוכניות בסיס אחרות שרכש המבוטח. במסגרת תוכניות הבסיס תוצע למבוטח פוליסה לניתוחים, פוליסה לתרופות, השתלות ומחלות קשות. ניתן יהיה לרכוש את הפוליסה בלי ליווי של תוכניות נוספות - דבר זה יעזור להתגבר על התלות בין כיסויים ביטוחים אשר הכתיבו הנחות צולבות ותוכניות עם נספחים רבים ומגוונים.
  • במסגרת פוליסת הניתוחים בחירת הרופא מתוך רשימת רופאים סגורה והשתתפות עצמית בהתאם לסוג הניתוח.

כל אלה הם לכאורה שינויים אשר יסדירו את הענף ויצרו בו אחידות, אך בפועל מדובר על רפורמה מקיפה אשר משנה לחלוטין את כללי המשחק. היכולת של שינוי הפוליסה אחת לשנתיים, הן מבחינת המחיר והן מבחינת הכיסוי שתכלול הפוליסה, פוגעת באחד הרכיבים החשובים ביותר של עולם הביטוח - רכיב הוודאות.

בעולם אשר משתנה לעיתים תכופות מדי והטכנולוגיה בו מתחדשת מידי יום, כנראה שהצורך בלעדכן את הכיסויים בפוליסות הוא אכן מחוייב המציאות. אבל יחד עם זאת הפגיעה בודאות היא גדולה. אם כיום בעולם הפנסיה איננו יכולים להבטיח למבוטח דבר - את הצבירה לה יהיה זכאי ומה הפנסיה לה יהיה זכאי, הוא למעשה קובע שהוודאות בפוליסה אותה רכש המבוטח היא בערבון מוגבל בלבד, ומענף שאמור להיות ודאי ככל האפשר הופך לרפורמה עם חוסר וודאות.

חשוב לזכור כי רפורמה זו מצטרפת ל"מיני" רפורמה אשר עברה מוקדם יותר על פוליסות הבריאות, ואסרה על חברות הביטוח למכור תוכניות המבטיחות פיצוי כספי למבוטח במידה והוא אינו "מנצל" את הפוליסה ומעדיף לבצע ניתוח במערכת הציבורית.

אז האם לרוץ לרכוש היום ביטוח בריאות פרטי? בהנחה שאנו רוצים לשמור על אלמנט הוודאות, התשובה היא כנראה ששווה לשקול בכובד ראש אפשרות זאת. ההנחה היא שפוליסות הבריאות החדשות יהיו רזות יותר אך פחות מבטיחות ומצד שני כאמור יותר שקופות ויותר ברורות. בנוסף חשוב לזכור כי לפחות על פי טיוטת החוזר, חברת הביטוח תאפשר למבוטח אשר יחפוץ לעבור מפוליסה ישנה לפוליסה חדשה כך שגם מי שרכש פוליסה וירצה לשנות - יכול לעשות זאת. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמעון 09/09/2015 08:09
    הגב לתגובה זו
    אם היועץ מבין בפנסיה כפי שהוא מתיימר להבין בביטוח בריאות עדיף לא לשמוע כלל לעצתו.....
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: