אז האם לרוץ לרכוש עכשיו ביטוח בריאות פרטי?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, ממשיך בסדרת הכתבות אודות הרופורמות של הממונה בתחום - האם הן מטיבות עם ציבור החוסכים?
ירון שמיר | (1)

במסגרת כל הרפורמות אשר עורך באחרונה אגף שוק ההון בפוליסות הביטוח, שמור מקום של כבוד לרפורמה המתוכננת בביטוחי הבריאות הפרטיים, במסגרת מתכוונת הממונה ליצור מצב של תכניות אחידות, ברורות למבוטח תוך כדי נסיון להתאמת התוכניות להתפתחות הטכנולוגיה ומניעת כפל ביטוחי ככל האפשר.

"שוק ביטוחי הבריאות הינו שוק דינמי המתאפיין בשינויים דוגמת התפתחויות של טכנולוגיות רפואיות, קצב אינפלציה רפואית, רמות תחלואה והיקף השירותים הניתנים במערכת הבריאות הציבורית או בשירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים. לאור זאת, מעת לעת עולה צורך בעדכון של תנאי תכניות לביטוח בריאות".

לצורך כך קובעת הממונה כי פוליסות הבריאות הפרטיות אשר יוצעו לצרכן החל מנובמבר שנת 2015 יפעלו על פי הפרמטרים הבאים:

  • הפוליסות שימכרו יהיו לתקופה של שנתיים, שלאחריהן יחודשו באופן אוטומטי ללא אישור המבוטח וללא חיתום מחדש או תקופת אכשרה מחדש, אלא אם כן עלתה הפרמיה בלמעלה מ-10 שקלים או 20%, הגבוה מביניהם, אותה שילם המבוטח טרום החידוש.
  • הפוליסה תכלול תוכניות שיוגדרו כתוכניות בסיס אשר לא תהיה תלות בינן. כלומר יהיה ניתן לרכוש תוכנית בסיס, אשר גם במידה ותבוטל לא תשפענה על תוכניות בסיס אחרות שרכש המבוטח. במסגרת תוכניות הבסיס תוצע למבוטח פוליסה לניתוחים, פוליסה לתרופות, השתלות ומחלות קשות. ניתן יהיה לרכוש את הפוליסה בלי ליווי של תוכניות נוספות - דבר זה יעזור להתגבר על התלות בין כיסויים ביטוחים אשר הכתיבו הנחות צולבות ותוכניות עם נספחים רבים ומגוונים.
  • במסגרת פוליסת הניתוחים בחירת הרופא מתוך רשימת רופאים סגורה והשתתפות עצמית בהתאם לסוג הניתוח.

כל אלה הם לכאורה שינויים אשר יסדירו את הענף ויצרו בו אחידות, אך בפועל מדובר על רפורמה מקיפה אשר משנה לחלוטין את כללי המשחק. היכולת של שינוי הפוליסה אחת לשנתיים, הן מבחינת המחיר והן מבחינת הכיסוי שתכלול הפוליסה, פוגעת באחד הרכיבים החשובים ביותר של עולם הביטוח - רכיב הוודאות.

בעולם אשר משתנה לעיתים תכופות מדי והטכנולוגיה בו מתחדשת מידי יום, כנראה שהצורך בלעדכן את הכיסויים בפוליסות הוא אכן מחוייב המציאות. אבל יחד עם זאת הפגיעה בודאות היא גדולה. אם כיום בעולם הפנסיה איננו יכולים להבטיח למבוטח דבר - את הצבירה לה יהיה זכאי ומה הפנסיה לה יהיה זכאי, הוא למעשה קובע שהוודאות בפוליסה אותה רכש המבוטח היא בערבון מוגבל בלבד, ומענף שאמור להיות ודאי ככל האפשר הופך לרפורמה עם חוסר וודאות.

חשוב לזכור כי רפורמה זו מצטרפת ל"מיני" רפורמה אשר עברה מוקדם יותר על פוליסות הבריאות, ואסרה על חברות הביטוח למכור תוכניות המבטיחות פיצוי כספי למבוטח במידה והוא אינו "מנצל" את הפוליסה ומעדיף לבצע ניתוח במערכת הציבורית.

אז האם לרוץ לרכוש היום ביטוח בריאות פרטי? בהנחה שאנו רוצים לשמור על אלמנט הוודאות, התשובה היא כנראה ששווה לשקול בכובד ראש אפשרות זאת. ההנחה היא שפוליסות הבריאות החדשות יהיו רזות יותר אך פחות מבטיחות ומצד שני כאמור יותר שקופות ויותר ברורות. בנוסף חשוב לזכור כי לפחות על פי טיוטת החוזר, חברת הביטוח תאפשר למבוטח אשר יחפוץ לעבור מפוליסה ישנה לפוליסה חדשה כך שגם מי שרכש פוליסה וירצה לשנות - יכול לעשות זאת. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/  או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעילו/או קיים להם אינטרס כלכלי במוצרים האמורים ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמעון 09/09/2015 08:09
    הגב לתגובה זו
    אם היועץ מבין בפנסיה כפי שהוא מתיימר להבין בביטוח בריאות עדיף לא לשמוע כלל לעצתו.....
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.