ביל אקמן: במה משקיע המיליארדר שנלחם ברשתות לטובת ישראל?
ביל אקמן נחשב לאחד השמות המפורסמים בוול-סטריט. המיליארדר, ששוויו הנקי עומד על כ-4 מיליארד דולר, התחיל כמשקיע קטן ב-2003 כשהקים את קרן הגידור שלו Pershing Square והפך אותה לאחת הקרנות הגדולות בעולם הפיננסים. בסוף הרבעון השלישי של 2023, ניהלה הקרן שלו תיק מניות בשווי של יותר מ-10.4 מיליארד דולר, כאשר בין יוני לספטמבר ביצעה הקרן רכישות נוספות בשלוש מניות והקטינה החזקות במניה אחת.
באוגוסט אשתקד הודיע אקמן כי יעביר כמה מתפקידי הניהול שלו לריאן ישראל, אחד השותפים הבכירים ב-Pershing Square. הצהרתו של אקמן הגיעה בתקופה שבה השווקים היו בסערה בעקבות החששות ממיתון, כאשר חברות שנחשבות חזקות כמו וולט דיסני, וולמארט ועוד נתקלו בקשיים. עם זאת, אקמן הרגיע את המשקיעים והבהיר כי ימשיך להיות מעורב בתהליך ניהול הכסף של הקרן.
מאז, שווי תיק המניות של Pershing קפץ ב-3 מיליארד דולר. אחד מהמהלכים המפורסמים של אקמן היה המהלך שביצע נגד האג"ח האוצר ל-30 שנה של ארה"ב. אקמן לקח לכיסו כמעט 200 מיליון דולר מפוזיציית השורט שפתח, כאשר סגר את הפוזיציה בתחילת נובמבר.
ההחזקה הכי גדולה של אקמן היא ברשת המסעדות צ'יפוטלה, המהווה כ-16.65% מהפורטפוליו כאשר Pershing מחזיקה בכ-953.61 אלף מניות השוות 1.7 מיליארד דולר. הבאה בתור היא Restaurant Brands הפועלת כחברת מסעדות בשירות מהיר. הקרן של אקמן מחזיקה ב-23.35 מיליון מניות בשווי של 1.56 מיליארד דולר. ההחזקה הזו מהווה 14.82% מתיק ההשקעות של הקרן. במקום השלישי נמצאת ענקית המלונאות הילטון, לה מלונות ברחבי העולם. Pershing Square מחזיקה ב-10.31 מיליון מניות של רשת המלונות בשווי של 1.55 מיליארד דולר. החזקה המהווה 14.75% מהפורטפוליו.
- אלפי ישראלים עברו להולנד וגילו את האנטישמיות
- עובדים יהודים יקבלו פיצוי; אוניברסיטת קולומביה משלמת את המחיר על ההפגנות האנטישמיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחזקות הגדולות ביותר של הקרן:
מתחילת המלחמה של ישראל בארגון הטרור חמאס, אקמן התייצב לצד ישראל והחל להשתמש בעמוד הטוויטר שלו בכדי להסביר את המצב ולהילחם בשקרים הרבים המפורסמים. בנוסף, המיליארדר תקף את נשיאות האוניברסיטאות בארה"ב, ביניהן הרווארד, בשל עידוד האנטישמיות בקמפוסים שלהן וחוסר מוכנותן לגנות את האנטישמיות. כך למשל, בתגובה לדבריה של קלודין גיי, נשיאת אוניברסיטת הרווארד, בנוגע לגינוי הטבח לפיה "זה יכול להיות, תלוי בהקשר", כתב אקמן: "מדוע האנטישמיות התפוצצה בקמפוס וברחבי העולם? בגלל מנהיגים כמו הנשיאים המאמינים שרצח עם תלוי בהקשר".
- 2.איש מבריק מאוד 01/01/2024 22:21הגב לתגובה זואיש מבריק מאוד
- 1.מבריק בצורה בילתי רגילה תומך נלהב של ישראל 01/01/2024 22:19הגב לתגובה זומבריק בצורה בילתי רגילה תומך נלהב של ישראל
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
