חיסון
צילום: CDC, Unsplash

אסטרהזנקה עצרה את הניסוי לפיתוח חיסון לקורונה

אכזבה - אסטרהזנקה שהפיתוח שלה היה מהמובילים במרוץ עצרה את הניסוי בגלל בעיות בטיחות; שר הבריאות הבריטי "ההחלטה להשהות את הניסויים היא אתגר, אך לא בהכרח תפגע במאמצים לפתח חיסון"
מערכת Bizportal | (4)

אסטרהזנקה (סימול: AZN) מדווחת על עצירת הניסוי לפיתוח חיסון לקורונה. מדובר בחיסון שמפותח על ידי ענקית התרופות בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד, ונמצא בשלב האחרון של הניסויים הקליניים. החיסון של אסטרהזנקה לצד הפיתוח של פייזר, מודרנה ונובהווקס היה אמור להיות בין המובילים ב"מרוץ לחיסון" והחשש הוא שדיווח על עצירה עלול ללמד על מורכבות בפיתוח החיסון, אם כי, אסטרהזנקה מדווחת על בעיות בטיחות וחולי לא מוסבר באחד המשתתפים בניסוי - דבר העשוי ללמד על כשלים נקודתיים לאסטרהזנקה. עדכון 10:30 על רקע הדיווח, שר הבריאות של בריטניה, מאט הנקוק, אמר הבוקר "כי ההחלטה של אסטרה-זנקה להשהות את הניסויים היא אתגר, אך לא בהכרח תפגע במאמצים לפתח חיסון. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה בתהליך, הכל תלוי מה יימצא בחקירה". בעקבות הדברים, מניית החברה יורדת כעת ב-1% בלבד במסחר בלונדון.

במהלך הניסוי שנמצא בשלב האחרון וכולל רבבות אנשים נמצאו תופעות בריאותיות שליליות ועל רקע זה נעצר הניסוי. מדובר בהליך שגרתי וייתכן שהניסוי יימשך, ועדיין מדובר בבשורה מאכזבת - מניית אסטרה זנקה יורדת במעל 8%. התוצאות הראשונות של הניסויים הקליניים עשויות להגיע בעוד כחודש-חודשיים ואז הממשל  האמריקאי אמור לקבוע אילו מהחיסונים בטוחים לשימוש. השחקניות בתחום נהנות מגאות במניותיהן. במאי השנה, השווי של מודרנה (סימול: MRNA), שלה אין שום מוצר מאושר, קפץ בכמעט 5 מיליארד דולר. החברה הודיעה על תוצאות ביניים. ביום שלמחרת שווי החברה כבר התכווץ ב-2 מיליארד דולר. אבל זו היתה רק ההתחלה. מודרנה נסחרת היום ב-21 מיליארד דולר (מחיר של כ-54 דולר למניה), היא היתה לפני חודש וחצי במחיר של 95 דולר ושווי של כ-38 מיליארד דולר - ירידה של מעל 40%, אבל ביחס למצב רגע לפני הקורונה מדובר עדיין בתשואה של 150%.  בניגוד לאופטימיות שיש בשווקים, אף אחד לא באמת יודע כמה יעילים יהיו החיסונים הראשונים. אף אחד גם לא יודע אם החיסון של מודרנה, או החיסון המשותף של פייזר (סימול: PFE) וביונטק (סימול: BNTX) או של נובהווקס (סימול: NVAX) יהיה הטוב ביותר מבין האפשרויות, ויש אפשרויות נוספות. עשרות חברות מפתחות בנקודת הזמן הזו חיסון לקוורנה. פייזר וביונטק צפויות לפרסם באוקטובר תוצאות של מחקר שנערך על 30 אלף איש, אחריהן מודרנה תפרסם. יש סיכוי לא רע שהממשל גם יאמץ חיסון כלשהו, מאחר שהנשיא טראמפ אמר כי הוא רוצה לראות חיסון מאושר עוד לפני הבחירות – כמשהו שיעניק לו בוסט לקראת נובמבר. אף אחד לא מצפה לחיסון מושלם עדיין. כמו בכל טכנולוגיה, בדרך כלל החיסונים מהדור הראשון פחות טובים. כדי לעמוד ביעד שהציב המרכז למניעת מחלות זיהומיות (CDC) בארה"ב, על החיסון להיות אפקטיבי ברמה של לפחות 50%. זה גם מהווה את הרף של המשקיעים בבואם לבחון אם כדאי להשקיע במניה מסוימת או שלא.   המדענים והמומחים טוענים כי ככל הנראה כדי להתמודד עם המגפה יצטרכו יותר מחיסון אחד. בכל מקרה, אישור של ארגון אחד כמו ה-FDA לחיסון, לא בהכרח אומר שה-CDC יאשר. סביר להניח שחיסון מושלם לא יהיה ב-2020. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מוזר מאוד 09/09/2020 11:32
    הגב לתגובה זו
    עדיף לשחרר מידע מאשר לתת לדמיון להתפרע.. אולי צמח לו על האף קרן???
  • 3.
    המנהלים מכרו מניות 09/09/2020 10:06
    הגב לתגובה זו
    הכתובת צעקה מהקיר
  • 2.
    מתן 09/09/2020 08:43
    הגב לתגובה זו
    לא קיימים ניסויים בהיקפים כאלו שלא נעצרים לבחינת מקרים של חולים ספציפים במהלך זמן בחינת טיפול רפואי (מכל סוג)
  • 1.
    הרוסים משחחרים חיסון כאילו זה מנטוס חחחחח (ל"ת)
    לך תאמין לוודקה 09/09/2020 08:17
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

הדמיית החלפת עובדים אנושיים ב-AI.הדמיית החלפת עובדים אנושיים ב-AI.

הצעת חוק בארה"ב לחייב חברות לדווח על פיטורים בעקבות ה-AI

הצעת החוק של שני סנאטורים, אחד רפובליקני ואחד דמוקרטי, תחייב חברות ציבוריות וגופים פדרליים לדווח מדי רבעון על פיטורים, גיוסים והכשרות עובדים הקשורים לשילוב מערכות AI, במטרה "לספק תמונה אמיתית של השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה"

רן קידר |
נושאים בכתבה AI ארה"ב

האם ארצות הברית עומדת להתחיל למדוד באופן שיטתי את השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה? שני סנאטורים, הדמוקרטי מארק וורנר, והרפובליקני ג'וש האוולי, הציגו השבוע הצעת חוק דו-מפלגתית חדשה בשם AI-Related Job Impacts Clarity Act, שמטרתה ליצור מנגנון שקוף ודיווחי לגבי השפעת מהפכת ה-AI על שוק העבודה בארה"ב.

על פי ההצעה, חברות ציבוריות, חברות פרטיות גדולות וגופים פדרליים יחויבו למסור מדי רבעון למשרד העבודה האמריקאי נתונים מפורטים על פיטורים, גיוסים, הפחתת קצב גיוס עובדים והכשרות מקצועיות הנובעים משילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית בפעילותם. הנתונים ירוכזו לדו"ח פומבי שיפורסם באתר הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה ויעניק לציבור תמונה עדכנית על היקף ההשפעה של AI על שוק העבודה.

הסנאטור וורנר הסביר כי "מדיניות טובה מתחילה בנתונים טובים. החוק הזה יספק לראשונה תמונה מלאה של השפעת הבינה המלאכותית, אילו משרות נעלמות, אילו עובדים מוכשרים מחדש ואילו הזדמנויות חדשות נוצרות". האוולי הוסיף: "הבינה המלאכותית כבר מחליפה עובדים אמריקאים. עלינו להבין את ההשפעה האמיתית שלה כדי לוודא שהיא תשרת את האנשים, ולא להפך".

על פי ההצעה, משרד העבודה יוכל להסתמך על סקרים קיימים או לשתף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצורך איסוף הנתונים. בנוסף, משרדי האוצר וה-SEC צפויים לייעץ למשרד העבודה לגבי תקנות הדיווח שיחולו על חברות פרטיות שאינן נסחרות בבורסה.

המהלך מגיע בתקופה שבה עשרות אלפי עובדים מפוטרים ברחבי מגזרי הטכנולוגיה, הקמעונאות, הרכב והלוגיסטיקה, כשחברות רבות, ביניהן אמזון, UPS וטארגט, הודיעו באוקטובר בלבד על פיטורים של יותר מ-60 אלף עובדים, לעיתים תוך אזכור שילוב מערכות AI ככלי לייעול. עם זאת, הכלכלנים מציינים כי לא תמיד ניתן לקשור ישירות בין השימוש בבינה מלאכותית לבין הפיטורים, וכי לעיתים מדובר במהלך רחב של התייעלות או שינוי אסטרטגי.