קיים תרחיש מרכזי לו גורמי הערכה ומודיעין אסטרטגי ברחבי העולם נותנים סבירות גבוהה למדי: פלישה סינית לטאיוואן ב-2027. נוסיף לתרחיש הזה תרחיש נוסף שגם אותו לוקחים בסבירות לא נמוכה: פוטין מנצל את ההזדמנות שארה"ב עסוקה מול סין ופולש לארצות הבלטיות או לאזור אחר במזרח אירופה. זה גם יכול לקרות ללא קשר לסין, כמובן. במידה והתרחישים הללו מתממשים מה יקרה למחירי המניות והאג"ח בארה"ב וברחבי העולם? מפולות אדירות...

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

דרכים לגידור הסיכון

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

איך בנק ישראל מנהל את הסיכון העתידי הזה? הבנק המרכזי שלנו ממשיך כאילו התרחיש הזה לא קיים באופק. איך אנחנו יודעים זאת? מהסתכלות בפוזיציית ההשקעות שלהם - שום דבר לא השתנה.

• אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה ניתן לעשות? ניתן לצמצם משמעותית את החשיפה לבורסות זרות ולהעביר את כספי הרזרבות של ישראל מהשקעות באג"ח לפקדונות בבנקים, עדיף בנקים מרכזיים.

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.

• אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
• "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר

בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.