מעכשיו תוכלו להגיש בקשה למענק עבודה באופן מקוון
רשות המסים מאפשרת לכל הזכאים למענק עבודה להגיש בקשה מקוונת לקבלת המענק, באתר רשות המסים ללא צורך לצאת מהבית ו/או להגיש בסניפי הדואר, גם אם זו הפעם הראשונה בה מוגשת בקשה למענק עבודה. גם מי שלא הספיק להגיש עדיין את התביעה לשנת 2020 יוכל לעשות זאת ביישום המקוון.
על מנת להגיש בקשה מקוונת, כל שנדרש הוא להיכנס לאזור "מענק עבודה" בעמוד הראשי של אתר רשות המסים, ללחוץ על האפשרות "הגשת בקשה למענק עבודה" ולאחר מכן על האפשרות "להגשת בקשה". לאחר שייפתח היישום יש לבחור אחת מבין האפשרויות:
השימוש ביישום כרוך בתהליך רישום והזדהות חד פעמי באמצעות מענה לשאלות זיהוי. כמו כן, שירות חדש נוסף שהוכנס ליישום מאפשר לעדכן באופן מקוון את חשבון הבנק להעברת הכסף לזכאים. כמו כן, ניתן להשתמש ביישום על מנת לעדכן את פרטי חשבון הבנק עבור בקשה קיימת.
כידוע, "מענק עבודה" נועד להגדיל את הכנסתם הפנויה של עובדים בדרגות שכר נמוכות, ובכך לצמצם פערים כלכליים תוך עידוד ההשתתפות בכוח העבודה. למענק זכאים שכירים ועצמאיים מגיל 23 ומעלה שהם הורים לילדים או מגיל 55 ומעלה גם ללא ילדים, שהכנסתם החודשית הממוצעת גבוהה מ-2,130 שקל ונמוכה מ-7,030 שקל. הורים יחידים זכאים למענק אם הכנסתם החודשית הממוצעת גבוהה מ-1,310 שקל ונמוכה מ-11,860 שקל.
- מענק עבודה נכנס לחשבונות היום: כל השאלות, כל התשובות
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2019 הוגשו כ-531 אלף בקשות למענק עבודה, מתוכן כ-160 אלף באופן מקוון. בשנת 2020 הוגשו כ-473 אלף בקשות, מתוכן כ-166 באופן מקוון. הרחבת האפשרות להגיש בקשה מקוונת למענק עבודה נועדה לפשט את תהליך קבלת המענק ולהרחיב את מעגל הזכאים המממשים את זכותם לקבלו. השקת יישום זה הוא חלק ממהלך נרחב של רשות המסים להנגשת פעולות ושירותים מקוונים לציבור, במסגרתו קודמו מהלכים נוספים כמו תיאום מס באופן מקוון, החזר מס לשכירים באופן מקוון, דוח מקוון מלא, שומה אוטומטית במיסוי מקרקעין ועוד.
ליאור כגן, מנכ״ל הקרנות של מיטב"המניות בתל אביב לא זולות, אבל זו לא בועה; השוק נתמך באופטימיות גבוהה"
ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אומר כי "כשהרגש מוביל את השוק, האלוקציה קובעת את התוצאה"; לדבריו, בטווח הקצר המסחר מונע מפחד לפספס את הראלי, בטווח הארוך השיקולים נטולי-רגש; מי פועל בשוק עכשיו, מי קונה ומי מוכר ואיזה סקטורים יכולים הכי ליהנות מהסביבה החדשה?
מיטב השוק רותח, המדדים שוברים שיאים, והמשקיעים מתקשים להישאר על הגדר. מדד ת"א־35 פרץ בשבועות האחרונים שוב את השיא ההיסטורי שלו, בפעם ה־40 מתחילת השנה, על רקע שילוב של אופטימיות סביב תכנית טראמפ ותחושה כללית ש"מי שלא בפנים - מפספס".
אבל מאחורי הכותרות והראלי עומדים דפוסים מורכבים יותר. בשיחה עם ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, עולה תמונה שמבחינה היטב בין מסחר קצר־טווח, פסיכולוגי, לבין ניהול השקעות שמבוסס על החלטות לטווח ארוך. לדבריו, הסנטימנט הציבורי מתחלף במהירות, אבל אצל השחקנים הגדולים - המוסדיים והזרים - הדברים נמדדים אחרת לגמרי.
מחקר מעניין: למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
כתבה מעוררת מחשבה: רמז עבה לסיום העליות בבורסה
"בטווח הקצר זה פחד לפספס, בטווח הארוך זה שיקול דעת"
“צריך להבחין בין מה שקורה ביומיום לבין מה שקורה באמת בטווח הארוך,” אומר כגן. “המסחר הקצר־טווח, כמו שאנחנו רואים בימים האחרונים, מונע מ־FOMO - פחד לפספס את הראלי. כל מי שמנהל כסף נמדד מול התעשייה ומול התחרות שלו, וכולם מפחדים להישאר בחוץ. זה מסחר רגשי, של חדשות, של מומנטום.”
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
