בנימין נתניהו וישראל כץ
צילום: ששון תירם

עלות הקורונה - 100 מיליארד ש'; הגירעון בנובמבר 13.7 מיליארד ש'

משרד האוצר פרסם אומדן ראשוני לתקציב - הגירעון המצטבר עד כה ב-2020 עומד על 136.4 מיליארד שקל - עוד כמה נותר במחסנית של משרד האוצר? 

אלמוג עזר | (11)

מגפת הקורונה הצריכה היערכות תקציבית מיוחדת -  הממשלה הקצתה 140 מיליארד שקלים לנושא וכעת מתברר שאחוז הביצוע כבר מגיע ל-70% - סדר גודל של 100 מיליארד שקל כבר הוצאו בגין משבר הקורונה. זו הסיבה העיקרית לגירעון הגדול השנה שהלך וגדל גם בנובמבר. 

גירעון התקציב בחודש נובמבר עומד על 13.7 מיליארד שקל. הגירעון נובע בעיקר מפעולות המשרד ושאר הממשלה כדי להקל על השפעות הקורונה במשק הישראלי. הגירעון המצטבר לשנת התקציב 2020 - בחודשים ינואר עד נובמבר נמדד ב-136.4 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 37.3 מיליארד שקל באותה תקופה אשתקד. בנובמבר אשתקד עמד העודף החודשי נובמבר על חצי מיליארד שקל. 

על מה הוציאה הממשלה מאז תחילת המשבר? הוצאות משרדי הממשלה עמדו על 375 מיליארד שקל. מזה 59.2 מיליארד בגין הוצאות המיועדות להתמודדות עם משבר הקורונה. על פי פרסומי משרד האוצר מכסת הוצאות להתמודדות עם משבר הקורונה היא בהיקף של 75.3 מיליארד. ההוצאה עד כה במשבר עומדת על 59.4 כך שנותר כ-16 מיליארד שקל במחסנית של משרד האוצר. 

הוצאות משרדי הממשלה בנובמבר עמדו על כ-38 מיליארד שקל. רוב ההון שגויס בחודש נובמבר הגיע מגיוס הון מקומי והסתכם בסך של 18.6 מיליארד שקל. גיוס הון בחו"ל בחודש נובמבר הסתכם בסך של 0.5 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ...והשקל ימשיך להתחזק עד לפיצוץ הבלתי נמנע (ל"ת)
    א. ב. 06/12/2020 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    יוסי 06/12/2020 14:02
    הגב לתגובה זו
    הכי חכם לעשות . לא יקרה כלום אם תתנו יותר כסף לאזרחים . גם אם זה יקח עוד שנתיים . תדפיסו כסף לא יקרה דבר .עיניים צרות יש לממשלה
  • 9.
    אני 06/12/2020 13:59
    הגב לתגובה זו
    מדוע לא מפרטים לאן בדיוק הלך הכסף?
  • 8.
    סם 06/12/2020 13:50
    הגב לתגובה זו
    1. לצמצם בחצי את משרדי הממשלה המיותרים על שריהם לשכותיהם ועובדיהם . 2. להפטר מהאווירון של ביבי ושרה . 3 . לסגור סוף סוף תקציב למדינה שתתנהל כמו שחייבת להתנהל .
  • 7.
    בעיני האזרחים אתם זוג שקרנים מהשורה התחתונה שקרים 06/12/2020 13:09
    הגב לתגובה זו
    בעיני האזרחים אתם זוג שקרנים מהשורה התחתונה שקרים פוליטיים שגם עם החיוך שלכם איש לא מאמין לכם יותר בושה למדינה שאתם נמצאים שם. ואני בחמישים השנה האחרונות ליכודניק
  • 6.
    חיים 06/12/2020 13:00
    הגב לתגובה זו
    בורסה משוגעת אין קשר למציאות השחורה בה אנו נמצאים
  • 5.
    לוי 06/12/2020 12:55
    הגב לתגובה זו
    מסוכן מאוד הבועה שאנו נמצאים בה
  • 4.
    לא רלוונטי, אנחנו בפסק זמן כלכלי אבל יחד עם העולם (ל"ת)
    מנש 06/12/2020 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שני טיפשים 06/12/2020 12:45
    הגב לתגובה זו
    שני טיפשים ב30 מיליארד היו בונים עוד בית חולים ענק במרכז לקלוט פי 10 יותר חוליי קורונה והכל היה משתחרר
  • 2.
    עמוס 06/12/2020 12:39
    הגב לתגובה זו
    לא יותר פשוט להגדיל בתי חולים ותקנים במיליארד, לפתוח את המשק ואפילו לחסוך 99 מיליארד.
  • 1.
    העיקר שהבורסה עפה למעלה (ל"ת)
    גיא 06/12/2020 12:31
    הגב לתגובה זו
קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.