החופש הגדול הגיע לאחד העם
אווירת החופש הגדול הגיעה אתמול גם לבורסה בת"א. מחזור דליל של כ-600 מיל' ש' מרמז על כך שרוב הסוחרים מנצלים את השבוע האחרון של אוגוסט לחופשות. הפעם האחרונה שנרשם מחזור כה נמוך במהלך המסחר היה בשנת 2003.
שוק ההון נמצא בציפייה לקראת ההכרזה של הנגיד היום בשעות הערב בנושא הריבית. כמו בכל נושא מהותי, גם כאן דעות האנליסטים חלוקות. חלק מהאנליסטים טוענים שהתנאים הקיימים היום במשק הגלובלי מייצרים הזדמנות עבור הנגיד להוריד את הריבית. לדעתם, קצב הצמיחה בישראל על פי נתוני חודש יולי הואט, מדד המחירים האחרון היה נמוך מהצפוי ובנוסף החשש ממיתון כלל עולמי בעצם דוחקים בנגיד להקדים ולמהר להוריד את הריבית.
עם זאת, ישנם אחרים הסבורים כי עדיין מוקדם לשקול הורדת ריבית, והנגיד צריך להמתין תקופה על מנת לקבל אינדיקאטורים כלכליים נוספים בכדי לקבל החלטה שקולה לגבי ההורדה. אגב, שוק המק"מ ושוק התל-בור בשבועיים האחרונים מתמחרים ירידה של כ-0.25% בריבית בהחלטה הקרובה.
מדדי אגרות החוב הממשלתיות סיכמו את היום במגמה מעורבת כאשר מדד הגלילים עלה ב-0.2%, מדד השחרים סיכם את היום בעלייה של כ-0.4% ומדד הגילונים נותר כמעט ללא שינוי - ורשם ירידה של 0.02%. מדדי התל בונד סיכמו אתמול את יום המסחר בעליות שערים. מדד תל בונד 20 עלה ב-0.1%, מדד תל בונד 40 סיכם את היום בעליות שערים של כ-0.3% ותל בונד 60 הוסיף לערכו כ- 0.2%.
אתמול הסתיים סיבוב נוסף בדו קרב בין מחזיקי האג"ח של דלק נדל"ן לבין תשובה. גם הפעם ידו של תשובה הייתה עליונה והמשקיעים הסכימו לדחות את התשלום הקרוב על הריבית בארבעה חודשים. תשובה מצידו התחייב שבמידה והעסקה עם המשקיע זר במסגרתה יוזרמו לחברה כ-600 מיל' ש' לא תצא לפועל, יציע הוא בעצמו הצעת רכש לאגרות החוב הקצרות על סך 36 מיל' ש'. מחזיקי האג"ח מצידם הבטיחו לעצמם זכות ההחלטה לגבי כל הסדר החוב שיוצע להם בעתיד בידי הגורמים המוסמכים.
אי. די. בי. חברת האחזקות בשליטתו של נוחי דנקנר פרסמה אתמול דוחות כספיים לרבעון השני. החברה סיכמה את הרבעון בהפסד של כ-1.3 מיליארד ש' לעומת רווח של כ-50 מיל' ברבעון השני אשתקד. עיקר ההפסד החברה נרשם בחברת כור בגין ההחזקה במניות של בנק שוויצרי קרדיט סוויס. הירידה במניות הבנק מתחילת השנה גרמה לרשות לניירות ערך לפנות לאי.די. בי. ולדרוש לרשום הפסד של 1.8 מיליארד ש' בגין ההחזקה. ירידות שערים נרשמו אתמול בכל סדרות האג"ח של החברה שנעו בטווח 0.2%-1.5%.
רוס קרוטקין, דסק אג"ח, יובנק קרנות נאמנות.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
