ניב חורש וזיו קורן, סמנכ"לי הקריאייטיב בראובני פרידן קודמו לתפקיד משנה למנכ"ל
משרד הפרסום ראובני פרידן הודיע הבוקר על שינוי משמעותי בהנהלת החברה. זיו קורן וניב חורש המכהנים בשנים האחרונות כסמנכ"לי הקריאייטיב ומנהלי קבוצות לקוחות של המשרד, קודמו לתפקיד משנה למנכ"ל המשרד.
מינוי זה על פי הודעת המשרד, הוא בהמשך לאסטרטגיית ה-creative marketing של המשרד, לפיה "מחלקת הקרייאיטיב מביאה לידי ביטוי את החשיבה היצירתית שלה גם בפיתוח רעיונות שיווקיים ואסטרטגיים, כאשר המטרה העקרית היא ליצור עבור לקוחות המשרד רעיונות שיווקיים יצירתיים, שאינם תלויי מדיה".
לדברי אודי פרידן, "ניב וזיו הם מאנשי הפרסום של הדור החדש הטובים בארץ, הם מביאים תפיסות ורעיונות חדשניים, ומובילים את העידן הנוכחי בפרסום. התהליך החדש שעשינו במשרד - creative marketing, משמעותו שהפיצוח הפרסומי אינו תלוי מדיה כלל".
משה ראובני, התייחס לקמפיין של בנק מזרחי, להעביר את דביר' שהוביל המשרד וספג לא מעט ביקורת, ואמר, "מהלך להעביר את דביר הנו דוגמא טובה לכיוון שראשית היה רעיון שיווקי יצירתי ורק אחריו היו הפתרונות פר המדיה המתאימה. אנחנו 'מייצרים' מוצרים עבור לקוחותינו ועוסקים בפתרונות שהם בתפר שבין פיתרון שיווקי לפיתרון פרסומי".
ניב חורש, הצטרף לראובני פרידן לפני 4 שנים כסמנכ"ל קריאייטיב ובשנתיים האחרונות מונה גם לראש קבוצת לקוחות. בין לקוחותיו נמנים orange, קליק, קנור, MSD, ג'ונסון אנד ג'ונסון, זיתא ועוד. לחורש 12 שנות נסיון בפרסום, כאשר 4 שנים בגליקמן נטלר סמסונוב ו-4 שנים בבאומן בר ריבנאי.
חורש חתום על מהלכים רבים וביניהם: orangeday, עבודה עברית ב-orange, מיתוג כללית ויצירת שפת חמודי, שפת המותג קליק, השפה הכחולה של פלאפון, H&O - זה רק נראה יקר, קמפיין הדיבור הקצר של סלקום חו"ל, בייגל בייגל - משחקים מבייגלה, הבחורות המתקלפות של כריות, השקת זיתא ועוד.
זיו קורן בעבר שימש כסמנכ"ל קריאייטיב בזרמון-גולדמן ובשנים בהן צמח המשרד ונכנס לראשונה לרשימת עשרת המשרדים הגדולים. בתקופה זו יצר קורן עשרות מהלכי פרסום ל-FOX, AIG, SONY ERICKSON, וואלה, דלתא, אירוקה ועוד.
אחרי שעזב את זרמון, הקים קורן את D9 סוכנות לפיתוח חדשנות. החברה שימשה כחממה ליצירת רעיונות עבור חברות בינלאומיות ביניהן ORANGE ו-VIRGIN והקימה שלושה סטרט-אפים בתחום הדיגיטל. לפני כשנה נרכשה החברה על ידי ראובני-פרידן וקורן השתלב בהנהלה הבכירה של המשרד. לאחרונה הוביל מספר מהלכי קריאייטיב מרקטינג בולטים ובראשם "להעביר את דביר" של מזרחי-טפחות.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
