שווקי אסיה חתמו במגמה מעורבת: האנג סנג זינק 2.85%
המדדים המובלים באסיה סגרו את יום המסחר האחרון של השבוע במגמה מעורבת בנטייה לעליות שערים. מניות הכריה הקרינו אווירה חיובית על המסחר בהובלתן של BHP ו-Korea Zinc לאחר שסופת השלגים הנוראה ביותר בסין מזה מספר עשורים הפסיקה את הייצור והביאה בכך לעליית מחירים של הפחם והאבץ.
הניקיי היפני איבד 0.7%, מדד הקוספי הדרום קוריאני הוסיף 0.61%, האנג סנג בהונג קונג עלה 2.85%, בומביי טיפסה 1.08% ושנחאי ירדה 1.42%.
"צוואר הבקבוק אשר נוצר בתנועה בסין עשוי להביא בטווח הקצר לעלייה במחירי הסחורות וזה ייטיב עם מספר חברות כריה", אמר מארק טאן, מנהל השקעות ב-UOB Asset Management שבסינגפור.
מניית BHP, חברת הכריה הגדולה בעולם ומפיקת הנפט הגדולה באוסטרליה, הוסיפה 4.1%. מניית Korea Zinc, מפיקת האבץ השניה בגודלה בעולם, זינקה 15% במיסחר בסיאול, הזינוק החד ביותר מאז אוקטובר 2004. מניית Toho Zinc, חברת היתוך הממוקמת בטוקיו, המריאה 14%, העלייה החדה ביותר מאז פברואר 2006.
מדד של שש מתכות הנסחרות בבורסת הסחורות בלונדון הכולל בתוכו את הניקל והאבץ, רשם אתמול עלייה של 2.7%. מחירי הנחושת התחזקו 2.7%, הניקל עלה 0.6% והאבץ זינק 7%, העלייה החדה ביותר בתשעת החודשים האחרונים.
מניית Sony, איבדה 8.2% בשל תחזיותיה לרווח תפעולי שנתי נמוך מתחזיות האנליסטים המוקדמות. מניית Matsushita Electric Industrial, היריבה הגדולה של סוני, הוסיפה 4.9% לרמה הגבוה ביותר במהלך החודש האחרון. החברה הודיעה כי רווחיה לרבעון עלו ב-46% עקב שיא במכירות של מצלמות דיגיטליות וטלביזיות עם מסכים שטוחים.
מניית TDK, יצרנית ראשי הכונני מחשב הגדולה בעולם, זינקה 9.6%, העלייה החדה ביותר בארבעת השנים האחרונות, מאז מאי 2003, לאחר שרווחיה היכו את תחזיות האנליסטים. החברה דיווחה על עלייה של 16% ברווח התפעולי ברבעון.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
