שווקי אסיה חתמו במגמה מעורבת: האנג סנג זינק 2.85%
המדדים המובלים באסיה סגרו את יום המסחר האחרון של השבוע במגמה מעורבת בנטייה לעליות שערים. מניות הכריה הקרינו אווירה חיובית על המסחר בהובלתן של BHP ו-Korea Zinc לאחר שסופת השלגים הנוראה ביותר בסין מזה מספר עשורים הפסיקה את הייצור והביאה בכך לעליית מחירים של הפחם והאבץ.
הניקיי היפני איבד 0.7%, מדד הקוספי הדרום קוריאני הוסיף 0.61%, האנג סנג בהונג קונג עלה 2.85%, בומביי טיפסה 1.08% ושנחאי ירדה 1.42%.
"צוואר הבקבוק אשר נוצר בתנועה בסין עשוי להביא בטווח הקצר לעלייה במחירי הסחורות וזה ייטיב עם מספר חברות כריה", אמר מארק טאן, מנהל השקעות ב-UOB Asset Management שבסינגפור.
מניית BHP, חברת הכריה הגדולה בעולם ומפיקת הנפט הגדולה באוסטרליה, הוסיפה 4.1%. מניית Korea Zinc, מפיקת האבץ השניה בגודלה בעולם, זינקה 15% במיסחר בסיאול, הזינוק החד ביותר מאז אוקטובר 2004. מניית Toho Zinc, חברת היתוך הממוקמת בטוקיו, המריאה 14%, העלייה החדה ביותר מאז פברואר 2006.
מדד של שש מתכות הנסחרות בבורסת הסחורות בלונדון הכולל בתוכו את הניקל והאבץ, רשם אתמול עלייה של 2.7%. מחירי הנחושת התחזקו 2.7%, הניקל עלה 0.6% והאבץ זינק 7%, העלייה החדה ביותר בתשעת החודשים האחרונים.
מניית Sony, איבדה 8.2% בשל תחזיותיה לרווח תפעולי שנתי נמוך מתחזיות האנליסטים המוקדמות. מניית Matsushita Electric Industrial, היריבה הגדולה של סוני, הוסיפה 4.9% לרמה הגבוה ביותר במהלך החודש האחרון. החברה הודיעה כי רווחיה לרבעון עלו ב-46% עקב שיא במכירות של מצלמות דיגיטליות וטלביזיות עם מסכים שטוחים.
מניית TDK, יצרנית ראשי הכונני מחשב הגדולה בעולם, זינקה 9.6%, העלייה החדה ביותר בארבעת השנים האחרונות, מאז מאי 2003, לאחר שרווחיה היכו את תחזיות האנליסטים. החברה דיווחה על עלייה של 16% ברווח התפעולי ברבעון.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
