שווקי אסיה חתמו במגמה מעורבת: האנג סנג זינק 2.85%
המדדים המובלים באסיה סגרו את יום המסחר האחרון של השבוע במגמה מעורבת בנטייה לעליות שערים. מניות הכריה הקרינו אווירה חיובית על המסחר בהובלתן של BHP ו-Korea Zinc לאחר שסופת השלגים הנוראה ביותר בסין מזה מספר עשורים הפסיקה את הייצור והביאה בכך לעליית מחירים של הפחם והאבץ.
הניקיי היפני איבד 0.7%, מדד הקוספי הדרום קוריאני הוסיף 0.61%, האנג סנג בהונג קונג עלה 2.85%, בומביי טיפסה 1.08% ושנחאי ירדה 1.42%.
"צוואר הבקבוק אשר נוצר בתנועה בסין עשוי להביא בטווח הקצר לעלייה במחירי הסחורות וזה ייטיב עם מספר חברות כריה", אמר מארק טאן, מנהל השקעות ב-UOB Asset Management שבסינגפור.
מניית BHP, חברת הכריה הגדולה בעולם ומפיקת הנפט הגדולה באוסטרליה, הוסיפה 4.1%. מניית Korea Zinc, מפיקת האבץ השניה בגודלה בעולם, זינקה 15% במיסחר בסיאול, הזינוק החד ביותר מאז אוקטובר 2004. מניית Toho Zinc, חברת היתוך הממוקמת בטוקיו, המריאה 14%, העלייה החדה ביותר מאז פברואר 2006.
מדד של שש מתכות הנסחרות בבורסת הסחורות בלונדון הכולל בתוכו את הניקל והאבץ, רשם אתמול עלייה של 2.7%. מחירי הנחושת התחזקו 2.7%, הניקל עלה 0.6% והאבץ זינק 7%, העלייה החדה ביותר בתשעת החודשים האחרונים.
מניית Sony, איבדה 8.2% בשל תחזיותיה לרווח תפעולי שנתי נמוך מתחזיות האנליסטים המוקדמות. מניית Matsushita Electric Industrial, היריבה הגדולה של סוני, הוסיפה 4.9% לרמה הגבוה ביותר במהלך החודש האחרון. החברה הודיעה כי רווחיה לרבעון עלו ב-46% עקב שיא במכירות של מצלמות דיגיטליות וטלביזיות עם מסכים שטוחים.
מניית TDK, יצרנית ראשי הכונני מחשב הגדולה בעולם, זינקה 9.6%, העלייה החדה ביותר בארבעת השנים האחרונות, מאז מאי 2003, לאחר שרווחיה היכו את תחזיות האנליסטים. החברה דיווחה על עלייה של 16% ברווח התפעולי ברבעון.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
