אלקטרה נדלן רכשה בניינים ומלון בגרמניה ב-297 מ' ש'
אלקטרה נדל"ן, בניהולו של שלמה שרף, ממשיכה את רצף העיסקאות שלה. יום לאחר שדיווחה על רכישת 60% מבניין משרדים יוקרתי בשיקגו לפי שווי של כ-646 מיליון שקל, מדווחת החברה היום (ב') גם על השלמת עיסקה גדולה באירופה.
החברה חתמה על הסכם לרכישת 70% מפורטפוליו, הכולל שני בנייני משרדים ובית מלון. הנכסים נרכשו לפי שווי של כ-424 מיליון שקל (כ-77.1 מיליון יורו), כאשר חלקה של אלקטרה נדל"ן בעיסקה מסתכם בכ-297 מיליון שקל (כ-54 מיליון יורו). שני הבניינים נרכשו לפי שווי של כ-399 מיליון שקל (כ-72.5 מיליון יורו), ואילו בית המלון נרכש לפי שווי של כ-25 מיליון שקל (כ-4.6 מיליון יורו). בנוסף, כוללת העיסקה, כמקובל, הוצאות נלוות בסך של כ-22 מיליון שקל (כ-4 מיליון יורו).
שני הבניינים הנרכשים ממוקמים בעיר סארברוקן (Saarbrucken), שהינה בירת חבל הסאר (Saarland), שהינו מחוז משגשג המונה כ-1.1 מיליון תושבים והנחשב לאחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה. האזור שימש בעבר כאזור תעשייה מאסיבי בזכות קירבתו לגבולות עם צרפת ולוקסמבורג.
הבניינים משתרעים על פני שטח בנוי של כ-62,700 מ"ר וכוללים גם כ-1,000 מקומות חניה. שיעור התפוסה בבניינים עומד על כ-95%, והם מושכרים לשתי חברות הענק, דויטשה טלקום ודויטשה פוסט, בחוזים שונים המסתיימים בתקופות שבין השנים 2011 עד 2017. דמי השכירות השנתיים נטו שמניבים הבניינים מסתכמים בכ-33.6 מיליון שקל (כ-6.1 מיליון יורו).
בית המלון שנרכש ממוקם בעיר נירנברג, שלאלקטרה נדל"ן כבר יש נכסים הממוקמים בה. בית המלון מונה כ-150 חדרים, והוא מושכר עד שנת 2017, ללא אפשרות יציאה, לחברת ניהול מקומית. בית המלון מניב דמי שכירות שנתיים נטו של כ-2.2 מיליון שקל (כ-400 אלף יורו).
בסך הכל, מניבים שלושת הנכסים הנרכשים דמי שכירות של כ-35.8 מיליון שקל (כ-6.5 מיליון יורו) בשנה, המייצגים תשואה של כ-8.4% על ההשקעה. כמו כן, בהסכמי הרכישה נקבע מנגנון של העלאת דמי שכירות בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן בגרמניה.
שלמה שרף, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן, אמר היום: "העיסקה הנוכחית הינה עיסקה ייחודית, שכן במסגרתה רכשנו בתשואה אטרקטיבית פורטפוליו, המורכב משני בניינים בעיר סארברוקן, המושכרים לשוכרים איכותיים כדויטשה טלקום ודויטשה פוסט, ובמקביל רכשנו בית מלון בעיר נירנברג, המושכר לתקופה ארוכה. עיסקאות מסוג זה מגוונות את תיק ההשקעות האיכותי של אלקטרה נדל"ן ומשפרות את התשואה על השקעותינו, תוך הקפדה על רמות סיכון נמוכות".
לצורך ביצוע העיסקה נתקבלה על ידי הרוכשים הלוואה ללא זכות חזרה (Non-Recourse) ממוסד פיננסי בגרמניה בסכום כולל של כ-69.1 מיליון יורו. ההלוואה הינה לתקופה של 5 שנים ונושאת ריבית קבועה בשיעור של כ-5.34%.
מעבר לעיסקה בשיקגו שדווחה אתמול, רכשה אלקטרה נדל"ן במהלך חודש ינואר האחרון 2 בניינים בקנדה, בערים וויניפג וטורונטו, בעיסקאות שהיקפן הכולל מסתכם בכ-400 מיליון שקל. כמו כן, דיווחה החברה בתחילת השנה על עיסקה ראשונה שביצעה בהודו, במסגרת החברה המשותפת שהקימה יחד עם קבוצת נכסים ובניין. בנוסף, דיווחה אלקטרה לאחרונה על מו"מ מתקדם להצטרפותה בשיעור של 10% לעיסקת הענק לרכישת 47 בתי מלון של רשת מריוט בבריטניה, שהיקפה הכולל מסתכם בכ-8.6 מיליארד שקל.
אלקטרה נדל"ן סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2006 עם רווח נקי בסך של כ-93.5 מיליון שקל, לעומת כ-52.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
