הזווית של אזולאי: והפעם כלל תעשיות

עידן אזולאי מאפסילון בטור שבועי במבט אישי על נושא נבחר בשוק ההון שלנו. הפעם: באיזה תוכן יתמלא הצפי של השוק מענף הנדל"ן, מהו "המשאב" הבולט של כלל תעשיות בתחום ואיך היא תהנה מכל העניין?

בקשו את המלצתו של כל יועץ השקעות או סתם מישהו שמבין בהשקעות (ובארץ כידוע יש המון כאלו), להשקעה כדאית בארץ, ויש סיכוי סביר שאלו יאמרו לכם שהנדל"ן בארץ "חם" ולכן ראוי להקצות חלק מכובד מתיק ההשקעות שלכם לאפיק זה.

מי שעשה זאת בתחילת השנה באמצעות רכישה של מדד מניות הנדל"ן בארץ, רשם לעצמו תשואה נאה ביותר של כ-47%, למרות שבחינה של רכיב מדד הנדל"ן המקומי מראה, כי חלק ניכר מפעילותן של מרבית החברות "הכבדות" הוא דווקא בחו"ל ולא בארץ. אבל בינינו, למי זה איכפת, העיקר שהמדד עולה, לא?!!!

הרעב של המשקיעים המקומיים למניות נדל"ן ו/או מניות הקשורות בענף התשתיות מבוסס על מספר גורמים. הסיבה הראשונה להתאוששות הנדל"ן מוכרת וידועה, והיא העובדה שהמיתון החריף שפקד את המשק בתחילת המאה גרם לרוכשים להימנע מלקנות ואת הקבלנים מלבנות. כך, כאשר הגיעה עת ההתאוששות, התברר שהפסקת הבנייה למגורים יצרה מחסור.

על הפיגור הרב של ישראל בתחום התשתיות הציבוריות לעומת העולם המערבי, כבר נכתבו מילים רבות.

לזכותה של הממשלה הקודמת יאמר, כי היא השכילה להבין שכל דחייה בשדרוג מערכות התשתיות בישראל רק תחמיר את הבעיה בעתיד, ולכן הוחל בהקצאת מקורות גדולים ביחס לשנים עברו לטיפול בתשתיות - בעיקר סלילת כבישים ופיתוח מערכות הרכבות בישראל. אם נתרגם את המשפט האחרון למספרים, נגלה מספרים גדולים מאוד.

האוצר הקצה סכום חסר תקדים של 19 מיליארד שקל לסלילה ופיתוח של כבישים בחמש השנים הקרובות וסכום של כ-20 מיליארד שקל מוקצה לפיתוח הרכבת עד לשנת 2011.

במידה וזו אכן המגמה המסתמנת בענפי התשתיות והבניה, אין צורך להרחיק עד למניות היתר או למניותיהן של חברות נדל"ן מקומיות שפועלות בחו"ל. בין מניות המעו"ף ניתן למצוא את 'כלל תעשיות' שמחזיקה ב-75% מחברת משאב, או בשמה המוכר יותר, 'נשר', המהווה את האחזקה המהותית ביותר של כלל תעשיות.

נשר, עקב היותה מונופול בשוק המלט, מהווה למעשה את ה"ברז" שמספק את חומר הגלם החשוב ביותר לתעשיית הבנייה ולענף התשתיות.

נשר נהנית כיום מעלייה משמעותית בביקושים ובמחירי המלט העולמיים. עם זאת, בסקר שנערך לאחרונה על ידי מגזין שמסקר את ענף המלט בעולם התברר, כי מחירי המלט בארץ הם מן הנמוכים בעולם - 59 דולר לטון, שהוא מחיר הנמוך באופן משמעותי ממחיר המלט ברוב מדינות העולם.

בנוסף, יש לזכור, כי מחירי המלט בארץ עדיין נמוכים ב-10% מהמחיר המקסימלי הנקוב במחירון המפוקח של משרד התמ"ת, כך שהחברה לא תיתקל בקשיים רגולטוריים במידה ותעלה את מחירי המלט בעתיד.

כמו - כן, נשר נהנית גם מירידה משמעותית שחלה בהיקף יבוא המלט. בשנים 2000-2001 עמד שיעור היבוא המתחרה על כ-30%, כאשר היום עומד שיעורו על מתחת ל-10%.

הכנסותיה של משאב עמדו בשנת 2005 על 1.77 מיליארד שקל והרווח הנקי הסתכם ב-205 מיליון שקל. בהנחה שהכנסותיה של נשר יצמחו בשיעור של כ-15% ב-2006 ויעמדו על 2.03 מיליארד שקל ושיעורי הרווח הנקי ישמרו על רמה של 15%, יש לצפות כי נשר תרוויח השנה כ-300 מיליון שקל, עלייה של כ-50% לעומת השנה שעברה.

לכלל תעשיות אחזקות סחירות נוספות ששוויין עומד כיום על כ-2.5 מיליארד שקל, אחזקות בחברות ביוטכנולגיה, שם ביצעה החברה אקזיט נאה מול טבע שמבטא שווי אחזקות של כ-350 מיליון שקל ואחזקות נוספות בתחום הטכנולוגיה שמוערכות בכ-1.8 מילייארדים שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.