הזווית של אזולאי: והפעם כלל תעשיות
בקשו את המלצתו של כל יועץ השקעות או סתם מישהו שמבין בהשקעות (ובארץ כידוע יש המון כאלו), להשקעה כדאית בארץ, ויש סיכוי סביר שאלו יאמרו לכם שהנדל"ן בארץ "חם" ולכן ראוי להקצות חלק מכובד מתיק ההשקעות שלכם לאפיק זה.
מי שעשה זאת בתחילת השנה באמצעות רכישה של מדד מניות הנדל"ן בארץ, רשם לעצמו תשואה נאה ביותר של כ-47%, למרות שבחינה של רכיב מדד הנדל"ן המקומי מראה, כי חלק ניכר מפעילותן של מרבית החברות "הכבדות" הוא דווקא בחו"ל ולא בארץ. אבל בינינו, למי זה איכפת, העיקר שהמדד עולה, לא?!!!
הרעב של המשקיעים המקומיים למניות נדל"ן ו/או מניות הקשורות בענף התשתיות מבוסס על מספר גורמים. הסיבה הראשונה להתאוששות הנדל"ן מוכרת וידועה, והיא העובדה שהמיתון החריף שפקד את המשק בתחילת המאה גרם לרוכשים להימנע מלקנות ואת הקבלנים מלבנות. כך, כאשר הגיעה עת ההתאוששות, התברר שהפסקת הבנייה למגורים יצרה מחסור.
על הפיגור הרב של ישראל בתחום התשתיות הציבוריות לעומת העולם המערבי, כבר נכתבו מילים רבות.
לזכותה של הממשלה הקודמת יאמר, כי היא השכילה להבין שכל דחייה בשדרוג מערכות התשתיות בישראל רק תחמיר את הבעיה בעתיד, ולכן הוחל בהקצאת מקורות גדולים ביחס לשנים עברו לטיפול בתשתיות - בעיקר סלילת כבישים ופיתוח מערכות הרכבות בישראל. אם נתרגם את המשפט האחרון למספרים, נגלה מספרים גדולים מאוד.
האוצר הקצה סכום חסר תקדים של 19 מיליארד שקל לסלילה ופיתוח של כבישים בחמש השנים הקרובות וסכום של כ-20 מיליארד שקל מוקצה לפיתוח הרכבת עד לשנת 2011.
במידה וזו אכן המגמה המסתמנת בענפי התשתיות והבניה, אין צורך להרחיק עד למניות היתר או למניותיהן של חברות נדל"ן מקומיות שפועלות בחו"ל. בין מניות המעו"ף ניתן למצוא את 'כלל תעשיות' שמחזיקה ב-75% מחברת משאב, או בשמה המוכר יותר, 'נשר', המהווה את האחזקה המהותית ביותר של כלל תעשיות.
נשר, עקב היותה מונופול בשוק המלט, מהווה למעשה את ה"ברז" שמספק את חומר הגלם החשוב ביותר לתעשיית הבנייה ולענף התשתיות.
נשר נהנית כיום מעלייה משמעותית בביקושים ובמחירי המלט העולמיים. עם זאת, בסקר שנערך לאחרונה על ידי מגזין שמסקר את ענף המלט בעולם התברר, כי מחירי המלט בארץ הם מן הנמוכים בעולם - 59 דולר לטון, שהוא מחיר הנמוך באופן משמעותי ממחיר המלט ברוב מדינות העולם.
בנוסף, יש לזכור, כי מחירי המלט בארץ עדיין נמוכים ב-10% מהמחיר המקסימלי הנקוב במחירון המפוקח של משרד התמ"ת, כך שהחברה לא תיתקל בקשיים רגולטוריים במידה ותעלה את מחירי המלט בעתיד.
כמו - כן, נשר נהנית גם מירידה משמעותית שחלה בהיקף יבוא המלט. בשנים 2000-2001 עמד שיעור היבוא המתחרה על כ-30%, כאשר היום עומד שיעורו על מתחת ל-10%.
הכנסותיה של משאב עמדו בשנת 2005 על 1.77 מיליארד שקל והרווח הנקי הסתכם ב-205 מיליון שקל. בהנחה שהכנסותיה של נשר יצמחו בשיעור של כ-15% ב-2006 ויעמדו על 2.03 מיליארד שקל ושיעורי הרווח הנקי ישמרו על רמה של 15%, יש לצפות כי נשר תרוויח השנה כ-300 מיליון שקל, עלייה של כ-50% לעומת השנה שעברה.
לכלל תעשיות אחזקות סחירות נוספות ששוויין עומד כיום על כ-2.5 מיליארד שקל, אחזקות בחברות ביוטכנולגיה, שם ביצעה החברה אקזיט נאה מול טבע שמבטא שווי אחזקות של כ-350 מיליון שקל ואחזקות נוספות בתחום הטכנולוגיה שמוערכות בכ-1.8 מילייארדים שקל.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
